אני סבור שלהיט מורכב ממספר אלמנטים מוזיקליים, חלקם אובייקטיבי וחלקם לא, וגם מגורמים שאינם מוזיקליים. באלמנטים המוזיקליים האובייקטיבים חשובים בעיקר ה"דבק" וה"מנוע". ה"דבק" הוא אותו גורם ש"תופס" את המאזין ומשאיר אותו קשוב לאורך השיר כולו, מעורר בו את הרצון להקשיב לשיר פעם נוספת. ה"מנוע" הוא אותו גורם שמניע את השיר וגורם לרמה תמידית של מתח בין כל המרכיבים.

הקצב הוא הגורם הקמאי שהופך כל מלודיה, כל מהלך אקורדים, כל שורת טקסט למשהו ש"תופס" את המאזין. האיכות של הקו המלודי מתחילה ברצף צלילים, בחזרות ובתנועות מסוימות אבל הופכת קליטה וססגונית דווקא בשל המקצב אותו היא לובשת. קחו מלודיה מעולה מתוך להיט ענק, אל תיגעו כלל בצלילים עצמם וראו כיצד היא מתמוטטת.

לפעמים ההבדל בין שיר טוב ללהיט הוא פשוט המהירות של השיר. מחקרים רבים מראים כי המהירות של להיט הוא 120bpm (פעימות בדקה) או משהו בין 117-122 bpm. דבר נוסף שמאפיין להיטים הוא אותה "שורת מחץ" - משפט קצר עם מסר ברור ובמקצב מדבק יכולים לעשות את העבודה, דווקא הצלילים עצמם משניים בחשיבותם במקרה של שורת המחץ. זאת תהיה אותה שורה שתישאר אצל המאזין בתום השיר.

משפט מחץ לדוגמה: "I got a blank space baby, and I'll write your name"

לגבי אורך השיר. כאן אין מדד מכריע אך נראה כי הלהטים הופכים ונהיים, באופן הדרגתי, יותר ארוכים לאורך השנים. בעבר הלהיט הממוצע נמשך שתי דקות ומאז אורכם של הלהיטים רק גדל. אם תרצו לכתוב להיט גדול ולהרטיט את לבבות ההמונים, כנראה תאלצו לזנוח את סולם המינור, באופן סטטיסטי מרבית הלהיטים כתובים בסולם מז'ור ואפילו דו מז'ור.

ברור כי המוזיקה חייבת להיות קליטה, נגישה, ניתנת לזיכרון בקלות, פשוטה, מובנת ותבניתית. אך יחד עם זאת צריך להיות בה אלמנט חדש, מפתיע ולא שגרתי. הסוד הגדול הוא לדעת להשתמש באלמנט זה במינון הנכון. אלמנט חשוב נוסף, אולי החשוב ביותר, הוא העניין הסגנוני. הקשר בין להיט לבין סגנון מוזיקלי הוא מובן מאליו. שירים נכתבים בתוך טרנדים, אופנות כחלק מהקשר תרבותי עכשווי. אין ספק שמי שרוצה לכתוב להיט חייב להכיר את הקרקע עליה הוא פועל.

אלמנט נוסף שעבור רבים הוא זה שנותן את הרושם הראשוני לשיר הוא הסאונד. רוב המאזינים פוסקים אם הם אוהבים שיר מסוים או לאו רק בגלל הסאונד (אפילו אם אינם מודעים לכך). הסאונד הוא שגורם לאלמנטים הכרחיים לבוא לידי ביטוי. ללהיטים לרוב יהיה סאונד נעים ולעתים אף מתחנף. הוא מייצר את הדינמיקה והאנרגיה של השיר. כמובן שגם הוא קשור לעניין אופנתי וסגנוני.

לגבי הטקסט, אין עמדה ברורה וחד משמעית. לא חסרים מפיקים גדולים לאורך ההיסטוריה שטענו כי חשיבות הטקסט היא משנית וישנם להטים רבים שהמאזין שר בהתלהבות רבה ומעולם לא עצר לשאול את עצמו על מה השיר מדבר. אך לפי דעתי ובמיוחד בארץ, ישנה חשיבות גדולה לטקסט. המאזין רוצה להרגיש הזדהות עם המילים שהוא שר, כך גם יוכל להבין יותר את המוזיקה. השילוב בין המילים והלחן הוא שיוצר את המרקם הייחודי של השיר, הוא שמייצר את הקסם. 

כל הדברים שציינתי עד לנקודה זו הם גורמים שבשליטת היוצר. ייתכן כי כל התנאים הללו הם רק תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק. ישנה חשיבות רבה לגורמים נוספים וחוץ מוזיקליים כמו - מתי מוציאים לאור את השיר, האם יש בו דברים אקטואליים, האם הוא מלווה אירוע חשוב או תאריך היסטורי, הפרובוקציה שהוא מחולל, ובכלל עניינים שקשורים לפרסום ויחסי ציבור. לעתים קרובות, מי שאחראי ללהיט מסוים הוא המנהל בחברת התקליטים, איש יחסי הציבור ושדרן הרדיו אך כמובן שכל אלה לא יכולים לעבוד לבדם הם זקוקים לשיר עצמו, למבצע ולאותה שורת מחץ שמולחנת במקצב הנכון.

גיא בן צבי - מרצה לתיאוריה מוזיקלית וראש המגמה למוזיקה במכללת BPM.

רוצים עוד?

סדנאות אמן יתקיימו במכללת BPM, בן אביגדור 3, תל אביב וללא עלות.

מבוא להפקת מוסיקה אלקטרונית עם יריב עציון - ביום שני, ה 23.2, בין השעות 18:00 - 20:00, כניסה חינם.

על המפגש בין יוצר למפיק עם גל פדה, יום חמישי, ה- 26.2 בשעה 19:00- 21:00, כניסה חינם.