"גיליתי את הטראנס רק בגיל מאוחר. אם להגיד את האמת, הייתי די אנטי בכל מה שקשור לעולם הזה, אבל בסוף נפתחתי אליו. עם הזמן חל בי שינוי והפכתי לאדם נינוח ושמח. אחרי שנתיים של חקר העולם הזה בתור בליין, החלטתי להפוך למפיק".
יוניטי הוא שם כולל להפקות טראנס המוניות דוגמת טרילוג'י פורים, ריזינג ספיריט ונוספות עליהן מנצח רמי שמואל בעשור האחרון. בשישי הקרוב יחגוג שמואל את יום הולדתו ה- 44 במועדון האומן 17. רגע לפני שסצנת הטראנס מתכנסת לחלוק כבוד, התיישבנו לראיון ראשון. תכירו את רמי שמואל.
"השותפים להפקות שלי הם מור מאיש, הדיג'יי אריק אזולאי והדיג'יי אלמוג שמואלי. הכרנו במסיבות מחתרת. המסיבה הראשונה התגלתה כהצלחה ומאז אנחנו עסוקים בלהמציא את עצמנו כל פעם מחדש. כשקולגות מפסטיבלי ענק מהעולם מבקשים את עצתך להשגת אישורים הכרחיים לקיום מסיבה, אתה מבין שהצלחת".
איך אתה מצליח להשיג את כל האישורים הנדרשים?
"אני דור המשך לאבי ז"ל שניהל חברת בנייה ושיפוצים, כשאתה כל החיים עובד בשטח אתה רואה הכל כאפשרי. העסק המשפחתי שוחק והמעבר מהתעסקות בבלוקים למוזיקה מצליחה לתת לי כוחות".
פסטיבלי היוניטי הכניסו תוך 4 שנים קצב תחרותי לשוק בו המתחרים נאלצו להתאים את עצמם. המוטיב הבולט הוא ללא ספק הליין-אפ המתחלף שאינו תלוי בחברת בוקינג אותה מחזיקים לרוב המפיקים המתחרים.
"אני לא מאמין שאפשר להיות מפיק ובו זמנית חברת בוקינג שתייצג נאמנה את האמנים שלה. אנחנו רואים את הבעייתיות בהפקות שונות, עמדת השליטה יוצרת מאבקי כוחות על אמנים כשבסוף מי שהכי נפגע מכל הסיפור הם האמנים עצמם. הייתי שמח לפרגן לשותפים שלי לנגן בהפקות מתחרות - ככה גם הפקות ייהנו מקהל מעריצים שיביא האמן בעצמו. הפרגון בין המתחרים עוד רחוק. באירופה לעומת זאת, טווח הזמנים של הפסטיבלים הגדולים עומד על שבוע הפרש אחד מהשני ועדיין אמנים ומפיקים מגיעים לפרגן אחד לשני".
אז אהבת החינם בה קהילת הטראנס מתעטפת היא בלוף?
"אם זה היה בלוף לא הייתי פה. גם בטראנס, כמו בכל מקום אחר בחיים, תמיד יש נשמות טובות שמפיצות סיסמאות שקריות. אותנו הדביקו ב"מסחרה" ו"קהל פח". יש לנו קהל מדהים שייהנה בפסטיבל הקרוב מקומץ אגדות מוזיקליות שלא נראה אף פעם בישראל".
מה ינצח בסוף, ההשמצות או הליין-אפ?
"אני חושב שכל מי שיש לו אהבה למוזיקת טראנס ירצה להיות שם. microgram 1200 ינגנו בהרכב מלא, שפונגל לייב שואו בהשקת אלבום חדש, ראג'ה ראם ופורצי דרך עכשוויים דוגמת ויני ויצ'י - כל אלו על 3 במות שונות".
מה לגבי במה לאמני טראנס צעירים?
"אמן צריך לעבוד קשה עד שיצליח להחזיק במשך שעה אלפים על הרגליים. כשהוא בשל, אנחנו הראשונים לפתוח לו את הדלת ובאחד הפסטיבלים הקרובים אני מאמין שנקים במה פתוחה עבור אותם צעירים. ה- D.N.A שלנו הוא חלומות, כמפיקים ככה הצלחנו לפתוח לוקיישנים שהיו סגורים במשך שנים. הצלחנו לגרום לרשויות להבין שאנחנו לא נגע רע, אנחנו תרבות".
מאיפה מגיעה לדעתך סטיגמת ה"נגע רע"?
"התקשורת מיתגה אותנו כבעייתיים – כל מסיבת טראנס שווה למסיבת סמים. זה לא נכון. אין ספק שאירוע ללא אישור הוא יותר פרוע, אבל בכל זאת מדובר בבית עבור אינספור אמנים שמייצגים את ישראל בכל העולם".
אני בוחר להימנע ממסיבות מחתרתיות – אני הייתי בעד למסד אותן אבל אני חושב שבמדינה שלנו זה כמעט בלתי אפשרי, תנאי הסף יקרים. בסוף כשמישהו נפגע, כולם מבינים ששום דבר לא היה שווה כלום. משפחות נהרסות ולתרבות שלנו נוסף עוד כתם".
באחד הפסטיבלים שלכם שאושר על ידי כל הגורמים נהרג בליין.
"מותו של הבחור הוא ללא ספק אירוע טראגי, מפאת כבוד המשפחה לא ניכנס לנושא. נוכל לציין שהמקרה לא קשור למוזיקת הטראנס, לא אירע בגבולות המתחם וכל האישורים היו בידינו לקיום האירוע מבלי ניסיון לטייח שום עובדה קיימת. בכל אירוע המוני יש סיכון קטן שלא תמיד נמצא באחריות המפיקים. באותו שבוע התקיימה "צעדת הבנים" שמונה 10,000 איש. מישהו שמע על פציעתם של עשרות והרוג אחד? גם במרתון תל אביב נפצעים ומתים עשרות בני אדם מידי שנה, מישהו חושב בכלל לבטל את המרוץ לאלתר? פרופורציות. אנחנו עושים הכל כדי לצמצם סיכונים, מוסיפים שוטרים בשכר, רופאים ופרמדיקים בשביל ראש שקט".
מוזיקת הטראנס היא פרועה מעצם היותה מתבססת על הטבע, כשכל מוזיקה אחרת שאינה מתכתבת עם הזרם לא יכולה להתחרות בבילוי המשוחרר. אבל מה קורה כשז'אנר אלקטרוני נוסף מתחרה על המשבצת של אירועי חוץ? רק בשבוע שעבר סיפרנו על יציאת המוזיקה הטכנואידית מהמרתפים אל המרחבים הפתוחים - לא מדובר בקרחות יער נידחות אלא במרכזי בילוי דוגמת פארק הירקון, אבל בכל זאת מדובר בנגיסה קלה בשוק הבליינים הרעב. שמואל מסרב להתרגש.
"מוזיקת הטראנס תחזיק יותר מהטכנו, בליינים נחשפים אליה יותר. בכל סוף שבוע מתקיימות 10 הפקות טראנס גדולות במועדונים. תוסיף עליהם את הדאנס-ברים ועל המחתרות אני בכלל לא מדבר. הטכנו נשמע בעיקר בתל אביב כשמוזיקת הטראנס פשטה מזמן על כל רחבי הארץ".
דווקא את יום ההולדת שלך בשישי הקרוב אתה חוגג במועדון ולא בחוץ.
"אנחנו בחורף, קשה לעשות אירועי חוץ אז סוגרים מועדון, אם כבר מועדון שיהיה האומן 17. בדיוק כמו בשנה שעברה, יהיה טירוף".
איך היה מברך רמי הקבלן את רמי המפיק ליום הולדתו?
"בשנתיים האחרונות שמתי את חברת הבנייה בצד, אני מחפש אתגרים. היוניטי מספק לי אתגר. אני חושב שאותו קבלן היה מקנא במפיק שהגשים חלום וגם מאחל לו בהצלחה. החלום שלי עדיין בעיצומו ואני שואף לקיים פסטיבל של חמישה ימים שייכנס לסבב הפסטיבלים האירופי. עד אז הבלוקים יכולים להמשיך לנוח".