10. Liam Payne ft. Quavo – Strip That Down

ליאם פאיין הבטיח שאם שיר הסולו הראשון שלו יגיע למקום ראשון במצעדים הוא יתפשט. מישהו פה נואש. לא פלא אחרי ששומעים את השיר. הפליט האחרון מוואן דיירקשן להוציא סולו הוציא את השיר הכי סולידי מבין החבורה. הוא לא הכי גרוע, כי בכל זאת אד שירן הוא אחד מהכותבים, אבל הוא גם לא מרעיד כל כך. אפילו העקיצות הקלות שנמצאות בטקסט כלפי להקת הבית לא מסעירות. גם קואבו, שליש ממיגוס, מרגיש כמו קישוט מתאמץ. פושר היא המילה המתאימה לסיטואציה פה.

9. Robin Schulz ft. James Blunt – OK

באיזושהי מידה רובין שולץ הציל את ג'יימס בלאנט. הזמר שלא מצליח להיפרד מהשיר ההוא שאסור להזכיר את שמו (מחשש לטראומה מחודשת), מתמסר בקלות לנוסחתיות של שולץ. בשמיעה שניה מתפתחת אף חיבה מסוימת לשיר, למרות שרוב הסיכויים נשכח ממנו עוד כמה חודשים. מקסימום עד החורף.  

8. Camila Cabello – Crying in the Club

קמילה קאבלו היא הזאיין מאליק של עולם הגירל-בנד – לא רק שהיא פירקה את החבילה, היא עוד מלכלכת על הקולגות לשעבר. אחרי שהתארחה אצל כל המי ומי, הפיפת' הרמוני לשעבר באה לתת קבלות עם סינגל בכורה, מחוזקת בנבחרת חלומות. מאחורי השיר עומדים סיה, בני בלנקו וקאשמיר קאט. אה, ועוד סמפול קטנטן של Genie in a Bottle המיתולוגי של כריסטינה אגילרה. טביעת האצבע של כולם מורגשת היטב, והם אכן מספקים כוחות חזקים לתחרות המצעדים, אך השיר רחוק מלהיות המנון כפי שמתבקש מהטקסט שלו. המלצה שלנו לקמילה – לפני שאת מספקת אייטמים למדורי הרכילות, שתהיה לך מוזיקה להיאחז בה.

7. Bebe Rexha ft. Lil Wayne – The Way I Are (Dance With Somebody)

בעוד שאיפותיה של קמילה קבלו עוד איכשהו לגיטימיות ברפרור שלה אל כריסטינה אגילרה, ביבי רקסה כבר ממש מגזימה ומפנה זרקור אל המלכה האם ויטני יוסטון. לפחות היא מודה בשיר שהיא לעולם לא תשיר כמוה. ועדיין, הרפרור תלוש בהקשרו כי מחווה מוזיקלית כלשהי אין, והשוואה אל השיר ההוא של יוסטון רק יגרום לשיר של ביבי להחוויר עוד יותר. פלוס, לשם מה חזר הטרנד הזה של לארח ראפר בשביל להעלות את רמת הקוליות של השיר? למי זה עוזר? הראפר נשמע לרוב כמו בובה, והזמר/ת נתקעת בהופעות חיות לזוז בתנועות ריקוד מביכות בזמן שהפלייבק שלו רץ הרקע. היי ביבי, תכנני מסלול מחדש. 

6. alt-J – Adeline

יש להודות באמת, לאלט-ג'יי קיימת היכולת הבסיסית של לעצבן אותך. משהו בהתחייבות שלהם לחוסר חוקיות שמתבטאת ביצירת נוסחה חדשה שחוזרת על עצמה. קצת מסתוריות, קצת הרמוניות קוליות, וכלי הקשה רנדומלים. השיר החדש מנסה להיות גדול מכפי שהוא באמת. בין אם בטקסט הפולקלורי, או סתם בניחוח הפסקולי של השיר עצמו. בבסיס נשארת רק אווירה, שמנסה להיאחז בגימיקים זולים של ריגושים. ומזה יש לנו מספיק בעולמות שלפחות לא מתיימרים להיות איכותיים. 

5. John Legend – Surefire

ג'ון לג'נד מדגים בקליפ חדש מדוע הוא הרומנטיקן של תקופתינו. מלבד קול הקטיפה שלו, שאפשר להתמוגג ממנו אפילו אם ישיר טקסט רנדומלי, לג'נד מוכיח שוב ושוב כיצד אפשר לייצר שירי אהבה מבלי להיות דביקים מדי. גם המסר בקליפ, סיפור אהבה בין אישה מוסלמית למהגר מקסיקני, חזק מספיק להתגבר על מכשול הקיטשיות. 

 4. Missy Elliott ft. Eve, Lil Kim & Trina - I'm Better (Remix)

מיסי אליוט מגייסת כוח נשי לרמיקס חדש שמעלה פי כמה מונים את קטע המקור. כשמביאים את הראפריות איב, ליל קים וטרינה, שצברו קילומטרז' נאה של לא דופקות חשבות, פתאום יש לגיטימציה לשימוש בהפקה שלא מחדשת כל כך, יחסית למיסי כמובן. היא מדגישה אותן ומעניקה את הכבוד הראוי. למרות שהתקדמנו מאז שנות ה-90, ראפריות הן עדיין לא מראה שכיח כל כך בעולם ההיפ הופ. כשהחבורה הזאת, שכל אחת בזמנה פילסה את הדרך לשאר, מתאחדת, אי אפשר שלא להתרגש ולהבין שצריך להניע דברים מהר יותר, הגיע הזמן. 

3. Kali Uchis ft. Jorja Smith – Tyrant

קאלי אוצ'יס היא שם שלא הרבה מכירים, וחבל שכך. הזמרת מקולומביה שיחררה לפני כשנתיים אי.פי ראשון ומשובח, שגייס התלהבות מכל מיני אנשים חשובים, אבל לא מספיק מאזינים. כעת היא לפני אלבום בכורה רשמי ומביאה איתה עוד זמרת משובחת שצריכים יותר להכיר, ג'ורג'ה סמית'. ביחד הן טוות שיר אהבה קטן לכאורה שמסתיר בתוכו שכבות של גרוב ומשחקי קולות. בתקווה עד סוף השנה, אוצ'יס היא השם החם. 

2. Katy Perry ft. Nicki Minaj – Swish Swish

המריבה בין קייטי פרי לטיילור סוויפט עולה שלב עם שיר תגובה של פרי ל-Bad Blood של סוויפט. בלי לקחת צד, השיר של סוויפט מוצלח יותר ואיקוני הרבה יותר. עם זאת, קייטי פרי ממש לא פראיירית. כהמשך ל- Bon Apetit שהתכתב עם אלקטרו המועדונים, השיר החדש, בעזרתו של המפיק Duke Dumont, הולך עוד יותר אורגינל ושולף ביט האוס למהדרין. כשכולם בסביבתה מורידים מסכות ומנסים למצוא איזושהי "אמת", פרי מזכירה שגם לעשות פאן זו אמת מספקת, ולפעמים אף חשובה יותר. 

1. Selena Gomez – Bad Liar

זה לא באמת משנה מה אנחנו חושבים על השיר החדש של סלינה גומז כי דייויד בירן מטוקינג הדס אהב את השיר. וזה די מספיק. השיר מסמפל את ליין הבס המפורסם של Psycho Killer (קרדיט לבסיסטית טינה ויימות') אך לא מעניק לו את כל תשומת הלב. בעזרתו גומז ממשיכה בקו של הפקות חכמות מהאלבום הקודם שמבינות את המוגבלות הווקאלית שלה. היא אף מגזימה עוד יותר במינימליות ודוחפת את עצמה למקומות שמאתגרים את סצינת הפופ בה צמחה. בלי להזיע, גומז מנצחת בנוק-אאוט את כל מתחריה.