שרון זריהן פרומו (צילום: ריקי ג'ובאני)
"אני עדיין בשיקום, שנתיים אחרי התאונה, אבל חוזר לעצמי". שרון זריהן | צילום: ריקי ג'ובאני

הזמר שרון זריהן  נולד ב-1978 בשכונת פלורנטין בתל אביב, בדירה קטנה בין עשרה אחים ואחיות. אביו אשר זריהן  היה זמר ופייטן במרוקו וכשעלה לארץ ניגן ושר בעיקר בחפלות משפחתיות. מילדות התלווה אליו שרון ושר איתו קול שני בהופעות.

כשהיה זריהן בן 16, ב-26 ביוני 1993 (י' בתמוז נהרג) אילן אסקר ז"ל, חבר ילדותו. אסקר כאשר התכופף להרים ארנק, רכב חולף פגע בו בעוצמה רבה, דרס אותו, גרם לו לאבד הכרה והפך אותו לצמח. לאחר שלושה חודשים ללא תזוזה קבע הרופא את מותו. אילן היה חברו הטוב ביותר וכמעט היחיד של זריהן.

"החבר שנהרג בא אלי בחלום"

כמה שנים לאחר מותו, כך מספר שרון, אילן התגלה אצלו בחלום. "התעוררתי מבוהל והתחלתי לכתוב על דף. המילים יצאו ממני בלי שליטה: 'תספר לי איך למעלה, תספר לי מה אתה מרגיש, אני תמיד חושב עלייך, הכל שונה לי בלעדייך, לב כואב לא מאמין, איך נקטפת כה צעיר, לגורל אין רחמים הוא קוטף רק את הטובים'".

זריהן, משוחרר טרי מהצבא, עוזב את שכונת פלורנטין ועובר לבת ים. הוא מתחיל להופיע במועדוני לילה ושר שירי נשמה. ביניהם גם השיר שלו, "תספר לי איך למעלה", שהופך לאחד השירים העצובים והיפים במוזיקה המזרחית ומוביל את זריהן לאלבום המצליח "לאהוב עד הסוף". עד היום זוכרים את השיר. "לפעמים מבקשים ממני לשיר את השיר הזה אפילו במועדונים וחתונות ופשוט אין לי אומץ", אומר זריהן.

"האבא שהזמין אותי לשיר בלווייה אמר: הבן שלי העריץ אותך"

אבל השיא היה כאשר הוזמן זריהן להופיע עם השיר בבית עלמין, בהלוויה של חייל שנהרג. הוצע לו סכום גבוה של דולרים שאותו סירב לקחת, אבל הוא נענה להזמנה ושר בהלווייה. "האבא של החייל סיפר לי שהבן שלו העריץ אותי ושהוא חייב שהשיר הסה יושמע מפי בלווייה וכך עשיתי כדי לכבד אותו", הוא אומר.

שרון זריהן עבר משבר קשה בקריירה ובחייו האישיים לפני כמה שנים, כאשר אלבומו השלישי נכשל, הוא נקלע לצרות כלכליות והתגרש מאשתו אחרי פרק זמן קצר. אולם לעומק הנפילה הגיע לפני שנתיים. ב-13 באפריל 2010 עבר זריהן בעצמו תאונת דרכים. הוא נהג בסביבות השעה 14:30 באופנוע בכביש איילון ורכב כבד נכנס בו מאחור. "איך שהוא הצלחתי להשתלט על האופנוע, אבל לצערי הנהגת שבא ממולי נבהלה, איבדה שליטה וסובבה את הגה שמאלה וחזרה ימינה לכיוון האופנוע שלי, במצב שהיא נכנסה בי חזיתית והעיפה אותי לאמצע הכביש. למזלי נשארתי בחיים, קרה לי נס. אבל כתוצאה מהתאונה גילו לי בגוף 13 שברים: 2 שברים ביד ימין, 2 שברים ביד שמאל, סדק באגן, 3 צלעות שבורות, 3 שברים ברגל ימין ו-2שברים רגל שמאל. שלושה חודשים שכבתי במיטה בלי לזוז. עברתי שיקום אבל היה לי שבר ביד ימין שמנע ממני תזוזה. שנה מהתאונה זה רק הלך והסתבך והחליטו לשים לי פלטינות וקיבוע בשורש כף היד ואני צריך לעבור ניתוח נוסף".

"ראיתי את המוות מול העינים והרגשתי שיש מישהו ששומר עלי"

-קרה לך נס.
"אני בן אדם מאוד מאמין ושומר שבת למעלה משבע שנים. אני מאמין באמונה שלמה שקרה איתי נס באותו היום כי באמת ראיתי את המוות שלי מול העינים והרגשתי שיש איתי מישהו ששומר עלי. עד עכשיו אני לא מעכל שיצאתי מהתאונה הזאת בשלום כי היא הייתה כל כך חזקה ועוצמתית. תחשוב שהייתי מרוח על הכביש בצהרי היום באמצע האילון ולא עלתה עלי אף מכונית. זה נס כפול. מה שכן, התאונה הזאת שינתה אותי מאוד רגשית ונפשית ואני מסתכל היום על החיים טיפה אחרת ויותר חיובי".

-איך זה השפיע על הקריירה?
"מאז התאונה אני הרבה בטיפולים וכתוצאה מי זה לא יכולתי להופיע.
 רק לאחרונה אני חוזר לעצמי ומוציא אלבום חדש בקרוב".

שרון זריהן חזר לעצמו והוציא שורת שירים קצביים ומלאי שמחה, אך בימים אלה, רגע לפני הוצאת אלבומו הרביעי הוא מבקש לסגור מעגל ומוציא מחדש את "תספר לי איך למעלה" ובמקביל אליו את השיר "רבים הם רחמיך". המעגל ייסגר כאשר יעלה לקבר של חברו אסקר עם אמו וישמיע לו את השיר שנכתב לזכרו, כדי לסיים את אותו חלום בלהות מגיל 16.