סטטיק היה ווינר כבר בגיל 16

בסרטון שצולם ב-2006, לפני שכולנו יכולנו לצלם וידיאו באיכות מעולה בסמארטפון, אפשר לראות את סטטיק הצעיר במה שנראה כמו חצר בית ספר. מוקף בנערים מעודדים הוא ערך "באטל" (קרב אלתורים בראפ) מול מישהו אחר, כשבכיתוב של הסרטון ביוטיוב נכתב "באטל של סטטיק האגדי נגד עוד איזה אחד הומו". לא אהבנו את השימוש במילה הומו כקללה, אבל אנחנו סולחים לסטטיק שהיה אז צעיר. בכל אופן, כבר אז הוא היה כוכב, כשניצח את הקרב עם השורה - "כל מילה שלי פשוט שורפת, בנאדם רוצה להיות ראפר קנה חולצה מזויפת".

הראפ איפשר לסטטיק להתמודד עם האימוץ שלו

המעריצים של סטטיק אולי יודעים שהוא מאומץ, אבל הכוכב לא מרבה לדבר על הפרט הזה היום בביוגרפיה שלו. הוא לא ממש צריך, כי לפני שש שנים, ב-2010, הוא אמר את הכל בשיר מרגש שנקרא בפשטות "ילד מאומץ", שם הוא שר שורות כמו: "בוכה על כרית מתחת לשמיכות במיטה/ 'מה העדה שלך?' היו שואלים בכיתה/ אני הייתי היחיד שלא יכל לענות/ אני נזכר, נהיה לי קר ושוב יורדות הדמעות". כמה שנים אחרי זה הוא הוכיח שהוא יכול להתגבר על הכאב ולעשות את השיר הישראלי הכי נצפה ביוטיוב בכל הזמנים, לא משנה איזה סיפורים הוא סוחב עליו.

לפני שהיה בא לה לרקוד, היה בא לו לרקוד

בתחילת דרכו היה סטטיק חלק מהרכב חיפאי בשם "יוניק טי", לצד שמחה חודטוב ופבל חסין. כמה מהשירים הישנים נמצאים בחשבון היוטיוב של סטטיק, וביניהם השיר הזה מ-2010 שנקרא "בא לי לרקוד". גם היום כשמאזינים לשיר הזה, עוד לפני שסטטיק השתפשף, ברור שיש כאן פוטנציאל וכשרון אדירים שרק חיכו להתגלות. מה שבאמת נחמד זה שחמש שנים אחרי השיר הזה, שצפו בו רק כ-20 אלף אנשים, הגיע "בא לה לרקוד" של סטטיק וגל מלכה - השיר איתו סטטיק פרץ וזכה לכמעט 15 מיליון צפיות.

לא תמיד היו לסטטיק את הקליפים שראויים לו

הקליפ הראשון של ממש שסטטיק העלה היה ב-2011, לשיר שנקרא "פאד תאי" שלו ושל ראפר נוסף בשם ראסטי. בניגוד למוזיקה שהוא עושה היום, זה היפ הופ כבד של ממש עם ביטים איטיים. לעומת הקליפים האחרונים ל"סתם" ו"סלסולים", קשה שלא לצחוק קצת על הקלפי החובבני הזה שצולם על הספסלים בשכונה ונערך עם הרבה יותר מדי אפקטים. לא נורא, היום הוא כבר למד איך עושים את זה (ויש לו את התקציב).

לפני בן-אל תבורי היה את נדב בוהדנה

החיבור בין סטטיק לבן-אל נראה כל כך טבעי, הרמוני ומוצלח, שקל לשכוח שהם לא נולדו כצמד. למעשה, באוגוסט 2011 סטטיק פרסם ביוטיוב את הסרטון הזה בו הוא עושה פריסטייל עם הגיטריסט נדב בוהדנה וכתב "היה לי הכבוד להכיר את נדב, גיטריסט מבטיח ומוכשר ואחד המוסיקאים הטובים שפגשתי. אין, החיבור בינינו היה מיידי ואיך שהוא הרים את הגיטרה המילים התחילו לעוף לי". היות והוא לא פרסם איתו שום דבר מאז, אנחנו מניחים שהחיבור לא היה פורה כמו שהיה להם נדמה בפגישה הראשונה.

סטטיק תמיד פרח בתור כחצי מצמד

אם הבנו נכון מהשיר "אח אמת" שפרסם סטטיק ב-2011, עבר חתול שחור בינו ובין הפרטנר הראשון שלו ב"יוניק טי" - שמחה חודטוב שמוכר כראפר שייח. בוידיאו של "אח אמת" סטטיק מצלם במצלמת הרשת שלו את עצמו מבצע ראפ כואב על חבר שהתרחק ועל הגעגועים שלו אליו. בין היתר הוא שר שם: "כולם אומרים לי שעדיף לי להקליט שירים לבד/ פעם ראשונה בתוך אולפן הקול שלי רעד/ לא היה מי שיגיד לי איך הוורס שלי נשמע/ ולא היה מי שינגב את הדמעות מכל שורה". לשמחתו של סטטיק ולשמחתנו, לא משנה מה קרה עם אותו שייח הוא מצא לעצמו פרטנר מוצלח כמו בן-אל תבורי כדי לא להקליט שירים לבד.

"סתם" לא היה השיר הראשון של סטטיק על פרידה

"סתם", הלהיט האחרון של סטטיק ובן אל, הוא שיר קליט ומרגש על סיפור אהבה שנגמר. שיטוט ביוטיוב של סטטיק מגלה שבעבר הוא כתב שיר היפ הופ כואב על בחורה שלדבריו "ברחה לו עם בחור מהקריות". אנחנו שמחנו לגלות שגם בגיל צעיר מאוד סטטיק היה בחור רגיש, מלא אהבה, בגרות ותובנות ומחכים לראות מי תהיה ברת המזל שתגיד לו "כן" (או "קן").

השיר האמיתי הראשון של סטטיק היה "כפרה עליי"

יחסית לזה שהקליפ הזה עלה ליוטיוב ב-2012, כשסטטיק ראפר מתחיל ומוכר בסצינה קטנה ומצומצמת, השיר הזה זכה לכמות צפיות מכובדת - 388 אלף, ליתר דיוק. זה לא עשרות המיליונים שהוא מקבל היום, אבל בכל זאת. באותה תקופה סטטיק היה משתף פעולה עם המפיק עומר "69" סגל, והתוצאה היא שיר כיפי מאוד שאם היה יוצא היום בטוח היה חוצה את מיליון הצפיות. שימו לב גם לצל שמופיע בקליפ. 

חיפה מאוד חשובה לסטטיק

לפני 3 שנים סטטיק הוציא שיר שנקרא "צובעים את חיפה בסגול", שיחד עם קליפ מושקע במיוחד קרא להצביע בבחירות המקומיות ליעקב בורובסקי. בשיר סטטיק לא חשש להביע עמדה והביע את דעתו על הצורך בשינוי במחירי הארנונה, בהשקעה של העירייה בשכונות החלשות, ובצורך להשאיר את הצעירים בעיר. במדינה שנראה שכולם בה רק רוצים לתל אביב, סטטיק מציג אלטרנטיבה של בחור שבאמת אוהב את העיר שלו ורוצה לעשות אותה טובה יותר. אהבנו.