ברוכים הבאים למאה ה-21, לכל מי שרק עכשיו שם לב שגרין דיי היא להקת הPאנק-פופ הכי מדוברת והכי חשובה כיום. הלהקה, שפרצה בענק ב 1994 עם הלהיט Basket Case, ונעלמה לקראת סוף העשור, חזרה במילניום החדש עם אלבומים שרק הולכים ומשתבחים. Warning של ראשית האלפיים היה רק אזהרה, "אמריקן אידיוט" היה פצצה חכמה, שפגעה בדיוק בלב של "הזבל הלבן" באמריקה. "המאה ה-21" הוא עוד שיגור מצוין של טיל דיגיטאלי ואינטליגנטי, שעובר מעל הראש של "משבר גיל המעבר", אבל פוגע בדייקנות במשבר גיל הטיפש-עשרה לקראת סוף העשור הנוכחי.
"21st Century Breakdown" (והשיר הראשון שיצא ממנו "Know your enemy") הוא הסיפור של הנוער האמריקאי (וגם המערבי? הישראלי?) דרך סיפורם של זוג צעירים אורבניים, כריסטיאן וגלוריה, שאיבדו אמון בפרות הקדושות של אמריקה - הדת, הממסד וכו', וכל מה שנשאר להם זה לברוח לעולם דיגיטאלי וחסר מנוחה ולדאוג אחד לשני, גם אם באופן זמני בלבד, כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה.
אפוס מוזיקאלי רחב יריעה שמושפע מאופרות הרוק של הסבנטיז
בילי ג'ון ארמסטרונג יכול להיות פסיכולוג נוער בארה"ב. לעיתים זה נשמע כאילו כל היום שוכבים אצלו על הספה נערים ונערות ומספרים לו כמה החיים שלהם בזבל, והוא רק משכתב ומביא את הסיפורים שלהם לחבריו שילחינו אותם. ארמסטרונג מוליך את קריסטין וגלוריה דרך המורשת המוזיקאלית ואופרות הרוק עליהן גדלו הוריהם ששמעו "The Who" ו"קווין", והיום הם מבוגרים בורגנים וזועפים.
גרין דיי לוקחים את גיבורי הגיטרה של שנות השבעים ושוזרים מהם אפוס מוזיקאלי רחב יריעה, המשלב בין Pאנק רועש ("horseshoes and handrenades") רוק תעשייתי ("Christian's Inferno") להיטי EMO רגשניים ("viva la Gloria", הראשון והשני) ובלדות רגישות ומלטפות, שלא יביישו את "אייר סופלי", ויביאו את הלהיטים שימכרו מיליונים ("Last of the American Girls, 21 Guns "), ובין כל זה אפשר למצוא הרבה ריפים ואיזכורים מוזיקאליים לשירים ישנים שלהם מאלבומים קודמים.
מה יעשו גרין דיי בעידן אובמה?
לפני ארבע שנים נשאלו השאלות - לאן פניה של גרין דיי מועדות, האם "אמריקן אידיוט" הוא פסגת היצירה שלהם והאם יש לארמסטרונג עוד מה להגיד. מזל שהיה לנו עוד 4 שנים של ג'ורג' בוש הבן בבית הלבן, כי"21st Century Breakdown" מספק תשובות הולמות ביותר לכולן. גרין דיי ממשיכים לטפס הלאה בעוד אלבום Pאנק-פופ מצויין, שיחגוג עם הרבה להיטים במהלך הקיץ הקרוב, ולארמסטרונג יש עוד הרבה מה להגיד על אמריקה ועל העידן החדש: "I don't give a shit about the modern age/I don't wanna live in the modern world," ( American Eulogy"").
שמונה שנים בקדנציה של בוש הניבו צמד אלבומי טובים ואכזריים. עכשיו, עם התקווה שמביא איתו הנשיא אובמה, אפשר לחזור ולשאול - מה יהיה לגרין דיי להגיד עוד 4 שנים?