פיוריטי רינג הם הצמד קורין רודיק (נגן ומלחין) ומייגן ג'יימס (זמרת וכותבת המילים). שניהם במקור מאדמונטון, עיר קנדית רחבת ידיים עם לא מעט מעגלים שמתרחשים להם בסצנת המוזיקה. קורין פגש את מייגן לראשונה כשהיה בן 15 והתרשם מביצועיה בהופעת מרתף כשניגנה ושרה שירים שכתבה. לאט לאט הם נתקלו זה בזה יותר עד שהתגבש הרעיון לעבוד ביחד. בתקופה זו רודיק עסק בתיפוף בלבד והיה חבר בלהקת אלקטרו-דאנס בשם Gobble Gobble. רק בשלב מאוחר יותר החל להלחין ולהתעסק לראשונה עם ציוד אלקטרוני.

חשיפתו הראשונית של רודיק לקונספט האלקטרוני הייתה בגיל 14, עם Kid A של רדיוהד. עם זאת, הסיבה שהתחיל לעבוד על מוזיקה אלקטרונית כמה שנים אחר כך הייתה הצורך שלו בעצמאות, לא להיות כבול ללהקה, ובספקטרום צלילים רחב הרבה יותר מזה שמקבלים מגיטרה, תופים בס ופסנתר.

הוא החל לשחק עם הציוד האלקטרוני שהיה ברשותו בניסיון לייצא רעיונות מלודיים שהיו בראשו, אך תיאר את התוצאה הסופית ככישלון. לאחר מספר חודשים כשהתוצר הסופי התחיל להתגבש, הוא החליט לפנות למייגן ג'יימס כדי לשלב את שירתה. הטראק הראשון ששלח לה היה הסינגל הראשון והמצליח ביותר שלהם "Ungirthed". ג'יימס, שלחצה פליי לראשונה רק כמה שבועות לאחר מכן במהלך שיט לילי בסירה, תיארה את התחושה הנכונה והחזקה בבטן בזמן ההאזנה.

לקח מעט זמן עד שהשיר התפשט ברחבי בלוגי מוזיקה למיניהם והגיע לידי יותר ויותר אנשים. התגובות היו נלהבות וההייפ המריא. בשלב זה הם הבינו שבידיהם שיקוי קסם. במקום למהר לרכב עליו, החליטו לקחת את הזמן כדי ליצור מוזיקה בתהליך אטי ושקול. החלטה שתשתלם להם בהמשך. את האלבום השלם "Shrines" הקליטו במשך שנה וחצי. המסירות הייתה גדולה - רודיק שעבד בזמנו בסטודיו באדמונטון, מכר בצעד נועז את כל ציוד האודיו שלו על מנת לספק לעצמו מחיה לתקופה שהקדיש ליצירה.

ג'יימס ורודיק עבדו תחילה זה עם זה בשלט רחוק. הוא הלחין רצועות, שלח לה דמואים ולאחר כמה שבועות היו נפגשים ומקליטים. במהלך השנה הזו הם קבעו הופעות, הגדירו לעצמם את הכיוון שאליו הם רוצים ללכת והחלו ליצור את ההופעה הויזואלית שלהם במטרה ליצור אלמנט נוסף שיפריד אותם משאר להקות בז'אנר - מופע אור-קולי המסונכרן עם הסינתסייזרים והביטים שמפיק רודיק בלייב. הזדמנות מעולה לחוות את הופעתם תהיה ב18 בנובמבר בבארבי תל אביב מטעם נרנג'ה.

אלבום הבכורה שלהם "Shrines" יצא לבסוף באביב 2012 וזכה להצלחה רבה, ואף קיבל את התואר כ"מקדים את זמנו" ונמנה יחד עם אלבומים שדחפו את עולם הפופ קדימה לסאונד האלקטרוני ופתחו דלתות לפרוייקטים רבים שהתרחשו מאז. אלבומם השני שיצא לפני כחצי שנה נקרא "Another Eternity" יותר פופי ופחות אוורירי מאלבום הבכורה שלהם. מעין מנה מרוכזת של מה ששמענו לפני. 

 

רודיק מתאר את החוויה שלו ממוזיקה באופן שבעיניי תואם את המוזיקה של פיוריטי רינג. הדבר שהכי מושך את אוזנו כשהוא מקשיב למוזיקה הוא השירה, הגוף שנושא את המנגינה, והוא מוצא אתגר בליצור הפקה מעניינת כרקע. כאלה הם פיוריטי רינג - מציגים רעיונות מלודיים חזקים, מתוקים וקליטים כאופייני לפופ בביצוע קולה הילדותי והרך של מייגן, כשברקע סאונד משלהם שמוצג בגוון שונה משיר לשיר. הערך מתווסף עם צניעותם של הצמד, ובפשטות שבה הם מתארים את גישתם ואת תהליך העבודה שלהם.

אין שום עניין של מה בכך בצמד מוזיקאים טריים וצעירים שמצליחים ליצור סאונד כל כך אלגנטי ומובהק, עשיר לרוב, שמשקיעים בעתיד (מילולית) בהפקה שלהם ומביאים לבמה חוויה שאינה מתחילה ומסתיימת בלפטופ ומיקרופון. פיוריטי רינג מגיעים לבארבי בתל אביב ב 18.11 בהפקת נרנג'ה (אלט ג'יי, ריי,  קלקסיקו ועוד).