ניקה
ניקה היא הוכחה נוספת שהעלייה הרוסית טובה מדי בשבילנו - היא יפה, מתוקה, מנומסת ומוכשרת, ומה אנחנו? נותנים לה 4 אדומים שלמים, צורמים, ומעליבים. את אהבתי היא קנתה בזכות הבחירה לשיר את "Out Here On My Own", השיר שגורם לי לבכות מאז גיל 7, ולמרות שהיה משהו בדבריהם של השופטים על כך שזה היה ביצוע די טכני וחסר רגש - הם העבירו מועמדים הרבה פחות טובים מחמת הפוטנציאל, אז לניקה זה לא הגיע. לפחות האהבה החדשה בחייה הסיחה את דעתה מתחושת הכשלון והיא עזבה כשהיא אומרת "לא נורא, אני עדיין מאושרת". והאמת שהיא צודקת. האירוויזיון זה מגניב, אבל מה זה מול אהבת אמת?
חן צימרמן ונוי אייזן
צר לי, אבל נמאס. לא שיש לי משהו נגד ביטבוקס, ובבית שלהם שיעשו מה שהם רוצים, אבל למה צריך לחגוג את זה? למה זה צריך להיות בפריים טיים, מול ילדים תמימים שעשויים חלילה לחשוב שזה נורמטיבי? וברצינות - חן ונוי מוכשרים, וזה קטע, אבל קטע מטבעו סופו להגיע לכדי מיצוי מהר מאוד. איפשהו אחרי דקה. היות והשופטים חשבו אחרת והם כן ממשיכים בתכנית, הם יהיו מחויבים להוכיח איכשהו שהם יותר מגימיק שמגניב בפייסבוק.
אליעד מלכי
ואם כבר מדברים על דברים שהם "קטע" בפייסבוק אבל לא יותר מזה, קשה שלא להעריך את אליעד מלכי שממש רוצה להיות יותר מתופעת הרשת ההזויה שהוא ולהפוך לזמר אמיתי שנלקח ברצינות. והאמת היא שעם כמה שזה לא מה שציפינו לו, חייבים להודות שההופעה שלו הייתה בסדר גמור ורואים שהוא ניסה והשתפר. זה לא מספיק טוב, אבל זה כן לא רע בכלל. ויותר מהכל, איך אפשר להגיד מילה רעה על האיש שהחזיר לפריים טיים את 4 המילים הכל כך אהובות: "הרקדניות-של-אתי-פולישוק". בכל מקרה, מלכי ימשיך בשלו וכבר יש לו סינגל חדש - "בסוף אזרח".
דויויד ונסיאן
אם אי שם במעבי האדמה הייתה מעבדת אירוויזיון סודית בה היו רוקחים את דמותו המושלמת של זמר האירוויזיונים, היינו מקבלים את דיוויד ונסיאן. הוא אפילו שר שיר אירוויזיונים קלאסי. יחד עם ניקה מתחילת הפרק, נראה שהיה לנו ערב בסימן "גאוותו של פוטין". יותר משהיה כיף לצפות בהופעה המהוקצעת הזו, היה כיף לראות את מבטו המאוהב של הראל סקעת הולך ומעמיק עם כל שורה נוספת בשיר. אם לא היינו יודעים כמה הראל מאוהב בבן זוגו הידוע גם כאיש הכי חתיך במדינה, היינו חושבים שיש לנו כאן שידוך.