אימרי זיו נגד ספיר נהון

השיחות עם נתן גושן היו יופי של תוספת לפרק, כי הסתבר שמסתתר כאן בחור מאוד מתוק ונעים ושוחר טוב. וכשהוא פוגש את אימרי זיו - מצא מין את מינו. אחרי שבשבוע שעבר אימרי ביאס עם ביצוע מתאמץ ומיושן שהזכיר להקת בנים, הפעם הוא הביא לנו כיוון קצת שונה שלו ובזכות הבלדה העוצמתית הזו הוכיח שקודם כל מדובר בזמר עם קול מעולה ויכולות מקצועניות. אמנם הוא לא הביא לשיר שום טוויסט מגניב ונשאר נאמן מדי למקור, אבל אין אלא להודות שהבחור הזה מרגיש כמו מישהו שייצר אלגוריתם אירוויזיוני מיוחד והוא אחד המועמדים הכי נכונים לתחרות הזו.

לעומתו, ספיר נהון היא לא תוצר האלגוריתם הזה - לטוב ולרע. היתרון בכך היא שהיא הזמרת הכי אותנטית בתחרות, והרגש שלה צובע את הקול שלה בגוון שאי אפשר שלא להתאהב בו. החסרון הוא שזה לא מספיק מהוקצע ומדויק עדיין - אם אימרי לפעמים מודע מדי לכל תנועה, לספיר חסרה מעט שליטה. בכל אופן, הרגישות שלה בעיניי היא יתרון ונראה שהתכנית קצת יצאה מפרופורציות כשתייגה אותה כ"שברירית" או "עצובה" רק בגלל שהיא בכתה באודישן הראשון. אם השאלה היא למי יש קול טוב יותר, התשובה היא שלספיר. אבל השאלה היא מי ייצג אותנו טוב יותר באירוויזיון, ובדו קרב הזה אין ספק שהתשובה היא אימרי ואכן כך היה.

ביטבוקס אלמנט נגד ג'ולייטה

בשלב הזה לא יכולתי שלא להתקומם. איך יכול להיות שביטבוקס אלמנט קיבלו כרטיס לגמר וג'ולייטה לא? הופעת אירוויזיון צריכה לעשות כמה דברים - היא צריכה לרגש, להרשים, ולהרים אותנו. ביטבוקס אלמנט עונים רק על קטגוריית הרושם. מפליא אותי שהגימיק שלהם הצליח להביא אותם על חשבון מועמדים אחרים לחצי הגמר, אבל אם לשפוט לפי הצבעת הקהל - נראה שאני בעמדת מיעוט.

אולי מזלם היה הכשל הטכני במסך שהוביא את ג'ולייטה לבצע את "ואם פרידה". זוכרים שאמרתי שלא צריך לשיר ביונסה וסיה בתחרות הזאת? אז אולי אפשר להוסיף לרשימה גם את דיקלה. קשה לצאת טוב מהשוואה לזמרת כל כך גדולות וכל כך ספציפיות. ג'ולייטה יודעת בעצמה שכוחה בשירים קצביים, בחאפלה ובלעשות לנו שמח, וכנראה שזו הסיבה שהביצוע הזה התפספס.

שלישיית תלאתה נגד דיאנה גולבי

רותם סלע, שהיא האישה המושלמת ואהובתנו ומרכז התכנית הזאת מבחינתנו אבל זה כבר נושא לטור אחר, צדקה ובגדול כשאמרה שאסור ללבוש ווסט מעל חולצה קצרה (נגדיל ונאמר לא ללבוש ווסט בכלל). אבל בעצתה לתלאתה להחליף שיר ולא לבצע את "מהפכה של שמחה" היא כבר פישלה. האמת היא שעם כל אהבתנו לשלושת החתיכים, מראש לא היה להם ממש סיכוי בדו קרב מול דיאנה, הג'וקר של התחרות הזאת. ובכל זאת, בתוך הנסיבות הם לא היו צריכים לתת את הביצוע המשעמם הזה. קול יפה זה לא מספיק - צריך הופעה סוחפת.

דיאנה גולבי, כפרה עליה, הקשיבה לנו כשקראנו לה להתקדם מ-2007 רק שהיא התקדמה לאחור. למעשה, היא חזרה עד 1965, השנה שבה "Fellin Good" יצא. אבל האמת היא שהשנה היא לא באמת העניין, אלא הוייב. ולעומת הביצוע של שבוע שעבר, הפעם היא הביאה משהו שבא הרבה יותר בטוב - חיובי, עוצמתי, מרשים ולא מטרחן. בכנות, לדיאנה יש כשרון כזה שגם אם היא הייתה שרה את הסטטוסים של בוז'י הרצוג זה היה מרגש אותנו, אבל בחייאת - בגמר תפתיעי אותנו עם משהו מרענן. תודה.

גלגל ההצלה

בשלב הזה נראה היה שכל אחד מהמועמדים - ג'ולייטה, תלאתה וספיר נהון - הפכו להיות 120% מה שהם וכאן כבר ההחלטות היו הרבה יותר בהירות וחדות. כשהם בהרכב הזה, אחד נגד השני, נהיה ברור שג'ולייטה חייבת להיות בגמר. כי שלישיית תלאתה לא מספיק בשלים, לא מספיק משוחררים, לא מביאים כרגע משהו שהוא מעבר ללהקת אירועים מוצלחת במיוחד. כי הכישרון הענק של ספיר נהון לא מתאים לבמת האירוויזיון, אבל לא בגלל הנשימה העדינה שמייחסים לה אלא פשוט כי זה לא הסגנון שלה. אז נשארנו עם ג'ולייטה, שסוף-סוף בחרה את השיר הנכון לה והראתה לנו עד כמה היא יכולה להרים. נתראה בגמר.