לפני שלוש שנים ושלושה חודשים, התזמורת הפילהרמונית של ישראל חגגה 75 שנים להיווסדה בסדרת קונצרטים מחוץ למשכנה הקבוע בהיכל התרבות בתל אביב. נקודת השיא, לפחות מבחינת הקהל הרחב, היה שיתוף הפעולה של התזמורת הוותיקה יחד עם שלומי שבן – בהתחלה בנמל תל אביב, ובהמשך גם בקיסריה. המוזיקאי הצעיר, שהתחנך על ברכי המוזיקה הקלאסית, סיפק בזמנו את הסחורה מול מנויי הפילהרמונית – במופע שאפתני מלא בגימיקים ויזואליים – אבל לא הצליח להסתיר את הלחץ שהוא נמצא בו, ובצדק, אל מול הכבוד הגדול שניתן לו. היום בהיכל תרבות, במגרש הביתי של הפילהרמונית של זובין מהטה, שלומי שבן הוא הכל חוץ מלחוץ – הוא בשיאו, מבחינה מוזיקלית ומבחינת ביצוע – ויותר מזה, הוא משוחרר. אם לפני שלוש שנים זו היתה הופעה של הפילהרמונית עם הופעת אורח של שלומי שבן, שכללה גם ביצועים ליצירות קלאסיות, הפעם זו היתה הופעה של שבן, מלווה בתזמורת סימפונית והפתעות נוספות.
למרות שבחוץ שרר שרב כבד, ורחובות תל אביב השמשיים היו עוד מלאים בריח הזיעה של המרתון, בתוך ההיכל הממוזג שבן דיבר שוב ושוב על כמה שהוא מתרגש להיות חלק מ"הערב הזה" (ספרתי שבע פעמים של השימוש במילה "ערב" באמצע הצהריים) – אבל למרות הטעות בזיהוי שעת היום, הרגש היה אמיתי.
אם הכבוד של למלא יומיים ברציפות את היכל התרבות יחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית לא מספיק, שבן זכה לארח את יוני רכטר לאורך כמעט מחצית מההופעה. אחד מהמוזיקאים הכי מוערכים בתולדות ישראל היה שם לא רק כדי לנגן את הדואט המשעשע שהפך כבר לקאלט שמשלב בין "כולם יודעים" של שבן ל"שוב היא כאן" של רכטר – אלא כדי לתת את החותם הסופי למנויי הפילהרמונית שעדיין לא הבינו: אתם צופים בפנומן מוזיקלי.
מגן, חמוש בקונטרבס, קיבל את מקומו הראוי בקדמת הבמה בין פסנתרי הכנף של רכטר ושבן, וביצע את השיר "זו שעה נפלאה" מתוך אלבום המחווה המשותף לחנוך לוין. ההתרגשות ניכרה על פניו, אך זו נעלמה בשיר הבא – "פתחי לי את הדלת", במקור של להקת אחרית הימים. הלחן של זוהר לוי למילותיו החזקות של עמוס קינן הדהדו מפיו של אלי מגן, כשברקע הפילהרמונית יחד עם שבן ורכטר ממלאים את חלל ההיכל באחד הביצועים המצמררים של הערב. המיני-אופוס, באורך של כמעט עשר דקות, זכה כאמור לתשואות סוערות מהקהל, ושבן קרא למגן לשוב למרכז הבמה כדי להשתחוות לקהל המפרגן.
בהדרן השני חזר יוני רכטר לבמה למחרוזת שירי ילדים, שהזכירה למי ששכח את העומק הבלתי נגמר של הרפרטואר של רכטר. אם זה לא הספיק, שבן הזכיר לקהל שמדובר ב"יוני פאקינג רכטר שכתב את עטור מצחך". מזל שהם לא החליטו לבצע גם את "עטור מצחך" עצמו, לא היה מקום בקונצרט הזה לעוד רגע שיא. נותר רק לקוות שמישהו הקליט את הקונצרט באיכות גבוהה, וגם מי שלא היה ב"ערב" של צהריי שישי, יוכל ליהנות מהשילוב המוזיקלי הנדיר והעשיר של שבן והפילהרמונית הישראלית.
רשימת שירים
נעימת פתיחה
תרגיל בהתעוררות (עם נגה ארז)
הקסם נגמר
החיים שלי יפים
דיוטי פרי
מותק, את אצלי בראש
האזרח האחד
אני שוקעת... תפוס אותי!
יום יפה (עם יוני רכטר)
שיר אהבה סטנדרטי (עם יוני רכטר)
כבו האורות (עם יוני רכטר ואלי דג'יברי)
כולם יודעים ששוב היא כאן (עם יוני רכטר)
זו שעה נפלאה (עם אלי מגן ויוני רכטר)
פתחי לי את הדלת (עם אלי מגן ויוני רכטר)
הנה בא הסוף
הדרן I
עברנו לצפון
קחי עוד ואלס
הדרן II
קילפתי תפוז (עם יוני רכטר)
שבת בבוקר (עם יוני רכטר)
גן סגור (עם יוני רכטר)
הילדה הכי יפה בגן (עם יוני רכטר ונגה ארז)
איך שיר נולד (עם יוני רכטר)
מגדל הפזמון (עם יוני רכטר)
עד מחר (עם יוני רכטר, ללא הפילהרמונית)
