העונה הבוערת: תריסר אלבומים לועזיים חדשים
תעשיית המוזיקה הלועזית נכנסת לתקופה הכי עמוסה עם עשרות אלבומים גדולים. הנה שנים עשר שכדאי לשים אליהם לב, כולל קולדפליי, ג'יינס אדיקשן, נואל גלאגר, ג'וליאן לנון, דילן מצדיע להאנק וויליאמס, לו ריד ומטאליקה, טום ווייטס ועוד
ולמרות המהפכה הדיגיטלית וקריסת המודלים העסקיים המסורתיים, כולם עדיין להוטים להתנפל על הצרכנים דווקא בצפיפות ההוצאות המאפיינת את הרבעון. כך שגם השנה, המותגים הכבדים מגיעים דווקא עכשיו לחנויות ולאתרי הקניות המקוונות.
בקרוב: סוזן בויל, קלי קלארקסון וליאונה לואיס
אל האלבומים שכאן יצטרפו בקרוב גם אלו של סוזן בויל, קלי קלארקסון וליאונה לואיס, קיית בוש וסיגור רוס, בריאן ווילסון וכריס אייזק וכן תותחי היפ-הופ כמו וויל.איים.אם, מנהיג הבלאק אייד פיז; מרי ג'יי בלייג'; דרייק וקומון ונאז. האזנה נעימה.
לו ריד ומטאליקה - לולו"
מה קורה בפנים: זהו בעיקר אלבום של גישה, פחות של שירים. יש כמה טקסטים חזקים של ריד וכמה מפגני עוצמה משכנעים של מטאליקה. אבל קצת כמו במקרה "מטאל מאשין מיוזיק" של ריד משנות ה-70, ההתרסה, החופש האמנותי והרצון לאתגר את עצמם ואת הקהלים שלהם, משכנעים יותר מאשר רוב מה שהוקלט פה. לפעמים הזיווג מלהיב, לפעמים נדמה כמאולץ, אבל לכל האורך הוא נמנע באדיקות מלהיות ידידותי לאוזניים.
לאן זה הולך: כמעט לשום מקום. פרק מרתק של הרפתקנות בקריירות העשירות של מטאליקה וריד, אבל אלבום שבקושי ינוגן בלייב, ושספק אם יחדור לפסקול חייהם של אוהדיהם.
חפשו את: cheat on me.
קולדפליי - "Mylo Xyloto"
מה קורה בפנים: פופ רגשני, עם הרבה יותר נגיעות אלקטרוניות מבעבר, אבל גם עם שתי בלדות אקוסטיות. ובעיקר, אותן מתקתקות וחנפנות אינסופיות, שעשו אותם למרצי הקהל הגדולים של התקופה.
קולדפליי הפכו כה גדולים, עד שאפילו האירוח של ריהאנה אולי יעשה קצת עניין תקשורתי, אבל נוכחותה לגמרי נבלעת בכריזמת הסכרין הבלתי נדלית של מרטין.
לאן זה הולך: כשני קודמיו, האלבום יהפוך לרב-מכר עולמי היסטרי. קולדפליי תתקדם כלהקה היחידה שאולי תדגדג יום אחד את ההישגים של הרולינג סטונס ו-2U בהכנסות רווחיות מהופעות באצטדיונים. ולמי שאלרגיים אליהם, כמוני, עדיין אין מה לחפש כאן.
חפשו את: paradise
מאייר הות'ורן - "How Do You Do"
מה קורה בפנים: הצדעה פחות מחויכת והרבה יותר מוקפדת לסמוקי רובינסון, קרטיס מייפילד, וכל ענקי הסול של חברת מוטאון משנות ה-60. לאוהבי סול, הול ואוטס וסטילי דן ממתינים כמה פינוקים. אבל הסך הכול מעט נוסחתי ועצי מדי.
לאן זה הולך: קוריוז שולי, אבל מתוק.
חפשו את: A Long Time.
ג'יימס בלייק - "Enough Thunder EP"
מה קורה בפנים: אכזבה רבתי. הקסם נעלם, מה שפעם היו מעלות הופכות למטרדים והביצוע לקלאסיקה של ג'וני מיטשל מדרדר את המיני-אלבום אף יותר.
לאן זה הולך: צל שמעיב על אלבום בכורה מופלא שעדיין חובה להכיר.
חפשו את: a case of you.
טום ווייטס - "Bad As Me"
מה קורה בפנים: המון בלוז בהתחלה, ואתנחתות קאנטרי באמצע ובסוף. קצת פחות הרפתקנות צלילית יחסית לאלבומיו בשנות ה-80 וה-90 וקצת יותר כתיבה והגשה מסורתיות. ההגשה הקולית שלו הולכת ומשתבחת עם השנים.
לאן זה הולך: לא בטוח שייזכר כאחת מפסגות היצירה של ווייטס, אבל האלבום עשוי לעילא, משעשע ומרגש לפרקים.
חפשו את: Raised Right Men.
ג'אסטיס - "Audio, Video, Disco"
מה קורה בפנים: זוועות. האש של פעם כבתה, והפכה למעין תמהילים בין דאנס לרוק מתקדם. מיותר לחלוטין.
חפשו את: אל תטרחו.
פלורנס אנד דה מאשין - "Ceremonials"
מה קורה בפנים: בהשוואה לאלבום הבכורה יש כאן, בעצם יותר מהכול: יותר לחנים גדולים, יותר הפקה בומבסטית, יותר שירה מפוצצת בפאתוס. למרבה הפלא, זה עובד ולרוב מרשים.
לאן זה הולך: לאצטדיונים. קריאת כיוון גסה: כמו טורי איימוס שרה בחזית איוונסנס. המנונים שמרניים להמונים, מעודכנים היטב צלילית.
חפשו את: What The Water Gave Me.
>> לביקורת נוספת על "פלורנס אנד דה מאשין"
דנטל - "Life Is Full of Possibilities"
מה קורה בפנים: המון רחשים ופכפוכים, אינדיטרוניקה בקצבים איטיים. אוקיינוסים של אווירה נשפכים לתוך כוסיות קטנות של תכנים.
לאן זה הולך: לחובבי אלקטרוניקה שיותר מאתגרת מאשר מתגמלת.
חפשו את: suddenly is sooner than you think.
ג'יינס אדיקשן - "The Great Escape Artist"
מה קורה בפנים: זה לא מדגדג את קלאסיקות הלהקה מלפני עשרים שנה ויותר, אבל הביצועים מעולים והרוח טובה.
לאן זה הולך: למעריצים הקנאים, וגם למספיק רושם טוב שכנראה יעודד את החייאת הלהקה לגמרי, לפעילות סדירה.
חפשו את: curiosity kills.
נואל גלאגר - "Noel Gallagher's High Flying Birds"
מה קורה בפנים: הרבה ביטלס, וללא שפות מוזיקליות מאוחרות יותר מאמצע שנות ה-70'.
לאן זה הולך: מכירות טובות באנגליה, שאר העולם יתעלם.
חפשו את: I Wanna Live In A Dream In My Record Machine.
ג'וליאן לנון - "Everything Changes"
מה קורה בפנים: את מה שמותר לאלפי אחרים (ראו באלבום החדש של חקיין לנון האב הכי מוצהר, נואל גאלאגר) הבן מיישם באופן מרשים. הכול כאן בלדות רכות על סף חלומיות, שנשמעות כאילו האב שנרצח הותיר מהן סקיצות בסביבות 1972.
לאן זה הולך: האלבום עם פוטנציאל הלהיטים המוחמץ של השנה.
חפשו את: touch the sky.
בוב וג'ייקוב דילן, ג'ק וויט, נורה ג'ונס ואמנים נוספים - "The Lost Notebooks of Hank Williams"
מה קורה בפנים: מתאם שבו אמני הקאנטרי היותר שמרנים פחות מצטיינים מהקרובים לרוק. ההצדעה מכובדת ולפרקים נוגעת ללב.
לאן זה הולך: אבן דרך משנית בדיסקוגרפיה של היזם העיקרי של הפרויקט, הגאון דילן.
חפשו את: Lucinda Williams - I'm So Happy I Found You







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















