שיר השנה
דורון גל: מבטים לרצפה- סיון שביט. "אתה אמרת חופש אני חשבתי על בדידות", ארוחת יום שישי - סיון שביט. "אולי רק נסעת לחוץ לארץ, בקרוב תחזרי. מזוודה מלאה מתנות לכולם וארוחת יום שישי".
מאיה פישר: אף אחד לא בא לי - קרולינה. בניגוד לתיאורים האינפנטיליים שרוב הזמרות בדרך כלל מעניקות לרווקות, קרולינה גורמת לה להישמע ריאלית, כואבת, אבל לא פתטית. לרקע הקול המשכר מתנגן אחד העיבודים הטובים של השנה (סאבו וקותי) בשיר ממכר.
אורן להב: העולם המופלא - רוקפור. רוקפור ממציאים את עצמם מחדש עם סאונד רענן ושיר מכשף וממכר.
נועה מגר: גבריאל בלחסן - עתיד. השילוב המושלם בין כנות נדירה ומחבקת לסכין הכי גדולה שאפשר לנעוץ בלב.
אסף נבו: מחוזקים לעולם - אברהם טל. שיר שביטא השנה תחושה כללית של לא מעט אנשים. מה שיפה בשירים מהסוג הזה הוא שהרוב מפרשים אותם אחרת לגמרי ממה שהתכוון היוצר.
להיט הרדיו של השנה
דורון גל: אפרת גוש - אה אה אה. מאז ה"אה אה אה" של הארי פגש את סאלי לא נשמע "אה אה אה" כזה מגניב, שובב ומחרמן. וגם: דניאלה ספקטור - הכוכב הזה מת.
מאיה פישר: עוד אח אחד - הדג נחש. למרות שזה לא הסינגל הכי טוב מתוך "6", זוהי הדוגמה הטובה ביותר לגאונות שלהם: לגרום למדינה שלמה לשיר טקסט מזעזע במשך כל היום, להבין בדיוק על מה היא מדברת ולהזדעזע כל פעם מחדש מהמציאות הזו.
אורן להב: עוד אח אחד - הדג נחש. עוד הברקה של "הדג נחש" והפעם ההברקה היתה בכלל להוציא שיר מצויין שכתב פישי הגדול.
נועה מגר: גבע אלון – Come Race Me. עונג בפקקים או בנסיעות לילה מהצלילים הראשונים מהגיטרה הקסומה של אלון. תרופת פלא להורדת סף העצבים בכבישים ה"מהירים", וצלילה מהירה אל תוך מחוזות רחוקים ופחות לחים.
אסף נבו: הבלדה על אביר החופש ובת הגלים - קרולינה ואורי כנרות. הספיקה פעם אחת ששמעתי אותו באוטו כדי לדעת שהוא הכי גרובי לנסיעות.
גרסת הכיסוי של השנה
דורון גל: Electra - I Feel Love. קטע הדאנס המעולה (עדיין) של דונה סאמר הופך לפצצת אנרגיה מתקתקת ובועטת בקאבר פרוע שלא נכלל באלבום המצוין שהוציאה הלהקה השנה וגם: שילה פרבר- מרגנית.
מאיה פישר: Electra - I Feel Love אלוהים, כמה שהביצוע הזה סקסי! דונה סאמר חייבת להם אחת
אורן להב: Electra - I Feel Love– קאבר גאוני של הלהקה הישראלית ללהיט הדיסקו של דונה סאמר.
נועה מגר: למה לי לקחת ללב - כל החתיכים אצלי. החתיכים, הרכב בועט, נועז ומצחקק, בחרו שיר שהרבה לא היו נוגעים בו מכיוון שמדובר ביצירת מופת, ולקחו אותו לחלוטין לכיוון שלהם. הם אפילו הכניסו בו פרנץ פרדיננד, אם תאזינו טוב לסוף השיר. רוקנ'רול.
אסף נבו: עוד שיר אחר - החדשות. נטאשה זה רוק והחדשות זה רוק, כך שאין פה ממש קפיצה בין סגנונות, אבל החידוש המגניב הזה ללהיט האהוב מפעם פשוט עשה לי טוב.
טקסט השנה
דורון גל: ארוחת יום שישי - סיון שביט, ושפי ישי - כאב השמחה (מלים: נתן זך).
מאיה פישר: גבריאל בלחסן - עתיד. מאז "תפילה ליחיד" של אביב גדג' אף אחד לא זעזע אותנו וחפר לנו בנקודות הכי מפחידות וכואבות. גם בעשר קריאות הטקסטים של בלחסן עדיין לא ברורים עד הסוף, וזה מה שהופך אותו לכל כך מרתק וממכר. וגם: הדג נחש - "לא מספיק".
אורן להב: אלקטרה - גם לומדים אנגלית וגם נהנים מאחת הלהקות המקסימות שיש כאן.
נועה מגר: גבריאל בלחסן - כדורי הרגעה בדבש 2010. בלחסן הוא המשורר של דור הפרוזאק. בצורה מופתית הוא לקח בפינצטה טקסט שגם במקור היה מפוצץ בכאב, כעס וחיים שלמים בתוך קפסולה, ויצק ממנו טקסט עכשווי יותר, חברתי יותר, אסופת מילים שהעלתה חיוך אירוני, כשהביאה למסקנה שהמשורר האהוב כבר לא מקונן רק על עצמו, אלא גם על הסביבה.
אסף נבו: הוכחה - נועם חורב (למירי מסיקה). השיר הטוב ביותר בקריירה של מסיקה (שמופיע אחרון באלבומה האחרון). הוא נכתב על גבר ואישה שמנסים להצליח לחיות ביחד, אבל מסיקה מעדיפה ליחס לו משמעויות פוליטיות: "אנשים, חיים סיפור שנגמר / לוכדים רגעים קטנים למזכרת / אנשים לא מאמינים שאפשר / ואין להם מי שיוכיח אחרת... אולי יבוא יום ואנחנו נתגבר".
לחן השנה
דורון גל: הכוכב הזה מת - דניאלה ספקטור.
מאיה פישר: Small Change Girl - אסף אבידן והמוג'וז. לפעמים פשטות זה שם המשחק. הבלוז האיטי, הפסנתר, הצ'לו והמפוחית בסוף - מרגיש פצע מדמם שכיף לחטט בו. קורע את הלב, חותך אותו, מרסק אותו, אבל רק פותח את התיאבון לעוד.
אורן להב: שפי ישי - באלבומו "גבר לא ידבר על כך" ממשיך שפי להפגין את היכולת הגבוהה להלחין את מילותיו של נתן זך ואת מילותיו שלו ובכלל השמחה על כך שהוא חזר להוציא אלבומים ולהופיע.
נועה מגר: מאליבו - בום פם. פסקול מופתי של ארבע וחצי דקות לסרט עתידי שיכלול חוף ים, מערבון, סולו טובה אלמותי, גנגסטרים איטלקיים ואורי כינרות.
אסף נבו: נרקוד - מתי כספי. כספי סנט השנה במוזיקה הים תיכונית, אבל הלחן שלו כאן מחבר מנגינה מרוקאית וגרוב דרום-אמריקני עם הפופ הגאוני שלו. וכשהוא שר במרוקאית יחד עם סימה שושן וחיים אוליאל זה מקסים.
קליפ השנה
דורון גל: צר לי צ'רלי - קרולינה. פשוט, קליל ומעלה חיוך לאורך כל הקליפ. וגם: Izabo – I'm on my way
מאיה פישר: ממצרים - עלמה זוהר. ציורי הילדים האפריקאים, עליהם מבוסס הקליפ מדברים בעד עצמם. כל מילה נוספת מיותרת.
אורן להב: ברצלונה - אלישע בנאי ו-40 השודדים. קליפ מעולה שמעביר רוח נעורים.
נועה מגר: The Lady Is Dead. אמנם לא מדובר במוסיקה מקומית, אך הויז'ואל צברי לחלוטין: צוות מסיבות ה"פאג" החליטו לעלות הפקה מטורפת לקראת המסיבה האחרונה בליין והרימו את אחד הקליפים הטובים והמקצועיים ביותר שנראו בארץ בשנה האחרונה. 7000 צפיות ביוטיוב לא טועות.
אסף נבו: מה נשתנה, לשבור רגל - מיי פיינגולד. לא חדשני, לא מצויר, לא פלאשי, לא מתוחכם. קליפ אחד על אונס במועדון לילה, קליפ שני על מופע קברט שיוצא משליטה. שגרתי.
>> הזמרים, הזמרות, ההרכבים והתגליות של השנה
>> אלבומי השנה, האוספים, הפרויקטים, ההופעות, ההופעות מחו"ל והתופעות