כל קשר כלשהו בין חיי לילה לנס ציונה הוא מקרי בהחלט. העיר שנמצאת בין ראשון לציון לרחובות, הייתה מאז ומעולם לא יותר מכביש שנועד לנתב בליינים בין הברים של השתיים. עם בוא הקיץ המתקרב, נחתה בשורה חדשה בעיר: בר קוקטיילים קאריבי. הבר ברבדוס, שנקרא על שם האי ממנו הגיחה לאוויר העולם ריהאנה, מכוון להיות נקודת מפנה בחיי הלילה של העיר תחת טייטל מחייב במיוחד. בפסימיות כבדה יצאתי לבדוק מה כבר יכול להתחולל בעיר שלא הצליחה מעולם להעמיד תחת חסותה בילוי מהדהד? תחתימו דרכונים, אנחנו בדרך לברבדוס.
באופן טבעי אם נבשר לכם ש"נפתח בתל אביב..." סביר להניח שרובכם תדמיינו את אחד הרחובות המרכזיים של העיר ולא איזו סמטה בשכונת צהלה או רמת החייל. מאותה הסיבה טבעי להתמרמר בקטנוניות כשמגלים שהבר הקאריבי לא יושב בלב ליבה של העיר אלא במתחם החנייה של עובדי פארק המדע של רחובות (אם ממש תתעקשו אז נו טוב, נס ציונה). יתרון אחד יש למיקום, חניות עובדי המתחם ריקות. מלווים בברכת "תהנו" אני מתיישב על הבר עם שתי שופטות אלטרנטיביות מבית: האחת נסצית גאה לזווית מקומית והשנייה חברה תורנית. מרגע הכניסה האמת שלא נותר לי אלא לשנות גישה: העיצוב היפייפה, הברמנית המחויכת וכיסאות בר נוחים במיוחד (מתי בפעם האחרונה ישבתם על הבר בנוחות?) שיחררו את הוונטיל בגלגל הפסימי, כשכל לחץ האוויר השלילי השתחרר לטובת הזדמנות לנסות משהו חדש, אשכרה בנס ציונה.
המקום מלא, לא דבר מובן מאליו לתקופת הרצה ובטח כשגיל הכניסה מוגבל ל- 25 פלוס. דייטים על הבר, קבוצות נשים בשולחנות ושולחן חבר'ה אחד בגלריה העליונה שמאפשרת להתעטף בעשן ניקוטין מבלי להפריע לבריאותיים השמרניים בקומה התחתונה - כולם תושבי אזור השפלה שהתרגלו בעיקר לחבילות מוזיקת מיינסטרים, בירה ונאצ'וס ומקבלים עכשיו חבילה שונה לגמרי שנשלחה היישר מהצד השני של הגלובוס.
חגיגה מוזיקלית בצבע לטיני מלווה כל שלוק מקוקטייל או ביס מאיזה שיירינג. בואנה ויסטה קלאב מקובה מתחלפים לניקי ג'אם הפורטוריקני וכמה צלילים של מוזיקת רחוב מאיזה חור קאריבי שהשזאם לא מכיר, נעלמים לטובת ריהאנה המתבקשת. הפלייסליסט מרענן וקליל אבל יותר מכך הוא עשוי בחכמה. אנחנו יכולים להאזין בכיף למוזיקה לא מוכרת, לצורך העניין לאקורדים של Louie Ramírez, אבל לא נוכל להפוך אותו למנה העיקרית, בטח לא בערב אחד. הפלירטים בין הלטיני הכבד לזה המיינסטרימי.
בניגוד לקוקטיילס ברים התל אביבים, בברבדוס שורר וייב שונה וחסר כל קיטש מיותר המזוהה כל כך עם הקולגות מתל אביב. ביטרים מתוקים נשארים מחוץ לדלת הכניסה, לטובת שלוקים של רום המזוהה כל כך עם האי עליו נקרא המקום. הכוסות כאן לא עוסקות בגימיקים לאיסטגרם אלא בנסיון לזרוק אותנו לחלום על ים ובריזה. רפליקת המזקקה היא לא האלמנט הויזואלי היחיד כאן: מנורות פחם בגדלים משתנים, ציורי קיר גדולים וצבעוניים ואפילו ברזים בשירותים בצורת ידית למשיכת בירה מחבית, מתגבשים ללוק מעוצב שנועד למשוך את תשומת הלב. מבינים כאן משהו שהרבה אנשי לילה לא מבינים, לא צריך להוסיף את מה שלא – רק מה שקשור לנושא של המקום. ים? אז ים. הסקסיות תבוא לבד ותבוא בגדול, לא צריך להעמיס עליה את מה שלא צריך. אחרי שיחה על סיגר (שמייבאים במקום) ו- 4 קוקטיילים הטעימים כל אחד יותר מהשני, לא נותר לי אלא לשים בגד ים ולסכם בצלילה לעומק.
לא רק שזמנו אינו קצוב, בר הקוקטיילים החדש הוא בעצם שעון מתקתק המכתיב את הקצב החדש באזור. הבליינים מנס ציונה וסביבתה רעבים לדברים חדשים ונראה כי הברבדוס בהחלט יכול להיות יריית הפתיחה לזימון יזמים נוספים. צריך להיות אמיצים כדי לפתוח משהו שעוד לא נראה בכל מקום ולא פחות חשוב, צריך להיות יצירתיים ונחושים מספיק גם כדי לשגשג. הערב בברבדוס היה חופשה מרעננת בת שעתיים שהצליחה לגרום לי לשכוח שהרכב שלי חונה בחנייה של אחד המנכ"לים מהמשרדים הסמוכים. בהנחה ותנהגו באחריות כמוני, תזכרו שלכל נהיגה יש חנייה ולכל התנהגות יש מחיר, המחיר אגב הוא 250 שקל דו"ח. תחתימו דרכונים, חוזרים הביתה.
קוקטייל ריהאנה מיקס 51 ₪ / קוקטייל קאריביאן וייב 53 ₪ / חצי גולדסטאר מהחבית 29 ₪ / צ'ייסר עראק 32 ₪ / קסטיל רוז' 41 ₪ / בקבוק מים 11 ₪