10. Eminem ft. Ed Sheeran – River

יש משהו מגוחך ברצינות התהומית שעולה מהקליפ החדש של אמינם. זה לא שהבנאדם קומיקאי, אבל בכל זאת הוא אחז בקלילות מרעננת בתחילת הקריירה שלו, והיא נעלמה כליל בעשור האחרון. בטח תגידו שזה לא השיר הנכון, ואולי אתם צודקים - אבל גם פה אפשר להביא לראיה את הקליפ ל-Love the Way You Lie שתיאר מערכת יחסים הרסנית ולא נהפך לספקטקל של כל האלמנטים הקיימים בעולם הקליפים. אם הקליפ עם ריהאנה התמקד בצילום יפה ואפקטים של אש, פה אנחנו חשופים לכאילו-דוקומנטרי, סלואו מושן, פיצוצים, ואד שירן בגשם. את האיגרוף בו התמקצע ב-Shape of You הוא השאיר לאמינם. החזירו לנו את סלים שיידי.

9. Okkervil River – Don’t Move Back to LA

היו בטוחים שעם הבשורה על אלבום חדש לאוקרביל ריבר, לא מעט חובבי מוזיקה משופמים וחובבי אוכל אורגני (בלי להעליב אף אחד) רעדו קלות. בכל זאת הרכב הרוק בהנהגתו של וויל שף היה לאורים ותומים של סצינת האינדי בעשור הקודם. למי יש כוח לזה כיום בכלל? לשמוע מוזיקה מהורהרת, כזו שמרפררת לאבות מוזיקלים משנות השבעים ומאמינה בטוב לבם של אנשים. לא סתם השיר קורא שלא לחזור לאל.איי, זה כי הוא יודע ששם המוזיקה הזאת לא באמת תשרוד. אם אתם בכל זאת באווירה רגועה ונוסטלגית, קחו איתכם את השיר ותתענגו על כל רגע. כל השאר יכולים להמשיך הלאה.

8. Tinashe ft. Future – Faded Love

מרכיב חשוב בכל שיר ארנ'בי הוא האווירה. אם ברוב השירים היא מגיעה מההפקה, בשירים של טינאשה היא מגיעה מהזמרת עצמה. אין צורך לפרק את השיר החדש שלה, אין שום משמעות מיוחדת לרכיבים הנפרדים כמו הטקסט הלחן. כמו שטינאשה בעצמה אמרה, השיר הזה הוא יותר סביב הווייב. יש אנשים ששונאים את זה, אבל בינינו, זה סתם כי הם לא יודעים להיכנס לזרימה.

7. Ryan Adams – Baby I Love You

ראיין אדמס תמיד היה איש של קיטש. לא, לא התבלבלנו עם בראיין אדמס. ע"ע השיר הכי יפה שלו, When Stars go Blue – שיר חתונות למהדרין. מכאן שההחלטה שלו להוציא שיר במיוחד ליום האהבה הבינלאומי, יום ולנטיין הקדוש, לא מפתיעה. וכהרגלו מדובר בשיר מהזן הנצחי, שנשמע כמו פעםונכון גם לעכשיו. יש כמיהה והבטחה והכל מלא בתקווה שתמיס גם את הלב הכי קר. זמין בינתיים רק באייטונס.

6. Rhye – Song for You

אם השיר של ראיין אדמס לא הספיק לכם לפסקול יום האהבה, הזמר הקנדי מילוש, שפועל גם תחת השם Rhye (השותף רובין חאניבל כבר לא איתו), מספק את המתנה המושלמת. כמו כל השירים שלוו, גם הקטע הזה שקיבל השבוע קליפ הוא קטן אבל מוחץ את הלב כמו גדול, והפעם אפילו יותר מהרגיל.

5. Calvin Harris - Nuh Ready Nuh Ready ft. PARTYNEXTDOOR

נפתח בווידוי: אנחנו עדיין חורשים על האלבום האחרון של קלווין האריס, לכן העובדה שהשיר החדש יוצא מהפאנק הקסום שאפיין את האלבום קצת מבאסת.החשש עלה אחרי כמה שניות של האזנה כשנכנסו אלמנטים מובהקים של דאנסהול. המזל הוא שהאריס ממש לא נשאב לטרנדים של שנה שעברה, וגם לא לזו שלפניה, ונותן קונטרה לטרנדים האלה בצורת פזילות להאוס ניינטיז. התוצאה הכוללת משובחת מהמצופה כי היא לא קלווין קלאסי וגם לא קלווין חדש, היא איפשהו בצד, עושה את הקטע שלה ולא אכפת לה שכולם בוהים בה ולא מבינים.

4. The Voidz – Pointlessness

קיים מימד אפוקליפטי בשיר החדש של דה ווידז, הרכב בראשותו של ג'וליאן קזבלנקס (הסטרוקס). הקטע לקוח מתוך אלבומם השני שעתיד לצאת בחודש הבא ונותן פסקול להתכרבל בו כשמעבר לחלון נשרף העולם. האדישות שעולה מקזבלנקס מתמזגת עם השיר בהתחלה, אבל לקראת הסוף לא נותר אלא להשלים עם הקץ. מפחיד, מאיים, אבל אפקטיבי.

3. James Bay – Wild Love

ג'יימס ביי גזר את השיער והוריד את הכובע, כאילו רוצה לומר – אני בפאזה חדשה, משוחררת יותר, לקראת האלבום השני. אבל זה לא נגמר רק בסטיילינג מחודש. השיר החדש לוקח צעד אחורה מהרוק שאפיין את החומרים הקודמים וחוצה את הגבול אל עולמות הארנ'בי. עדיין קיטש נעים, רק מסוג אחר, כזה שנשמע אפילו יותר מתוחכם. ההתמסרות לדימוי הסקסי מוציאה ממנו איכויות השמורות לזמרים כמו מיגל ומקסוול. הגיטרה עדיין צצה באיזשהו שלב, אבל הוא נשמע מספיק מחוספס גם בלעדיה.

2. Marshmello & Anne-Marie – Friends

מרשמלו, הדי.ג'יי עם המסיכה הכי מטרידה מבין כולם, יודע לבחור את השותפים שלו. אחרי שיתופי הפעולה המעולים עם קאליד וסלינה גומז הגיעה תורה של אן-מארי, יצרנית הלהיטים הסדרתית. השיר לוקח את המשפט המבאס "בוא נישאר ידידים" והופך אותו לקטע שגם מדגיש עד כמה גם לדיג'ייז נמאס מ-EDM ומראה שהניינטיז עוד לא השלימו את משימתם להשתלט על העשור הנוכחי. שימו לב לפזמון הלפני האחרון שמרפרר בבירור לההיפ הופ של שנות התשעים. אל תתבאסו מלהיות רק ידידים, חסכתם לעצמכם כאב ראש והרווחתם שיר נושא.

1. Aimee Mann – Drive

הדבר הכי מסוכן בגל סדרות הפשע הנוכחי הוא ההזדהות עם סיפור הרקע של הרוצח. ואז מגיע גם הפסקול ש"מדרדר" את כל העניין. בעונה הנוכחית של אנתולוגיית "סיפור פשע אמריקאי", שעוסקת ברצח מעצב האופנה ורסצ'ה, הגזימו לגמרי כשהביאו את איימי מאן לשיר גרסת כיסוי לשיר, במקור של The Cars, בסצנה בה הרוצח מתייפח ואתה בוכה ביחד איתו. אם לא מספיק שמדובר גם ככה באחד מהשירים היפים שיש, איימי מאן נותנת פה ביצוע שמעניק משמעות חדשה למושג "כנות". התוצאה היא שבמקום לבכות על מר גורלו של הקורבן, אתה רוצה לחבק את הרוצח ולעזור לו להתמודד עם הבדידות. צריך להוציא שילובי סצנות ושירים כאלה אל מחוץ לחוק. זמין רק באייטונס.