10. Clean Bandit ft. Julia Michaels – I Miss You

לקלין בנדיט לא היה אפילו פספוס אחד בשנתיים האחרונות. בין אם מדובר בסופר להיטים כמו "Rockabye" או בשירים פשוט ממש טובים כמו "Disconnect". אל השיר החדש הם הביאו את ג'וליה מייקלס, השם הכי לוהט כיום בגזרת ה-זמרות פופ שכותבות להיטים גם לאחרים, ככה שגם פה הם היו רחוקים לפספס. רגוע יותר ביחס לחומרים האחרים שלהם, קלין בנדיט נמשכו הפעם לאזורים של מייקלס. השיר נכתב על ידה ולא מורגשת פה עטיפה מאולצת שנכפתה על האופי המיוחד של השירים שלה. מבטיחים לא להיות רעים ולא לאחל שבשיר הבא הם יפלו.

9. Rhye – Taste

לקראת האלבום החדש, הצמד שעושה את המוזיקה את המוזיקה הכי רכה שיש משנה טיפונת כיוון. אם הגרוב ברוב הקטעים שלהם היה במידה מלנכולית, פה מילוש ורובין חאניבל הלכו על משהו יותר קליל. פאנקיות שמזכירה את הפרוייקט השני של רובין חאניבל, Quadron. עניין מפתיע בהתחשב שחאניבל בכלל לא היה אמון על ההפקה פה. העדינות עדיין נשארה, אבל היא כבר לא הטיפות על החלון של גשם בלתי נראה, היא הממטרות של יום קיץ חם.  

8. Pitbull ft. Fifth Harmony - Por Favor

בדיוק כמו בתחילת אלפיים, גם עם פרוץ הגל הלטיני הנוכחי הרבה מהאמנים הפחות לטינים הבינו שכדאי להם לקפוץ על העגלה. אחרי שהחברות של ליטל מיקס יצרו גרסא מחודשת בשיתוף עם להקת הבנים הלטינית CNCO, פיפת' הרמוני עשו מעשה ישיר יותר ופשוט נענו לקראתו של פיטבול להצטרף אליו. והתוצאה רחוקה מלהיות מביכה. למעשה זה גם אחד מהשירים היותר טובים של פיטבול. כנראה יש משהו בספרדית שמרכך קצוות גסים. לא מפריע שהשיר מזכיר שני שירים אהובים אחרים – האחד הוא דילמה של נלי וקלי רולנד שגם הוא השתמש בסמפול ה"או" שנשמע לאורך הקטע, והשני הוא הדואט My Boo של אשר עם אלישי הקיז שהלחן שלו הוא הבסיס לפזמון של פיפת' הרמוני.

7. Brian Fallon – Forget Me Not

לפעמים יש שירים טובים שאין יותר מדי מה לכתוב עליהם. זה המקרה של החדש של בריאן פאלון. מי שמתפקד בדרך כלל כסולן של להקת הרוק שלא מקבלת מספיק קרדיט, The Gaslight Anthem, הצהיר שלא כל שיר חייב להיות רציני. אנחנו די מסכימים איתו. יש פה קצת מקיור, קצת אלביס קוסטלו וקצת ספרינגסטין והרבה פאן טהור. כן ירבו.

6. Portugal. The Man - Live in The Moment

אחד מהלהיטים המפתיעים של השנה הוא "Feel It Still" של פורטוגל דה מן. זה שיר הרוק (עד כמה שאפשר לקרוא לו ככה) שעשה את הקרוס אובר הכי גדול בשנים האחרונות, כפי שבילבורד מוכיח את זה עם נוכחות של השיר גם במצעדי הפופ והדאנס. ההרכב שאלבומיו התאייפנו לרוב בצד הפסיכדלי והפרוגי של הרוק מצאו את הגרוב הפנימי והם נותנים לו דרור גם בשיר מתוך האלבום החדש שקיבל השבוע קליפ די הזייתי. מימד פופיסטי היה קיים בחלק מהשירים האלה אבל אף לא בכזאת המנוניות כמו בפזמון של השיר פה. לרגעים אפילו אפשר לחשוב שמדובר בשיר של בוי בנד באלבום השלישי שלו. לא פלא שאנחנו כבר בריפיט העשירי.

5. MØ - When I Was Young

יש רגעים בהם מו היא הדבר הכי מעצבן בעולם המוזיקה. היא עונה לכל הקלישאות של זמרת מהאזור הסקנדינבי שעושה אינדי פופ שאוהבים מאוד אנשים שנהנים להאזין לבריטני ספירס בהפוך על הפוך. ולפעמים היא הדבר הכי לא צפוי שתשמע בגזרה הזאת. בשיר הנושא מתוך האי.פי החדש היא בלפעמים החיובי. זה בורח מאלקטרו-פופ החמוד מדי ולא מסתמך על טריקים גנריים. הקטע האינסטרומנטלי עליו נשען השיר הוא הדבר הכי מרענן אחרי כל הפזמונים עם הסמפולי קולות וקטעי החצי דאבסטפ פינת טרופיקל האוס. עוד יותר נחמד שהקטע הזה מזכיר את "כולם רוקדים עכשיו" של היי-פייב להוכיח שגם אצלנו שווה להסתכל אחורה אל שנות התשעים.

4. Jake Shears – Creep City

כשחבר להקה יוצא לסולו השאלה הראשונה היא כיצד ישמעו החומרים החדשים. כשמדובר בחבר להקה מרכזי שכותב את רוב החומרים של הלהקה אז השאלה נהפכת למסקרנת עוד יותר. ג'ייק שירס, מה-Scissor Sisters לא השאיר יותר מדי מקום לדמיון. שיר הסולו הראשון שלו הוא המשך די ישיר לסינגל הראשון של הלהקה, Laura. זה הפופ הטהור, הקצת תיאטרלי, שמתכתב היטב עם כל הטוב שהיה לשנות השבעים ותחילת השמונים להציע. גם המראה של שירס בעטיפה לא מספק מקום רב מדי לפרשנויות – אלטון ג'ון הוא עדיין ההשפעה הכי גדולה עליו. זה פשוט כיף ולא משעמם וגם אחרי כמה וכמה שמיעות בא לך עוד. אלו תמיד הילדים החריגים שיוצאים להציל את המצב ולגרום לנו לשכוח מכל השאר.

3. Migos ft. Nicki Minaj & Cardi B – MotorSport

איך אנשים אוהבים לסכסך. עד שאנחנו מקבלים שיר בו מתארחות שתי ראפריות, עניין די נדיר, השמועות החלו לרוץ על זה שניקי ידעה על האירוח של קארדי בי רק אחרי שהשיר כבר יצא. כולם גם חיכו לאיזה ריב עסיסי בין השתיים אחרי שהאחרונה הגיעה למקום ה-1 בבילבורד, הישג שלא היה מאז לורן היל. מצטערים לאכזב את מחרחרי המלחמה, כמו שהראפרית בורוד ניקי פרגנה לקארדי על ההישג יוצא הדופן, ככה גם על הריב המדומיין הנוכחי היא צייצה באופן הכי ברור שכל דבר שנושא את השם שלה עובר את אישורה לפני שהוא יוצא. ועם כל הכבוד למארחים מיגוס, ניקי וקארדי לגמרי גונבות את המושכות של הקטע. שתיהן יודעות שהן לא יכולות לנוח ונותנות את כל מה שיש להן.

2. YEBBA – Evergreen

את YEBBA אתם בטח לא מכירים, אבל זה עומד להשתנות בקרוב מאוד. אבי סמית', זהו שמה המקורי, כבר הספיקה להיות זמרת ליווי אצל צ'אנס הראפר ובאלבום האחרון של הרכב ההיפ הופ האגדי A Tribe Called Quest, להיות מופע פותח של אד שירן ולבצע דואט עם סם סמית' באלבום שלו שעתיד לצאת. אבל כל זה נחשב לכלום לעומת סינגל הבכורה שלה. הוא מרגש ויפהפה, עטוף בהרמוניות חלומיות ומפגין יכולות ווקאליות נדירות. זה הרגע שאתה שומע מישהי לראשונה ומתאהב בה בכזאת מיידיות שאתה מפחד שמשהו לא בסדר. רק שלא רק שאין שום דבר רע, זה השיא של השבוע שלך. כרגע רק באייטונס.

1. N.E.R.D & Rihanna – Lemon

אחד הקאמבקים שיותר חיכינו לו הוא זה של N.E.R.D. הטריו שמורכב מפארל, צ'אד הוגו (ביחד הם צמד ההפקה נפטונס) ושי היילי, לא רק אחראי לכמה אלבומים מעולים שיצאו בעשור הקודם, הוא גם אחראי לזה שאפשר להסתכל אחורה אל אותו עשור ולהגיד בגאווה – וואי, זה נשמע טוב. נכון שב-2015 כבר שמענו כמה קטעים מהפסקול של בובספוג אבל הפעם זה יותר רשמי. ועם ריהאנה. וכמה שזה טוב. כבר שכחנו כמה הפקה יכולה להיות מינימליסטית ומקפיצה בו זמנית. הנוסחא המדהימה שעבדה כל כך טוב בתחילת האלפיים אבל התפיידה לה עם השנים. אין מצב להישאר במצב ישיבה בזמן השיר. ועוד ריהאנה פה בראפ ולא בשירה. כאילו, זה יכול להיות עוד יותר טוב מזה? כן, הקליפ שמתחיל בריהאנה מגלחת את ראשה של הרקדנית וזו מלמדת אותנו שגם כשאף אחד לא רואה, אנחנו עדיין לא רוקדים טוב.