נועה רדלמן, 28, מנהלת פרויקטים בחברת סטארט-אפ ביום, מנסה להגשים את חלומה ולהתפנות לאהבה הגדולה שלה - המוזיקה. בעזרת המפיק המוזיקלי הותיק ירוסלב יעקובוביץ', שהחליט לקחת אותה תחת חסותו, היא עומדת להוציא בקרוב את אלבום הבכורה שלה "יופי פתאומי", בלייבל VMM Records שהקים יעקובוביץ' בארה"ב. השיר הראשון מתוכו, "האם נגיע", אותו כתב והלחין בנו של ירוסלב - דניאל יעקובוביץ', יצא השבוע.
"בתור ילדה צפיתי בירוסלב בטלוויזיה מלווה את מרגול כך שלהיפגש איתו היה מבחינתי הזדמנות והתרגשות גדולה", נזכרת רדלמן. "כשהוא הגיע לארץ במסגרת מסע חיפושים אחרי זמרת לאלבום שלו, נפגשנו והוא התקיל אותי. הוא נתן לי את 'לך בזהירות', שיר שהלחין למילים של רחל שפירא, השמיע לי אותו פעם אחת ואמר לי 'תשירי לי'. התוצאה מצאה חן בעיניו, מכאן זה התחיל להתרומם ושמתי את עצמי בידיו המקצועיות".
מרחל הוכמן לירוסלב יעקובוביץ'
-ירוסלב מזוהה עם מרגול, לא חששת מזה?
"קודם כל לכבוד הוא לי להיות מזוהה עם מרגול. קטונתי. בעיני היא זמרת נפלאה ואני מאוד אוהבת אותה. אין בינינו הרבה נקודות השקה, אבל אני לא פוסלת מפגש איתה. לגבי ירוסלב נכנסתי לפרויקט מתוך ענווה וצניעות וכבוד להיסטוריה המקצועית שלו, ואני שמחה על ההזדמנות".
-איך התחלת?
תמיד הייתי בעניין השירה, זה היה החלום שלי מאז ומתמיד. בתור ילדה ונערה שרתי בכל מיני מסגרות. התחלתי ללמוד אצל רחל הוכמן, מרכז העצבים של המוזיקה הישראלית. היא דמות מפתח ואחראית על התפתחות של הרבה אנשים שחבים לה את הקריירה. התפתחתי אצלה ובעידודה התחלתי לכתוב חומרים בעצמי. לפני שנה בערך התחיל הקשר עם ירוסלב. זו הייתה התנסות והגשמת חלום להתחיל לשיר ולהיכנס לאולפן, לצבור חוויות מקצועיות בתחום, להתייחס לטקסטים ולהגיש אותם".
-ספרי על "האם נגיע" סינגל הבכורה.
מדובר בשיר נעים ומלודי, וזה מאוד חשוב לי בשירים. הוא יכול להתפרש בכמה מובנים. אני משערת שיש בו, בין השאר, מבט קצת משועשע על החיים העירוניים, מבט שבו בזמן משתתף בהוויה, אבל גם רואה אותה בצורה קצת מנוכרת. בתור בן אדם שחי בעיר אני מבינה את זה היטב. דניאל יעקובוביץ', הבן של ירוסלב, שכתב את השיר, חי כבר שנים ארוכות בניו יורק שלצורך העניין מקבילה לתל אביב. יצא לו שיר מיינסטרימי, אבל אין שום דבר רע במיינסטרים. זו לא מילה גסה. גם ירוסלב ורחל שפירא לא בשוליים".
"כתבתי שיר שהוא הד לטיפול פסיכולוגי שעברתי"
-באלבום יש שיר אחד שאת כתבת.
מדובר בשיר 'לו היה לי זמן' והוא הד לטיפול פסיכולוגי שעברתי בעקבות חוויה טובה. הטיפול שיפר לי מאוד את חיים ומאוד חיבר אותי לעצמי ומטבע הדברים אפשר לי להגיע למקומות יצירתיים. כמובן שזה לא המקום להיכנס לנבכי הטיפול, אבל השיר נע בסביבה של ילדות, וחלומות ואזורים מוכרים לכל מי שאי פעם עבר טיפול. ילדות היא, אצל כולנו מקור לא אכזב לחוויות שמזינות טיפול פסיכולוגי וכתיבה באופן כללי".
-יש מקום לזמרת חדשה כמוך בתעשייה שעמוסה בזמרות?
"אני לא מודאגת, אני באה מתוך גישה חיובית ומאמינה שיש מקום לכולם. לא צריך להיות שלילי, במיוחד לא בהתחלה. עוד לא ספגתי מכות בשום צורה, אז אני אופטימית. אני מאמינה שכל אחד מוצא את הנקודה שבה הוא טוב".
-בעברך הלא רחוק היית עיתונאית ב"העיר" וב"ידיעות אחרונות". מה נועה המראיינת הייתה שואלת את נועה הזמרת?
"הייתי שואלת את עצמי: 'בין העיסוקים השונים, איפה נמצאת המוזיקה'?, והייתי עונה: המוזיקה היא ציפור הנפש שלי. היא תמיד היתה שם, ותמיד תהיה שם. המוזיקה תמיד מרכזית בחיים שלי ואני עובדת עכשיו על זה שהיא גם תקבל בלעדיות בחיים שלי".
ת.ז. נועה רדלמן
מגורים: תל אביב
השפעות מוזיקליות: "בביצוע גדלתי על סינטרה, דאסטי ספרינגפילד, נינה סימון, איב מונטאן, בכתיבה והלחנה אני אוהבת סינגר-סוגרייטרים כמו קרול קינג, פול סיימון, ניל יאנג, רופוס ווינרייט - כנים, ישירים ונוגעים ללב. אוהבת לשמוע גם ביטלס, אבי רואד היה התקליט הראשון ששמעתי, וזה היה רגע מכונן בחינוך המוזיקלי שלי, doves, סופר פרי אנימלס, דילן".
לנצח את השיטה: "המערכה תנוצח על ידי הנאה מהקרבות הקטנים. מתכוונת פשוט ליהנות מכל הזדמנות שתהיה לי לשיר, ליצור ולהתבטא".
הצלחה מבחינתך: "לספר את הסיפור שלי כיוצרת, להגיע לכמה שיותר אנשים עם החומרים שלי. לפני הרבה שנים הייתה לי פנטזיה שעלי מוהר ז"ל יכתוב שירים ללחנים שלי. זה כבר לא יתגשם לצערי".
מהיום בעוד 10 שנים: "עושה קרוס אובר לשוק הלטיני. סתם. אני מקווה להיות חוליה בשרשרת המפוארת של הזמרות הישראליות לדורותיהן".
מה הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית: "יוני רכטר".
אלבום אחרון שקנית: "Mercury Rev – All Is Dream".
למי בא לך לתת סטירה: "אין ספק שמגיעה לי סטירה רטרואקטיבית על זה שהפסקתי, בטרם עת, ללמוד פסנתר בתור ילדה. אני סוטרת לעצמי יום יום כשאני מלחינה עליו. לא נשכח ולא נסלח".