Zaturno – Destino

חואן לאגוס (או סאטורנו, אם תבחרו בכינוי המחייב) הוא אחד מחלוצי ההיפ-הופ בצ'ילה, וזה שכבר מגיל צעיר נשא עיניו אל הצפון, ראה את אליליו הלטינים והאפרו אמריקאים בארה"ב משתוללים עם ביטים ומילים, והחליט שגם הוא רוצה. בתחילת דרכו הסתובב בין כמה הרכבי נוער בצ'ילה עד שהחליט לצאת לדרך עצמאית, וכבר בגיל 14 שיחרר את הדיסק הראשון שלו "Soy Humano" ("אני אנושי"). עם קול דק דק וביטים מלטפים, סאטורנו מקפיד ללהטט בין כל הסגנונות השחורים ועושה את זה יפה יפה.

Danay Suárez, Los Aldeanos - Check la rima

זה כנראה אחד הדברים הכי צבעוניים ומשוגעים שיצאו מגטאות ההיפ הופ הלטיני, ומביא בצורה מושלמת את ההרמוניה שנוצרת בין צלילים קובנים למכונת יריות מילוליות. אימפריית המוזיקה הקובנית "הוואנה קולטורה" היא זו שאחראית על היופי הזה, כשכינסה באותו אולפן את דני סוארז (זמרת ארנ'בי מקומית) והרכב הראפ "לוס אלדאנוס", שהתחברו יחד לפסנתר והתופים וביחד יצרו את היופי הבא.

Snow Tha Product - Nuestra Cancion

אם חיפשתם ייצוג נשי הולם בעולם ההיפ הופ הלטיני, דעו לכם שההתלבטות כאן קלה במיוחד: סנואו דה פרודקט, החצי מקסיקנית-חצי אמריקאית, היא השם הנשי הכי לוהט היום בסצנה, ולגמרי בצדק. אז נכון, רוב החומרים שלה הם באנגלית, אבל בכל אלבום היא משתדלת לתת כבוד למקור, ומנפקת לפחות שיר אחד או שניים בספרדית. קוראים לה קלאודיה אלכסנדרה פליסיאנו, היא נולדה בסאן חוזה שבארה"ב, ואם בא לכם להכיר אותה טיפה יותר - פליי על השיר הבא יהיה המעשה הנכון מבחינתכם.

 

Arcangel - 50 Sombras de Austin

באחד הראיונות האחרונים שלו סיפר ארקנחל, (אחד מכוכבי הרגאטון הגדולים היום בעולם) על כך שרגאטון זה אחלה והכל, אבל הוא לא ממש אוהב את הסגנון הזה וזה פשוט נורא קל לשיר אותו. אז הוא שר אותו וסופר ארגזים של דולרים על הדרך. הדרך שלו אגב, החלה בכלל דרך הרוק הפורטו ריקני שהקסים אותו, אבל מהר מאוד הוא הבין שהכישרון הכי גדול שלו הוא לחרוז על ביטים לטינים, ולמרות שיהיו כאלו שיטענו שהיפ הופ זה לא בדיוק מה שהוא עושה, החצי דומיניקני-חצי אמריקאי הזה הוא דוגמה נהדרת להשפעות של הז'אנר על המוזיקה הלטינית הנוכחית.

Emicida – Mãe

כידוע, לא רק ספרדית מרכיבה את השפה הלטינית, ולמרות שהיא מייצגת רק את ברזיל ופורטוגל, פורטוגזית היא כלי נהדר ומתגלגל על הלשון כדי ליצור איתו מוזיקת מחאה שורשית. מי שמצטיין בנושא הוא "אמיסידה" (לאנדרו דה אוליברה) הברזילאי, אחד האמסיז הכי מוערכים במדינה. מקורות ההשראה של אמיסידה הם מוס דף, הפוג'יז, וכמובן, הווטאנג קלאן, מה שמלמד אתכם שהוא יוצר היפ הופ כבר המון שנים, ומאז החרוזים הראשונים ששירבט במחברות שלו בתחילת שנות ה-90' הוא הפך להיות אחד הראפרים הפורטוגזים הכי מוכרים בעולם.

 Sindicato argentino del hip hop - El dinero

האמת היא שמקומם של החבר'ה הארגנטינאים האלה היה אמור להיות בתחילת הרשימה, ולא מעט אמנים מהז'אנר (לפחות בשכונה הלטינית), נושאים אליהם עיניים. ההרכב המקורי, שהחל את דרכו הרשמית ב-1992, מנה לא פחות מ-12 חברים, אבל עם השנים הרוב פרשו ונשארו חמשת חברי ההרכב שהובילו את הסצנה בכל דרום אמריקה בכלל, וארגנטינה בפרט. עם כמה וכמה סימפולים מקלאסיקות ארגנטינאיות הם עשו את דרכם לצמרת, ונשארו שם תקופה ארוכה. לא ממש ברור מה קורה עם ההרכב כזה כיום, אבל הזיכרונות ממנו נעימים במיוחד.

 

Fianru – 24/Siempre

"אני יצאתי מהשכונה ועכשיו השכונה יוצאת ממני", שר פיאנרו הארגנטינאי, מי שכנראה גדל על הצלילים של הסינדיקטו פה למעלה, והושפע מהם לא מעט. הוא מגיע מבואנוס איירס הבחור הצעיר הזה, ולא ממש ברור אם הוא אכן גדל בשכונות הפחונים הקשות של העיר הקשוחה או סתם אוהב להיצמד לתדמית המחייבת. איך שלא יהיה, הוא יודע את העבודה. בטח בקטע האולפן הנהדר הבא.

Jhoni The Voice - El Narrador ft. Messiah

לא הרבה ידוע על הרפובליקה הדומיניקנית, אי קריבי נוסף בו קולומבוס מצא חוף ורום כדי להעביר את הזמן. המקום מדהים ביופיו, עם אנשים מדהימים ביופיים (תבדקו את זה), שמייצא המון מוזיקה לטינית נהדרת על סוגיה. הרגאטון מככב שם יחד עם כל שאר הסגנונות הלטינים הברורים, אבל גם ההיפ הופ מקבל שם מקום של כבוד, בעיקר עם ג'וני דה וויס, שהזמין את חברו משיח (אודי כגן המקומי?) ויחד הם מוכיחים שגם במקומות הכי יפים בעולם יש לא מעט חרא שצף מעל הביוב.