אין תמונה
סמים ונהנים

אלבום הבכורה של טרי פויזן לא היה יכול לצאת בעיתוי מושלם יותר, ימי הקיץ בהם השכל מתייבש, הראש מבקש אוורור והגוף מבקש להזיז את ליטרת הקילוגרמים המיותרים שנותרו מהחורף האחרון ושאותם צריך להוריד.

חברי הכוח הנשי, המורכב מהנורבגית לואיזה קאהן, סיון "פטיט" מלר, גילי סער, והחיזוקים באנה לנדסמן, ברונו גרייף (מפיק) ואיסר טננבאום מרוקפור (תופים) מוציאים את אלבום הבכורה שלהם בעוד הברזל חם: מעט אחרי שחיממו את דפש מוד בארץ, כך שהם עדיין תפוח אדמה הכי לוהט באזור האלקטרו-פופ.

טרי פויזן קיימים כבר חמש שנים אבל העגלה שהחלה לנוע בעצלתיים עם ה-EP הראשון, דוהרת היום עם סיבובי הופעות בינלאומיים ופסטיבלים (לצד אמנים כמו איימי ויינהאוס). האם ההייפ להרכב הזה מוצדק? כנראה שהפעם כן (עם תאריך תפוגה עד הקיץ הבא).

להיט שהוא חטיף ממכר

טרי פויזן השקה 1 (צילום: שוקה כהן)
"pussy pussy cat- will always come back" | צילום: שוקה כהן

בואו נאמר שמעולם לא הסנפתי קראק, לא נגעתי בחגיגת, לא לעסתי גת והג'וינט היחידי שעשיתי היה כדי להרשים את החברה ובעיקר את עצמי ובקושי לקחתי לריאות. אבל, אם הייתי נולד עם חוסר טסטוסטרון והייתי חייב לקחת משהו כדי לקבל השלמה, יש סיכוי טוב מאד שהייתי מחפש חטיף קראק, כשם הלהיט הכי מגניב של טרי פויזן "Smack Snack" שהוא חצוף במידה (בניגוד למשל לאלבום של אולטראס שהיה סינתפופ אלקטרוני אבל חסר התכונה הזו) קולי ו-מה לעשות, כמו כל סם אחר גם ממכר.

מעייף אולי לצלוח את האלבום מתחילתו עד סופו, כולל שלושת הבונוסים שבסוף - רמיקסים, השיר מהטלנובלה "בובות" ו"פלאש פלאש", אבל רוב הזמן זה מקפיץ, אוורירי וקליל עם סאונדים מגניבים, פעלולי מחשב וסינתיסייזרים שלגמרי נעים להשתעשע איתם.

כמו הסינגל השני "קומסי קומסה" (שמושר בצרפתית) יש כאן עוד קטעי פופ אלקטרוני רעיל, סוכריות מקל מפצפצות שיסדרו לכם את הראש בקיץ הקרוב. המילים קצת הזויות, משעשעות, עם משחקי מילים וחריזה שמעלה חיוך: "dick duck", "pussy pussy cat- will always come back" , "Puffed bunny gets funny" ועוד שהן המסר העיקרי פה.

בנים, סקס ועב"מים

אם ממש מתעקשים על המילים אז הן מדברות על בנים שטחיים, על סקס בעיר, רחבת ריקודים, עבמ"ים שחוטפים את קימברלי ועל 24 שעות שנשארו כדי להציל את העולם.

העולם אחרי האלבום של טרי פויזן ימשיך להסתובב על צירו בלא הפרעה רק שמידי פעם יירשמו אולי סיבובים היפר אקטיביים וכמה אנשים שבלעו בטעות קראק ורוקדים כל הדרך למוסד הגמילה הקרוב.

טרי פויזן - Terry Poison - אלבום הבכורה – "פונוקול"