בצהרי שישי האחרון קיבלתי הזמנה מחתרתית לעוד מסיבת טבע, לא ריגוש מיוחד או התראה מיוחדת אבל בכל זאת, העיניים זהרו מהאור של תמונת החייל בליווי סיפור על מסיבה עם מטרה נעלה. בטלפון אחד לפרטים נוספים עמד על הקו אלחנן, בחור בן 23 שהחל לספר בהתרגשות על הפרויקט המיוחד:
אלחנן ואבינעם בוכריס חברים מהצבא, שירתו ביחד בחיל השיריון ונלחמו בצוק איתן. למרות שאין קשר מדעי מוכח בין הדברים, סביבתו של בוכריס בטוחה כי הטראומה בה לקה הובילה למחלת ה-Als בה הוא נלחם בימים אלו. החברות האמיצה לקחה את אלחנן ובוכריס למלחמה משותפת בשק הצרות על מנת לשפוך אור שישרוף כל שניה של כאב: שיחות נפש, ליווי פיזי לטיפולים, קשר שוטף עם המשפחה ובנחישות אדירה בניית טיול משותף בברזיל שנמשך חודש ימים ששם את המחלה הארורה – האם זה מספיק? התשובה של אחלנן לשאלה נענתה ע"י למעלה מ- 1000 איש ביום שבת האחרון.
אלחנן החליט להפיק מסיבה שכל הכנסותיה יגיעו היישר לעזרת המשפחה למען המשך טיפולים של בוכריס אותם הוא מבצע בארה"ב. פרסום מוקד החגיגה המחתרתית נשלח לפנות בוקר עם הכוונה מסודרת לכיוון צומת כ"ח. לאחר נסיעה של 10 דקות בשביל עפר מייאש החלו גלי הביטים ללטף את הרכב שהפך בעל כורחו מפרייבט להאמר צבאי. עלות הכניסה עמדה על 50 שקלים עם אופציה לשדרוג לבבי ל- 70 שקלים וללארג'ים שבנינו ניתנה ההזדמנות לתרום 90 שקלים לכניסה.
אף אחד באירוע לא יוצא דופן, כולם תורמים, כולם נהנים, לכולם צמיד כתום עם הצהרת כוונות ברורה: "מחזירים את בוכריס לרחבה". גל השריפות שפוקד את הארץ בשבועיים האחרונים לא איים על מיטב הסטלנים שהגיעו מצוידים במחצלות, צידניות, תבלינים סודיים ובעיקר המון אהבה וציפייה. הצליות הצבעוניות רועדות לקול הבאסים המתפוצצים, תור ארוך של ממתינים בבר המאולתר, והאבק המתנופף לא מצליח לחדור את הבנדנות המכסות את אפם של המפזזים.
בסוף כל עליה מחיאות כפיים, בכל שעה מצטרפים לחגיגה עוד עשרות בליינים שהגיעו לפרגן, ליהנות ולשלוח את מלוא כספם היישר לארה"ב למען החלמתו של בוכריס. ההיענות הייתה רבה, בודדות מסיבות הטבע שאינן מוגדרות כפסטיבל או אירוע מיוחד ומגיעים אליו שצף בליינים כל כך כבד. הרוח לא תשלח את החבר'ה לרכב להביא ג'קט, היא אפילו לא מאתגרת את הבליינים המחוייכים שחלק ניכר מהם מחליט להוריד את החולצה. מידי פעם מישהו הולך להירגע על המחצלת וחוזר במלוא הכוח לרחבה עם וודקה רדבול בעלות מגוחכת של 15 שקלים ובקבוק מים בעלות של 10 שקלים. אחלנן מעולם לא הפיק מסיבת טבע – לא הורגש. הוא הצליח לגייס 12 דיג'ייז מוכרים מהסצנה שהסכימו לנגן תמורת סכום הוצאות סמלי במשך 15 שעות אין ספור גלי ביט שעמדו בעיקר על פרוגרסיב טראנס מחשמל. בין האמונים על פיזוז הרחבה מלאת האבק עמד ינאי גסקורט (Dj shivax): "האירוע היה מרגש, כיף לראות את היענות הבליינים והאמנים שמתגייסים למען מסיבה עם מטרה כה נעלה, אחת מבין כמה בודדות בשנים האחרונות כדוגמת מסיבת השחרור של נריה בן דוד או שי בן חיון. הבליינים רקדו החל מהשעה 06:00 בבוקר ועד שעות הלילה הקר שלבסוף הכריע את שצף המבלים ושלח את כולם הביתה.
אלחנן מסכם את האירוע בתודה ענקית בשמו ובשם בוכריס, תודה שמלווה באופטימיות ותקווה: "אני אתנדב. אלו צמד המילים שחרצו את מצבו הרפואי של בוכריס. שמחנו לגלות שצמד המילים האלו עמד בפי האמנים שהתייצבו על העמדה ובפי אנשי התאורה וההגברה שהעניקו לכלל הבליינים חוויה פסיכודלית ורגשית שמעולם לא הרגשנו. תודה ענקית להם וכמובן לכל החבר'ה שהשקיעו במיטב כספם וזמנם ליהנות איתנו ולשלוח לחברנו היקר עזרה ענקית, פשוט תודה!".