אין תמונה
צנוע מינורי ופוגע. טרייסי צ'פמן

כשטרייסי צ'פמן שרה בזמנו את "Talkin’ Bout A Revolution", היא הצליחה לרגש מיליוני מאזינים בעולם. כשהיא שרה על אי צדק חברתי היא ודאי לא תארה עצמה שעשרים שנה מאוחר יותר ייבחר נשיא שחור ראשון לארצות הברית. צ'פמן סללה את הדרך לכמה זמרות יוצרות אבל היא עצמה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה המסחרית של אלבום הבכורה שלה שהיה נראה כתחילתה אך גם כשיאה של הקריירה שלה. צ'פמן מעולם לא הפסיקה ליצור, זה רק העולם שהשתנה מעט. על פני השטח צצו זמרות חדשות שעטו על עצמן כמה שפחות בגדים והן גם היו קצת פחות עצובות והרבה יותר סקסיות.

צ'פמן שיחקה במגרש אחר, צנוע הרבה יותר והוציאה עוד 6 אלבומים ואוסף נהדר אחד שעדיין מומלץ בחום לכל מי שטרם עשה הכרות איתה. על אף שבכל אלבומיה הייתה אותה כנות ואוטנטיות בלתי מתפשרת, קשה היה להתחמק מהעובדה שחלקם, בעיקר אלו האחרונים, היו מעט משעממים. כך דישדשה צ'פמן ולא הצליחה להתרומם מעל אותו אלבום בכורה מוערך ויפהפה.

Our Bright Future הוא כבר אלבומה השמיני של צ'פמן בת ה 44 ולמרות שהוא לא יגרום לשום מהפיכה בעולם המוסיקה, מדובר באלבומה הטוב ביותר מזה שנים. זהו אלבום מינורי וצנוע שמכיל סוף סוף שירים עם לחנים ברורים ופוגעים. השירים האקוסטיים הקצרים של צ'פמן עטופים בקולה החם שמספק הרבה מאד נחמה, מצרך נדיר בימים אלו.

Sing for you הפותח את האלבום הוא שיר נעים ומלודי שבו היא מתרפקת על העבר ושרה בפשטות כובשת. מי שמכיר את צ'פמן יודע שהיא ממשיכה לעסוק באהבה שאיננה עוד. Thinking of you הוא עוד שיר כזה על געגוע, פספוס ותחושת החמצה. מבלי לגלוש לשמאלץ או לטונים מתבכיינים היא מצליחה לרגש ולעורר אמפתיה וחמלה. גם בשיר For a dream היא מצליחה לתעל את הכאב האישי שלה למחשבה רציונלית כביכול אבל מרגשת:
I picture us together
One big happy family
But that snapshot can't be found
And I don’t trust my memory
But it's alright for a dream

מלבד עצב כבוש יש באלבום הזה שירים עם קריצה כמו I did it all אולי היפה ביותר בכל האלבום וגם יוצא הדופן שבו. זוהי מין בלדה כובשת בגוון פולק-ג'אז- בלוז-קאברטי כשברקע צלילי פסנתר שמוסיפים ארומה רומנטית. זוהי מין פרודיה על עצמה בתור שתיינית מועדת. היא נזכרת בעליצות בימי התהילה, בצהובונים ובמצלמות שידעו לנצל אותה. וגם בדמעות, האהבות וכל ההתהוללויות שהיו ולא ישובו עוד.

גם השירים האנטי מלחמתיים שלה עדיין כאן כמו בשיר "Something to see" בו היא משווה מלחמה לתאוות בצע. "הם סופרים את המטרות ואת הפצצות, אבל לא את המתים". זה אולי נשמע נאיבי אבל זה יפה וכנראה שמישהו עוד צריך לשיר על הנושאים האלו. ההתעקשות של צ'פמן לשיר על נושאים חברתיים ועל אהבה מעוררת הערכה רבה. בעזרתו של המפיק המוסיקלי לארי קליין (הרבי הנקוק, ג'וני מיטשל, מדלן פיירו) מתקבל אלבום עם 11 שירים יפים ורחוקים שנות אור מכל הטאלנטים חסרי האמת הפנימית, שמתעקשים לשיר. "העתיד המזהיר שלנו" של צ'פמן מחיזר את האמונה בשירים הפשוטים.

Tracy Chapman - Our Bright Future