דניאלה חימנה רוסו בת ה-36 היא דיג'יי ומקעקעת ארגנטינאית, שאת 5 השנים האחרונות בילתה על קו אירופה ואמריקה הלטינית. ב-1 באוקטובר הגיע לישראל עם חברים נוספים, ותכננה לחזור אחרי כמה ימים לפריז, אבל בספונטניות החליטה להישאר ולנסוע עם חבריה למסיבת מוזיקה אלקטרונית - "נובה", אותה מסיבה ברעים שהפכה למרחץ דמים עם ההתקפה האכזרית של חמאס. "אני עוד לא מעכלת מה קרה", סיפרה בראיון לאתר Infobae, "זה הרגיש כמו סרט, ברחתי כדי להציל את חיי".
דניאלה ישבה במכונית עם שתי חברות כשאורות פילחו את שמי הבוקר העולה. בהתחלה היא חשבה שמדובר בזיקוקים. ואז נעצרה המוזיקה, היא מספרת, "וקול בעברית הכריז משהו שלא הבנתי". דניאלה וחברותיה התחילו לנסוע בטירוף, וחבר צעק להם מרכב אחר שנסע גם הוא: "עזבו את הרכבים ותתחילו לברוח ברגל".
הם רצו דרך שדות האזור כשהחלו לשמוע את היריות הראשונות של מחבלי חמאס, אלה שטבחו ב-260 ממבלי המסיבה. דניאלה וחבריה הגיעו למקלט, והמשיכו לשמוע את היריות ברקע. היא לא הרגישה בטוחה, היא מספרת, ומשהו בפנים אמר לה לצאת ולברוח מהמקלט במחשבה שהם יהיו מטרה קלה שם. "אני ועוד אנשים התחלנו לרוץ דרך השדה. שמענו יריות מכל הכיוונים", היא שיחזרה. "איבדתי חבר שהתחבא ליד עצים, אבל לשמחתי פגשתי אותו שוב אחר כך בתל אביב", היא מספרת. "מאוחר יותר גיליתי שהמחבלים הגיעו למקום המחסה שברחנו ממנו, ותקפו עם רימונים".
הדיג'יי הצעירה סיפרה שרצה במשך 4 שעות, חלקן יחפה לחלוטין. "היו לי מגפיים שאחותי נתנה לי, שהיא אהבה מאוד. בשלב מסויים נקרעה הסוליה. יש לי נקע בקרסול, וזו הפציעה היחידה שלי, האמת", סיפרה. "המשכתי לאחוז במגפיים אבל הם היו כבדים מדי והשלכתי אותם בזמן שרצתי. המשכתי לשמוע יריות", שיחזרה. בשלב מסויים נכנסה עם חבריה למטע זיתים ומשם לעוד מחסה, שם נמצאו עוד אנשים, חלקם עם פצעי ירי. אחת הצעירות יצרה קשר עם כוחות הצבא שהגיעו ופינו את הפצועים - ולאחר מכן את שאר המתחבאים. היא חזרה לתל אביב, לא לגמרי מבינה מה קרה לה. כיום, היא מספרת, היא בתל אביב. בלי המגפיים של אחותה, עם צלילי היריות וצלילי המסיבה מעורבבים זה לזה, מחכה לרגע בו תוכל לעלות על מטוס חזרה לפריז.