גרג דולי, טוויילייט סינגרז, הופעה (צילום: דרור נחום)
בא לכסח ועשה את זה מצוין. גרג דולי, טוויילייט סינגרז, ברידינג 3 | צילום: דרור נחום

השבת האחרונה שעברה עליי הייתה מאוד מוזיקלית. יום חנויות התקליטים עורר הרבה שיחות האם הגיע הזמן להפרד מערמות הדיסקים לטובת קבצים דיגיטליים (אני מאחרוני המתנגדים) וברקע התנגנו אצלי לסירוגין תחנת קול הנגב עם שבת ותיקים של מכללת ספיר ויוטיוב עם שלושה ערוצים בלייב של פסטיבל קואצ'ילה. בקיצור, הגעתי להופעה של ה- twilight singers  ברידינג 3 רוויה.

להקה שנשענת על קסם של איש אחד

אחרי ביקורם הקודם ב-2006 יחד עם מארק לאנגן, והביקור של ה-"Gutter Twins" ב-2008 - שוב דולי ולאנגן, הופעות מצוינות, חשבתי שאולי אין להופעה הזו מה לחדש לי. אבל כל ההרגשה שלי משתנה בשנייה, כשגרג דולי עולה על הבמה, והחיוך נפרש אוטומאטית. ה- Twilight הם להקה שקיימת יותר מעשור, אבל מצויינים ככל שיהיו הם נשענים על קסם של איש אחד.

גרג דולי, טוויילייט סינגרז, הופעה (צילום: דרור נחום)
קאברים טובים בכל מיני פינות. גרג דולי, טוויילייט סינגרז, ברידינג 3 | צילום: דרור נחום

זה מתחיל מפוצץ עם "Last night in town", השיר שפותח את אלבומם האחרון "Dynamite steps" וממשיך ישר ל- "Fat city" מ-"Blackberry belle". בלי לעצור, ועם מעט מאוד דיבורים בין לבין, אנחנו מקבלים שירים באופן מגוון מכל האלבומים: "Forty dollars" מהאלבום הקודם "Powder burns" ו-"Too though to die" מאלבום הקאוורים "She Loves You" בביצוע חזק, במהלכו דולי מתרחק מהמיקרופון ושר ללא עזרתו לכמה רגעים וגורם לקהל להיות קשוב ושקט אף יותר.

דולי ממוקד, מרוכז, שבא להפגיז

הלהקה שמלווה את דולי היא חטיבת קצב כוחנית המורכבת מגיטרה-בס-תופים, וכינור או קלידים, כשדולי אוחז בגיטרה אך מקפיד לבקר בעמדת הקלידים. מי שזוכר את דולי מהופעותיו הקודמות בארץ, ייתכן והופתע אתמול : מי שזכר אותו כפלרטטן בלתי נלאה שמחזר אחרי הקהל, קיבל הפעם דולי אחר: דולי ממוקד, מרוכז, שבא להפגיז. אולי החוסר בשותף אילם כלאנגן על הבמה שמכריח אותו לעבוד בשביל שניים גרם לו להיות שקט יותר. דולי של אתמול בא לעבוד, בא לכסח על הבמה והוא עושה את זה מצויין.

גרג דולי, טוויילייט סינגרז, הופעה (צילום: דרור נחום)
חיוך ממזרי של וויג אפגאני. גרג דולי, טוויילייט סינגרז, ברידינג 3 | צילום: דרור נחום

בנושא אחר הוא דווקא לא מוותר על מנהגו: הקאוורים נוכחים בהופעה בכל מיני פינות. אם זה "all you need Is love" לפני "annie mae" או "the wall" לפני "Never seen no devil" המצויין, ואפילו קנייה ווסט עם "All of the lights" שדולי מנגן על הקלידים וממנו מתחבר ל-"Candy cane crawl".

רגע לפני הירידה להדרן דולי מסמן לנגנים והם מוסיפים את "King only" מהאלבום הראשון בספונטניות, לשמחת הקהל. הם חוזרים לבמה עם "The killer" ועם "Gun shots", בביצוע מעולה שנשאר איתי גם אחרי ההופעה.

חוזר בגלל האהבה

לבסוף, בחיוך ממזרי, מתחיל דולי לשיר את "Cold as ice" של "Forigner" וממשיך ל-" Esta Noche" שמסיים בכל הכוח את הערב הנפלא הזה ושולח את הקהל החוצה מסופק ושמח. למי שפספס אתמול יש עוד הזדמנות לצפות במפגן הרוקנ'רול הזה גם הערב. דולי כבר הבטיח שיהיו כמה הפתעות.

קשה לומר מי נהנה יותר אתמול, הקהל או הלהקה, אבל מכיוון שזו פעם שלישית שאני צופה בדולי וכל פעם נהנית מחדש, יש לי תחושה, גם מבלי להכיר אותו אישית, שאם היו שואלים אותו למה הוא ממשיך לחזור להופיע פה התשובה שלו לא הייתה שונה מתשובת הקהל. וכמו בציטוט משיר של Afghan Whigs, להקת האם שלו, הוא היה אומר:  "I keep coming back for a little more of your love".

>> החדשים של הפו פייטרז, ג'יינז אדיקשן והביסטי בויז