החורף הישראלי שמתאפיין ביומיים סוערים וארבעה חודשים של פקקים בכבישים, הוא זמנם של בעלי הקלאבים הגדולים לחטוף את קהל הבליינים ממתחמי הקיץ, שסגרו את שעריהם עד גל החום הבא. בעלי הקלאבים הגדולים, שמתאפיינים באותו הקהל, המוזיקה והוייב של מתחמי הקיץ, משכילים לעבוד לפי 'מודל השבלולים': טיפות הגשם מבשרות על "הפתיחה המחודשת" ועלייה בעומס החום מבשרת על נעילת הקונכייה. הבעלים מבינים שהבליין הממוצע יעדיף לנשום את הבריזה מאשר להיחנק בעשן וכשתחזית מזג האוויר מצביעה על עלייה בטמפרטורות, היא גם מצביעה על ירידה משמעותית בהכנסות, מצב שבדרך כלל מביא את בעלי העסק לסגור את הדלתות עד שתבוא ההתקררות החורפית הבאה.
המועדון שבעבר נקרא קו מילניום, שינה את שמו לאחר פעילות ארוכת שנים לבנון. לפני שנתיים חזר להיות פשוט קו (KU), בלי תוספות. למה? כי שם חדש משדר רוח חדשה, ורוח חדשה זה דבר שכולנו רוצים לחוות, גם אם אנחנו יודעים שלא נמצא כאן שינוי במוצר אלא רק בעטיפה. ככה אנחנו הישראלים, רוצים לבדוק.
הבדיקה שלנו מתחילה ברחוב סלמה, אחד הרחובות הטרגיים של תל אביב. בין הפליטים, נערות הליווי והעוני שצועק מכל עבר, אפשר לראות מתחילת הרחוב את התקבצות הבליינים בכניסה ל"פתיחה המחודשת" של המקום, שהופך בעל כורחו לבועה צוהלת.
בעודנו מפלסים את דרכנו בין עומס המבלים, אנחנו מוצאים את מקומנו על הבר המרכזי מתחת לעמדת הדיג'יי. כמה תיירים צרפתים בבלייזר וכוכבי ביצה מוכרים שהגיעו לחגוג את סוף צילומי הסדרה "בשבילה גיבורים עפים" שתשודר בקשת, נראים כתפאורה לרקע מאות הבליינים שהגיעו בלבוש מוקפד וקיבה מרופדת לחיסול מצבורי האלכוהול שבחזקת המקום.
את ערפול החושים מחזיק סט מבית היוצר של נינט, כן הבנתם נכון. גימיק פתיחה טכנואידי מעולה למקום שרוצה להשפריץ את כוחו מכל עבר. גם אחריה הדיג'יי רוי אסייג, אותו אנחנו מציינים בפעם השלישית כאן במדור, הוא קריאה בומבסטית לקהל המיינסטרימי, אחרי סופ"שים ללא מנוחה ושיתוף פעולה עם הווריורס (דיג'יי סקאזי ומיסטר בלאק), תחת שם הבמה רויה. החל ממסע החיתוכים של עומר אדם ועד "Mi Gna" של סופר סאקו, המוזיקה מצוינת, החגיגה בעיצומה והדציבלים גבוהים, גבוהים מידי. עזבו מצ'ייסר על חשבון הבית, בואו נתפנק על אטמים לעמעום העוצמה.
לא מדובר בחוסר תשומת לב או בדיג'יי חירש, מדובר בתפיסה. הקו הוא מקום עצמתי בו מקפידים לצעוק את זה בלי הפסקה: העיצוב בגווני בורדל שחור, צהוב ואדום, הקומה השנייה עתידה להפוך לחלל בילויים נפרד, בלוני זהב בהדפס חסות, התקרה גבוהה וממנה נשרכות נורות פחם על שנדלירי ענק, פלאשים של צלמי פפארצי מחוץ למקום מלווים את הכניסה ואם תהיתם גם תוכלו למצוא משהו לנשנש. אם כל זה לא מספיק, לראשונה בחיי הלילה של ישראל תוכלו לשלם על התענוג באמצעות המטבע הוירטואלי ביטקוין.
הצפיפות עומדת בגבול הטעם הטוב, הקצב נכון והכל טוב, חוץ מבעיה אחת. אין לנו הזכות לא ליהנות. אם אתם לא נהנים? הבעיה היא אתם, כאן יש לכם את כל מה שיש לעולם הזה להציע: מוזיקה טובה, מבחר אלכוהולי שופע ווייב המוני. אחרי שעתיים וחצי אנחנו יוצאים החוצה אל העולם האמיתי: מזג אוויר קר, חשבון בנק במינוס וצפצופי מוניות שלא נשמעות באוזניים שחדלו לפעול. נותרנו באקסטזה חווייתית והניסיון להוריד את הקצב במסיבת טכנו נגמר לאחר 20 דקות, פשוט אין טעם במונוטוניות אחרי שאגת הפתיחה רועמת של אחד הקלאבים הזוהרים בתל אביב. אנחנו גמורים וחוזרים הביתה.
עם המינונים הנכונים, מועדון הקו יכול לעבוד לא רק כמועדון לחורף. הוא יכול להיות סניף קונספט למועדון הפורום מבאר שבע, גם בקיץ ובתל אביב, וכן, זאת מחמאה. הוא גדול, זוהר, עצמתי ועונה על השאלה "לאן לצאת?" בתקופה בה קלאבים גדולים לא מצליחים לסחוב מעונה לעונה. קצת עדינות לצינון הרעש והשבלול יוכל לזחול גם בקיץ.
מחירים: צ'ייסר עראק 24 ₪ / צ'ייסר קמפרי 29 ₪ / שליש הייניקן בקבוק 34 ₪ / שליש גולדסטאר בקבוק 32 ₪ / ג'ין טוניק 55 ₪ / בקבוק מים 14 ₪
