חג הפסח מגיע בצעדי ענק וכהרגלנו מדי תקופת חגים אנו ממליצים לכם על האלבומים שכדאי ומומלץ לרכוש עבור יקיריכם כמתנות, מתוך ההיצע העצום שקיים. קבלו אם כן את המלצותינו על אלבומי מיינסטרים ישראליים.
מתנות לפסח: הפופ הים תיכוני; מתנות לחג: אלבומים לועזיים
מירי מסיקה - "חדשות טובות"
כשמדברים על זמרת שנמצאת בקונצנזוס הישראלי מתכוונים למירי מסיקה. נכון ש"חדשות טובות", האלבום השלישי שלה, לא יצר היסטריה רבתי כמו אלבומה הראשון וגם לא את זו של השני, אבל באלבום הזה מסיקה ובעלה ומנהלה המוזיקלי אורי זך מוכיחים שעדיין יש להם את זה. הם עדיין יודעים איך לשכלל את נוסחאות הפופ-מיינסטרים הישראלי המוכרות והאהובות על הקהל, אלה שהוכח שהן עובדות, ולהביא אותן לכדי (כמעט) שלמות.
"חדשות טובות" הוא לא אלבום שלם, אך יש בו להיטי רדיו כמו "יום ראשון", "פנינים בנהרות" ושיר הנושא "חדשות טובות", וחשוב מכך - יש בו את "הוכחה", השיר שחותם את הדיסק, שהוא גם השיר הטוב ביותר בקריירה של מסיקה עד כה.
דנה ברגר ואיתי פרל - "הנה באתי הביתה"
"הנה באתי הביתה" הוא לא רק שיר הנושא של סדרת הדרמה "חטופים", אלא גם שמו של האלבום המלא שהוציאו בימים אלה דנה ברגר ואיתי פרל, בהפקתו המוזיקלית של לואי להב. החיבור בין ברגר לפרל, שהחל בינואר 2008, בהופעה בה אירח פרל את ברגר, נמשך בעבודה משותפת שנמשכה כשנתיים. התוצאה היא אלבום בלדות רך ברובו וישראלי מאוד, עם שירים בשמות כמו "לולי", "מנדולינה" ו"פעמונים ברוח".
זה אלבום בו ברגר ופרל שרים יחד את כל השירים בדואט אחד ארוך ורוגע, מטיילים עם צמד קולות וגיטרות אקוסטיות בין תל אביב, ירושלים, הכנרת, הר כנען וכביש החוף, וחוזרים, כל אחד ממקום אחר, לסוג של ישראליות או אפילו ארצישראליות ישנה וטובה. ברגר טוענת שהוא מתאים במיוחד ליום שישי אחר הצהריים, אז אולי גם יתאים לכם לחג.
דוד ד'אור - "העולם שאני מצייר"
דוד ד'אור הוציא לקראת החגים את אלבומו ה-12 "העולם שאני מצייר", אחרי ששמונה מאלבומיו הקודמים הגיעו למעמד "אלבום זהב" או "אלבום פלטינה" - הישג מרשים בכל קנה מידה. האלבום החדש והיפהפה מכיל ברובו שירים אותם כתב והלחין ד'אור בעצמו, כשעל ההפקה המוזיקלית אחרי טל ירדני. יוצרים נוספים שלקחו חלק באלבום הם עמיר בניון, ארקדי דוכין, אשכול נבו ועוד.
מ"העולם שאני מצייר" יצאו לרדיו שיר הנושא "העולם שאני מצייר", "פרח ועוד פרח" ו"באך שמתנגן". וכאן תוכלו להאזין למרבית השירים הנוספים: "כמה את אוהבת", "תחלמי", "סתיו", "פוקח עיניים", "לחזור" ו"עיניים אוהבות".
רמי קליינשטיין - Live - אלבום כפול בהופעה חיה
רמי קליינשטיין הוציא לקראת החגים את אלבום ההופעה החיה הכפול שלו "Live". האלבום, שהוקלט בצמד הופעות חות שקיים קליינשטיין במועדון ה"זאפה" בתל אביב, מכיל שני פורמטים שונים - דיסק אחד הוא מעין מופע רוק עם להקת "המועצה", שכולל שירים כמו "קר שם בחוץ", "אהביני", "על הגשר הישן" ו"את שרה ברדיו", והדיסק השני הוא מופע אינטימי ואקוסטי עם פסנתר בלבד, ובו שירים כמו "קרוב אל ליבך", "אין כמוה" ו"ביום של הפצצה".
למעשה מהווה האלבום החדש אוסף שמסכם את הקריירה המפוארת של רמי קליינשטיין עד כה, ב-28 ממיטב שיריו ולהיטיו. כמו כן כולל האלבום הכפול שלושה שירים חדשים של קליינשטיין, שכולם לחנים שלו למילים של יאיר לפיד: "הישראלי האחרון" ,"עברו שנתיים" ו"פעם אחת בחיים".
מוש בן ארי - "אנשום" - הוצאה מחודשת עם בונוסים
מוש בן ארי הוציא בראש השנה את אלבומו הרביעי "אנשום", ועתה, לרגל החגים הנובפים, הוא מוציא מהדורה מיוחדת של האלבום, אליה מצורפים חמישה קטעי בונוס, שהם ביצועים לשיריו בגרסאות הופעה חיה מתוך סיבוב ההופעות הנוכחי. השירים הנוספים והמומלצים בחום הם "טיפה בנחל", לא נשבר", "חלומות בלי בית", "כמה שאני אוהב" ו"אנצל".
יהודה פוליקר - "אהבה על תנאי"
האמן הישראלי אולי האיכותי ביותר בעשורים האחרונים חוזר עם אלבום חדש וגדוש במוזיקה טובה, ממנו יצאו ואף הצליחו שלושה שירים: "יום עצמאות", "שלושה ימים" שיצא כבר לפני כשנה וחצי ו"אל תלכי עכשיו". כל מי שהתגעגע לפוליקר בעשור האחרון (ויש לא מעט כאלה) יזכה כאן במתנה ראויה ויפה לחג.
הדג נחש - "6"
"הדג נחש" התמקמה בעשור האחרון במשבצת הלהקה הכל-ישראלית שהיתה שמורה בעבר ללהקות כמו "כוורת" ו"משינה". נכון, היא לא באותו קונצנזוס כמוהן, אבל היא סוחפת המונים, מדברת על הישראליות ועל הישראלים ויש לה המנונים שכל ישראלי יודע בעל פה, גם אם הוא לא יודע שהוא יודע.
באלבום החדש של הדג נחש "6" לא תמצאו כמעט אף שיר קליל, אלא בעיקר שירי מחאה חברתיים ופוליטיים שמטפלים בגובה העיניים בכל מה שמעצבן במדינה שלנו. והכל כמובן באריזת היפ הופ-גרוב מקפיצה ומרקידה שתרים את המסיבה. מי צריך את הדבר הזה כמתנה לפסח? בעיקר החבר'ה הצעירים ואלה שמרגישים או חושבים שהם כאלה.
קובי אוז - "מזמורי נבוכים"
החוויה שמציע קובי אוז באלבום החדש שלו "מזמורי נבוכים" היא חוויה יהודית-ישראלית-מתחזקת מלבבת. בשירים כמו "תפילת החילוני", "ידידיי די", ו"פקק תנועה של ניסים" לוקח אוז את המאזין למסע הפרטי שלו בחזרה אל השורשים ואל הקרבה לאמונה. הוא עושה זאת עם שירים חדשים ולחנים שלו לקטעים מסורתיים, עם תחנות כמו הסב הפייטן ניסים מסיקה ("אלוהיי"), האב בעל חוכמת החיים, בר המצווה, ירושלים, חזיון של מלאכים, צדקה וצדק לעניים, געגועים לדמותנו פרה-העידן החדש - געגועים לגעגועים, למשהו שכבר איננו ולא נשוב כנראה להיות.
לקובי אוז, גם בגיל 40, אחרי שנפרד מאישה, מלהקתו טיפקס והתחיל את חייו מחדש, עדיין יש את זה. בעידן בו "כולם" חזרו או חוזרים או יחזרו לשורשים, לפיוטים ולבית אבא-סבא, הוא יעשה זאת באופן המתוחכם ביותר, המגניב, המשעשע, הנגיש והמזמין ביותר. אלבום חובה לפסח הקרוב לחילונים ולכל היתר.
חוה אלברשטיין - "ברוך הבא"
חוה אלברשטיין, הזמרת והיוצרת מהחשובות שבתולדות המוזיקה הישראלית והזמר העברי, לא מפסיקה ליצור ולהפתיע. אלבומה החדש "ברוך הבא" מנסה לשרטט מעגל חיים. הוא מתחיל עם הכניסה לעולם ומסתיים ביציאה ממנו. האלבום נפתח בשיר "זמן" - הסינגל הראשון שיצא ממנו, אותו הלחין יוסי חורי מ"הפרברים" למילים של אלברשטיין. מיד אחריו מגיע שיר הנושא "ברוך הבא". הכניסה לעולם היא תמיד מבורכת והתינוק שנולד חסר עדיין תוויות של דת או לאום, הוא אדם, בלי ציפיות או חרדות, ולכן שיר קבלת הפנים אופטימי וחם. עם הזמן ועם המשך האלבום מתגלגל הרך הנולד למקומות שונים והוא מגלה בין השאר גם את צער העולם.
באלבום המלא 16 שירים. את חלקם כתבה והלחינה אלברשטיין ולצידם שיתופי פעולה עם מגוון יוצרים מסגנונות שונים: לחנים של יוסי חורי (כאמור) ויהודית רביץ וטקסטים של שאנן סטריט, יענקל'ה רוטבליט, אריאל הורוביץ והמשוררים סבינה מסג ושלמה טנאי. המוזיקה באלבום מכילה נגיעות פולק, רוק, ג'אז ו"מוזיקה ישראלית", שאלברשטיין היא כמובן ממנסחיה הבולטים לאורך השנים.
שלום חנוך - "אדם בתוך עצמו" - הוצאה מחודשת עם בונוסים
עבור רבים "אדם בתוך עצמו" שהוקלט ב-77', מתעד את הרגע היפה ביותר בקריירת הסולו הארוכה של שלום חנוך. אלבום קצר בן שבע רצועות בלוז-כחול-לבן עם מגע עדין של פופ; בפנים הקלאסיקות הישראליות "אדם בתוך עצמו", "לילות שקטים" ו- "בואי לרקוד". הבולט לטובה מבין הטובים הוא "טיול ליפו", מסע מלא הפתעות על קורקינט, בתל-אביב של אמצע-סוף שנות ה-70', מתובל במחשבות כמוסות שמסופרות על רקע קצב בלוזי ממכר: "ישבנו ואכלנו, התמלאתי צ'יפס \ מותק את יודעת, לא חשוב התוכן \ העיקר הצוות ו…איכות הפיפס". כן, לפני מיליוני סיגריות ולואי להב היה לשלום חנוך קול מתוק ומלטף.
בהוצאה המחודשת של NMC יש גם הפתעות שעושות את חוויית האלבום הזה למתוקה אף יותר: שני שירי בונוס בדיסק הראשון ו-DVD שמכיל הופעה חיה ב"צוותא" של 1978, בשחור-לבן, במכנסי סנטרופז צמודים (מדי), עם הופעת אורח של יהודית רביץ ודני ליטאני, ורשימת שירים מתוך "אדם בתוך עצמו" אבל לא רק: ביצוע היסטורי ראשון ל"אגדת דשא" שהלחין חנוך למילים של מאיר אריאל, "מאיה" ואיך לא... "סוף עונת התפוזים". כאילו ששום דבר לא השתנה ב32 שנה. שום דבר חוץ מהקול (עידן חגואל).
אדם - "רגעים קטנים"
אין ספק שאדם מייצג את הפופ הישראלי של שנות ה-80'. אז היה אליל הבנות, אחד האמנים הכי מצליחים בישראל ומבחינת מעריצים וטירוף ברחובות, היה הנינט של אותם שנים. מאז, נעלם מאור הזרקורים, יצא מהארון באופן רשמי ואף כיכב לאחרונה בסרט דוקומנטרי על חייו. כל זה מתגמד לנוכח הבשורה המשמחת שאלבום חדש חדש שלו יצא לקראת החגים. השאלה מה מקומו של אדם במוזיקה הישראלית העכשווית בעידן קרן פלס ומשה פרץ היא שאלה לגיטימית שיש לשאול. לא מהכיוון של זמר ששיא תהילתו שייכת לעבר, אלא מהכיוון של מה אדם של שנת 2010 מביא מעצמו ואיך הוא ממציא עצמו מחדש.
ואדם אכן מספק את הסחורה. לכל המבקשים לקבל מוזיקה ישראלית שלא מורכבת מנוסחא מדוייקת ומלאכותית, אלא שכל תו ממנה מכיל רגש ואופי, מוזמן ואף נדרש להאזין לאלבומו החדש "רגעים קטנים". אדם מביא את אותם רגעים קטנים שיהפכו את הערבים הרגועים למפנקים עוד יותר. האלבום החדש הוא מהאלבומים שנעים לשמוע ועוד יותר מרתק להקשיב למילים. אדם מצליח להביא את הרגעים הקטנים הכואבים, השקטים, הכנים והמרגשים כמעט לכדי שלמות. מידי פעם הוא חוטא ובורח לנגיעות של שנות ה-80' מבחינה מוזיקלית, אבל בשמיעה נוספת, הן רק מוסיפות חן ונוסטלגיה לאחד האלבומים שכדאי לכם להחזיק בספריית המוזיקה שלכם בבית (דיוויד ארונוביץ')