10. Lady Gaga – Perfect Illusion
חזרתה של גאגא הייתה אמורה לסמן את יתד הניצחון במסלול השיקום הארוך שעברה מאז הכישלון של אלבומה האחרון "Artpop". היא זכתה בגלובוס זהב על משחק, והיתה מועמדת לאוסקר בקטגורית השיר. אלבום הדואטים עם טוני בנט והמחווה המעולה לצלילי המוזיקה בטקס האוסקר חשפו אותה לקהל מבוגר יותר שעד כה נרתע מהדמות שלה. על הנייר גם השיר החדש היה אמור להשיב אותה לכס המלכות. הדיבורים על שיתוף פעולה מהאגדות עם מארק רונסון, קווין פארקר מטיים אימפלה והמפיק בלאדפופ, גרמו לכולם לכסוס ציפוריים. אבל אף אחד למעשה לא היה יכול להציל את השיר החדש.
מי שהאזין מקרוב לחומריה של הליידי הבין כי מדובר באחת מכותבות השירים המוכשרות של התקופה האחרונה, כזו שמושפעת בעיקר מתור הזהב של שנות ה-70 של ז'אנר הזמרים-יוצרים כמו אלטון ג'ון, קרול קינג וברוס ספרינגסטין. אך למרות הסופרלטיבים, האשליה המושלמת של גאגא הוא אחד מהשירים המשעממים ביותר שהיא כתבה, כזה שלא מצליח להתחבב עליך גם בשמיעה עשירית. מעבר לכך, השירה שלה שמנסה לתעל זמרות רוק מחוספסות כמו פאט בנאטר או אלאנה מיילס מייצרת תחושה של צעקות אינסופיות. השיר מתחיל בהילוך חמישי ומשם הוא רק מגביר. לא מובן בכלל איך השיר מצליח להמשיך לתפקד אחרי המודולציה המחרידה שחשבנו שנפטרנו ממנה אחרי ירידתה של כוכב נולד. באכזבת השנה זוכה ליידי גאגא, וזה תואר שקשה מאוד להתנער ממנו.
9. Kings of Leon – Waste a Moment
הרבה מים זרמו מאז פריצתם של הרכב הרוק הדרומי אי שם בתחילת העשור הקודם. קינגס אוף ליאון שהתחילו כלהקת רוק עם השפעות בלוז מובהקות התקדמו לסאונד גאראג' מהודק באלבום השני שתפס את לב המבקרים ופרצה את תקרת המיינסטרים עם פזמונים ענקיים כמו "Sex on Fire". מאז היא נחשבת אחת מלהקות הרוק היותר טובות ומצליחות שקיימות, רק שלאט לאט היא גם מאבדת את הייחוד שלה. השיר החדש ממשיך את המגמה המצערת הזאת. הסאונד של הלהקה נבלע בבליל השפעות מיושנות, ואפילו כולל את הוק דור המילניום הידוע לשמצה. אלמלא קולו המחוספס של כיילב פולוויל, היה ניתן לחשוב כי מדובר בעוד תוצר של לייבל המנסה לייצר להקת רוק להמונים. הקליפ מדליק אך גם הוא מדיף ממאמץ יתר עם עלילה אבסטרקטית ועריכה פסיכדלית מדי.
8. Post Malone feat. Justin Bieber – Déjà vu
פוסט מלון הוא מז'אנר הכלאיים העדיין מוזר של חצי ראפר חצי זמר. הוא בחור לבן שמשוויץ בסוואג שלו ובוא בזמן הוא החבר הכי טוב של ג'סטין ביבר, עוד אחד שצריך להרים את המכנסיים הנפולים מדי פעם. יצור כלאיים אחר שגם מזיע מאותנטיות הוא דרייק. מה המשותף לשניהם? השיר הנוכחי. שלא תבינו לא נכון, זה לא שיתוף פעולה או רפרנס או משהו בסגנון. השיר החדש של פוסט פשוט נשמע כמו הלהיט הענק "Hotline Bling". גם אם הבסיס לדמיון נעוץ בקטע אלמוני משנות ה-70 שסומפל לא מעט לאורך השנים, זה עדיין מוגזם. חבל, כי השיר לא כזה גרוע. הוא חביב לפרקים ואפילו החלקלקות החמאתית של ביבר לא מעצבנת יותר מדי. אבל בנאדם, אתה לא יכול להוציא שיר שמזכיר שיר אחר. לא כל שכן כשמדובר בה-להיט של שנה שעברה שכולם מכירים. להיט ברמה של ממים וגיפים ואלף פארודיות. מביך.
7. Röyksopp Feat. Susanne Sundfør – Never Ever
בפעם האחרונה ששמענו מצמד האלקטרו הנורווגי, רויסקופ, הם הבטיחו כי זה יהיה האלבום האחרון שלהם. למרות ההחלטה המבאסת הם גם אמרו כי ימשיכו לפעול במסגרת פרוייקטים שונים. בכדי להדגים המשך פעילות הם התחברו אל עוד אושייה נורווגית, סוסאן סאנפורד. ביחד התוצאה צפויה אך בכל זאת מענגת. קטע דאנס-פופ עם סינת'ים מובהקים שמביא בדיוק את מידת הקרירות הסקנדינבית הרצויה.
6. Mac Miller feat. Ariana Grande – My Favourite Part
אין כמו לפתוח דואט בידיעה שמדובר במערכת יחסים דנדשה. ממש לפני כמה ימים, הטוענת לכתר מלכת הפופ, אריאנה גרנדה, אישרה את הרומן שהתפתח בינה לבין הראפר מאק מילר בתכניתה של אלן דג'נרס. כנראה שכבר היה קשה להכחיש את האהבה אחרי שיתוף הפעולה המתקתק באלבום החדש של מילר. השיר מספק מן ערבוביה מבורכת של היפ הופ והשפעות שכנות כמו Fאנק, ג'אז וסול. הטקסט לא בורח יותר מדי ונשבע לשמור על אריאנה בכל מצב. אריאנה מצידה מעדיפה להוריד הילוך אבל מוכנה להשקיע בזמן. לא רוצים להיות רעים, אבל זה בסופו של דבר נגמר בלימונדה ומחבט.
5. Grandaddy – Way We Won't
גראנדדי, מלהקות האינדי-רוק האהובות, חוזרים אחרי עשור. ההרכב שב להופיע ביחד כבר לפני כמה שנים, ואפילו סוג של הוציאו שיר כריסטמס משותף עם בנד אוף הורסס. אבל כעת הגיע סוף-סוף הרגע לחומרים חדשים. לשם כך, ג'ייסון לייטל וחבריו חתמו בלייבל של המפיק המוכשר דאנג'ר מאוס (נארלס בארקלי) והוציאו שני שירים. הבולט מביניהם, "Way We Won't", מדגים איך שום דבר בעצם לא השתנה, וזה הכי טוב שיש. המלודיה הקלילה אך הלא קלישאתית, ההוק שגורם לך להנהן בראש, הוייב המחוספס אך הלא מתאמץ, הכל שם. ברוכים השבים, בתקווה שזו חזרה לתקופה ארוכה.
4. Celine Dion – Recovering
תקופה לא פשוטה עוברת על סלין דיון. המגה זמרת איבדה בשנה החולפת את בעלה ומנהלה המיתולוגי, רנה, ויומיים לאחר מכן גם אחיה מת לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. את כל תעצומות הנפש היא אוספת לשיר החדש. השיר נכתב על ידי פינק, ובמקום להראות את היכולות הווקאליות היא מראה בדיוק מה זה להיות דיווה – לייצר דרמה מאופקת במהלכים קטנים.
3. The White Stripes – City Lights
לא, לא מדובר בקאמבק, או חזרתו של ג'ק לזרועותיה של מג, יותר אוורור ארונות. ג'ק וייט החליט כנראה לנקות כמה מדפים באולפן ומשחרר אלבום המכיל קטעים אקוסטים או כאלה שלא יצאו מעולם מהקריירה הארוכה שלו, כולל הוייט סטרייפס, הרקונטורס והסולו. הקטע "City Lights", תוכנן במקור להיכלל באלבום החמישי של הצמד אך נשכח במהלך ההקלטות. יציאתו הנוכחית מלווה בקליפ של מישל גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול"). הבמאי שיתף פעולה רבות עם הוייט סטרייפס כולל קליפ הלגו ל- "Fell In Love With a Girl". הקליפ החדש מראה עד כמה גם פשטות יכולה להיות מספקת כשהוא מראה ציורים מתחלפים על גבי דלת מקלחת.
2. Lower Dens – Real Thing
לוור דנס הוציאו שנה שעברה את אחד האלבומים היפים של התקופה וכבר השבוע הם שחררו שיר חדש לקראת אלבום נוסף. כל אלמנט בשיר כבר מוכר לכם – הגיטרות העגמומיות, מפלי הסינת'ים, אווירת השוגייז. גם הקול הייחודי של הסולנית ג'אנה האנטר מזכיר קצת את זה של ויקטוריה לגראנד מהצמד ביץ' האוס. ובכל זאת אי אפשר שלא לשקוע אל תוך השיר, שוב ושוב. כאילו היה מהשירים האלה ששמעתם עם אוזניות בנעורים בכדי להתתעלם בהפגנתיות מהעולם, וכיום הוא מעורר רגש נוסטלגי חמצמץ. אמנם עברו מאז כמה עשורים אבל הסטייל המוזיקלי של שנות ה-80 מסרב להיעלם.
1. Nick Murphy (Chet Faker) – Fear Less
לצ'ט פייקר נמאס משם הבמה שליווה אותו מתחילת הקריירה, אז הוא החליט לחזור אל שמו האמיתי, ניק מרפי. יש להודות שלמרות שבשם הבמה שלו היתה קיימת סקסיות מיסתורית, גם בשמו האמיתי לא חסרה ההילה של דמות בדיונית. הטיזר שלו לפרוייקט החדש גם נשמע בעצמו כמו טיזר, מין פתיחה לסרט רב אפקטים של במאי משובח. זה נפתח בקטע אינסטרומנטלי שמתגבר באיטיות, קולו של מרפי אז פורץ מבלי להפיל את המתח, והכל מוביל להתפרצות הסופית שיכולה לשמש בקלות כפסקול למסיבות רייב אפוקליפטיות. אם ככה נשמע הטיזר, מפחיד לגלות איך ישמע הדבר עצמו. האזנה רק באתר הרשמי.