"עבודה של זמר זה מרגע שאני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון, אני מעורה בכל מה שקורה בקריירה שלי", אומר הזמר ליאור נרקיס. "אני כל ערב בדרכים בנסיעות להופעות, ובימים אני שומע הרבה מוזיקה, ועובד על סקיצות ומקליט שירים חדשים. זו התעסקות של 24 שעות. אם אני חוזר מהופעה ב-2 בלילה אני קם למחרת ב-11 בבוקר ומניח תפילין שזה הטיפול שלי לנפש".
-מתי תוציא את האלבום החדש?
"רצינו לפסח אבל זה יתעכב כי עדיין עובדים עליו באולפן ודברים נגנזים ומשתנים. המעורבות שלי אולי קצת מעכבת כי אני יותר מעורב בפרטים הקטנים ויותר ביקורתי ויותר מעורה בכל דבר. אני מאוד שופט את עצמי והרבה לא לחיוב והרבה דברים אני גונז".
-למה הגניזה?
"אני גם מלחין שירים ולפעמים בבית זה נשמע לי אחלה, ואז באולפן יוצא לא מה שחשבתי. אני מחפש כל הזמן כיוון מיוחד, את הסאונד והביט הנכון. הלהיט האחרון שלי 'לא מוותרים' נולד משיתוף פעולה עם ג'וש, שהוא זמר ויוצר צעיר שעושה דברים אחרים ממני אבל חשבתי שהוא יכול להביא משהו מיוחד לז'אנר. וכל הפתיחה של השיר היא פסנתרים. זה קצב בלאדי שכולם מכירים ונורא מוחזר בשנים האחרונות. אז הפסנתר מנגן קצב בלאדי ומתופוצץ בסי פארט".
"יחסית לנוקיה ההאנגר זה צוותא"
-אתה מנסה שירים גם על במה?
"לא. אני לא מנסה שירים על במה. הקהל רוצה לקבל זבנג של להיטים מוכרים, חום כפיים ולרקוד ולהשתתף בהופעה. הם מעדיפים את מה שהם מכירים".
-אתה מופיע בהאנגר 11.
"ביום רביעי, 21 במרץ על הבמה המסתובבת, במה עגולה, שאנשים מתים על הקונספט הזה. הם יושבים ואתה מסתובב אליהם. אני מתכנן להיות מאוד דינאמי ולרוץ אל הקהל. הם שותים ונהנים, אלפיים איש. יחסית לנוקיה זה צוותא. בחרתי את המופע הזה כי המופע הגדול האחרון היה בנוקיה אבל זה אולם לכדורסל".
-מה האבהות שינתה בך?
"הכל. את ההשקפה, את הבוקר שאני מתעורר. אני הרבה יותר בבית היום. פעם אחרי הופעה הייתי מסתובב, מבלה, מחפש איפה למלא את הריקנות שהשאירה לי ההופעה. היום כל חיוך של הילדים ממלא אותי".
-מתי מגיע שקט?
"אתה אף פעם לא שקט. זה כל ערב להביא את השוונג בחתונות גם אם אתה מעוך".