שני

שני שידרה מאוחר, באה מפוייסת ובאה לדבר. בדיוק בגלל זה היא בחרה שירים שבעיקר יעשו לה פאן. הראשון,  'הכל עליי', של פלד, "כי הרבה פעמים בחיים הרגשתי ככה, וגם פה בבית". היא לא יודעת שכבר עלינו על הקשר שלה עם פלד (הופיעה בקליפ שלו ב-2012), כך שהבחירה הזו היא גם קריצה חברית כנראה, בדיוק כמו הבחירה השניה, "Get low" של ליטל ג'ון, שהקדישה לעדן ואנדל. הבחירות האלה מעידות יותר מהכל על הקלילות שמרגישה בימים האחרונים של העונה, זו שגורמת לה לחבר את מעיין ואורנה. מעצבים וצעקות עברה לאווירה הרבה יותר צ'יל. מבטיחים לכם שלפני חודשיים אלה היו שירים אחרים לגמרי (יותר כמו "Move Bitch", נגיד)

שרון

אחרי הכל מדובר באיש תקשורת מנוסה, ולכן הבחירה שלו היא יותר בסגנון פילר, שירי אמצע הדרך ששמים בתכניות אקטואליה כשמחכים שמרואיין יענה לטלפון, או כדי להפריד בין אייטם עצוב לבידורי. בדיוק בגלל זה "מחכה" של ריטה היא בחירה סתמית ללא אמירה מסוימת, אולי חוץ מזו שהוא מחכה לסיים כבר עם הבית משוגעים שמתנהל סביבו.

אביחי

אם אביחי לא ינצח, הוא יכול להתמודד לתפקיד העורך המוזיקלי הבא של ישראל. יש פה שתי בחירות מושלמות לסיטואציה - הראשונה, "אבא" של אביתר בנאי, המתאר מערכת יחסים מורכבת של בן ואביו. זהו לא שיר געגועים רגיל, זה שיר שמעביר את התחושות שיש לנו תוף הידיעה שהקשר בין אביחי להוריו לא פשוט, "אבא, אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי, ככה סתם, אבא טוב". בעוד חבריו לבית קיבלו מסרים מחזקים ממשפחותיהם, אביחי קיבל "שמשון ודלילה".

הבחירה השניה מצמררת עוד יותר. "ניצחת איתי הכל" של עמיר בניון, שמקדיש למעיין, פועל בכמה מישורים: ברמה השטחית, מדובר בשיר אהבה יפהפה, ברמה הדו-משמעית, מדובר בשיר ניצחון כששניהם נמצאים בתחרות, בין השאר אחד מול השני. אביחי שם עצמו איתה במסלול, יחד עברו את המכשולים (הדיירים שעפו, המשימות המערערות), וכעת גורלם כמתמודד אחד. במשמעות העמוקה של העניין, כשעמיר בניון כתב את השיר הוא דיבר על המוזיקה, היא ניצחה איתו הכל. העיוורון של אביחי שם אותו במקום שבו הוא מאבד את יכולת הראיה, את האפשרות להתרגש מדברים שהעין שלו קולטת, ומחוזק על ידי השמיעה, המוזיקה באוזניו, שהיא קולה של מעיין. זה היה אחד הרגעים היפים של העונה. 

עומר

לקראת סיום התכנית שלו, עומר משמיע את השיר "עוד דקה את נעלמת" של זהר ארגוב, ומציין שזה אחד השירים האהובים עליו. לאחר מכן, עומר מספר על שני: "הכרתי מישהי שגרמה לי להרגיש אליה דברים שלא הרגשתי כבר הרבה זמן, אני מקווה מאוד שמה שקורה בינינו ימשיך גם בחוץ כי אני אוהב אותה". מצד אחד, בחירת השיר מראה שעומר מודע למציאות: "עוד דקה את נעלמת", זה בעצם "עוד עשרה ימים" את לא תזכרי אותי.

מעיין

אני בטוחה שהיו כמה אנשים שהופתעו בבית כשמעיין הקדישה את "כל מה שאני רוצה" של אורן ברזילי לאמא שלה. האמת שגם אני. למה? כי אנחנו אנשים עם דעות קדומות, שבטוחים שהטעם המוזיקלי של מעיין מתחיל בעומר אדם ונגמר במשה פרץ. בכל מקרה מדובר בשיר שמתאים היטב להקשר, "העיר הזאת עשתה לי רעש בחיים מלאה במסכות, פחות מדי פנים", כמשל למה שמרגיש כמו צביעות בימים האחרונים בבית. 

חיים

חיים הוא המנחה הקלאסי לתכנית הקדשות ברדיו, כי הוא יכול להיות גם מקסים וגם מביך. לכן לא ברור למה הבחירות המוזיקליות שלו מלאות דרמה, כאלה שגורמות למאזינים לבכות. הוא הקדיש למשי, הבת זוג את השיר "ואת איננה" של אייל גולן. "אני חושב עליה כל הזמן. הגעגוע הוא כבד מאוד, קשה לי שהיא לא נמצאת לידי". לאבא שלו בחר להקדיש את השיר "אבא סלח לי" של דודו אהרון. רגעים שמזכירים את המפגש המרגש עם אמא, או עם משי, או עם אנדל. חיים, עם כמה שהוא בחור חמוד עם גימיקים של מילים כמו מג'נטה, הוא רגש מתפרץ של משפחתיות וקירבה. 

אורנה

עזבו הכל, אורנה לא צריכה מוזיקה פופולרית מוקלטת, היא יכולה לשיר לבד תפילה מתהילים. עם השירה הזו היא הסיטה את הדיון מכמה היא דתיה או דתיה-בכאילו לדיון כמה היא זייפנית להאם הזכוכית של תחנת הרדיו של האח תעמוד בזה. ורק על זה מגיע לה 

דן

דן בחר כמובן שיר של הזמרת האהובה עליו, את "את חירותי" של חוה אלברשטיין. הוא אמנם מקשר את השיר להחלטה להכנס לאח הגדול ולוותר על החופש שלו, אבל חוטא בבחירה צפויה ובמה ששני מכנה "יום הזיכרון בגלגלצ". אותו פלייליסט מפורסם של ימי הזכרון הפך בשנים האחרונות לקונצנזוס ענק ברדיו. אנשים שאומרים ש"השירים הכי יפים ביום הזכרון" הם המצביעים של דן - תדמית ארץ ישראל הישנה והטובה, בפועל ממחזרים קלישאות צפויות. זו אמנם הבחירה הכי מושכלת, מבחינה שזה לא איזה להיט גדול מהשנים האחרונות, אבל היא גם מלווה בזחיחות שרק