_i.jpg "ליידי גאגא בפארק (צילום: שוקה כהן)")
ליידי גאגא באה לעבוד. היא אמנם עולה לבמה עם המון נוצות וקשקושים, אבל מהרגע הראשון של המופע ברור שפה זה לא ריהאנה. היא תיתן את הנשמה, הזיעה, הגרון, וכל מה שצריך כדי שהקהל שבא לראות אותה ירגיש טוב. לכן גם מי שלא ממש השתגע מהמופע שנתנה בפארק, לפחות יצא בתחושה טובה, ולא רק בגלל שאת "אני או-הבת או-תכם" היא צרחה כבר בתחילת השיר הראשון. ואת השם "תל אביב" קרוב ל 15 פעמים בהמשך.
>> צפו במופע של ליידי גאגא בישראל
שעה לתוך המופע, אחרי שנגמרו כל השירים הפחות מוצלחים מהאלבום האחרון, היא הסתגרה בפינה עם פסנתר ונתנה ביצוע מרגש לשיר הכי טוב שלה ״Born This Way". זה היה כנראה הרגע הכי טוב במופע, השיא של החצי השני, שהיה טוב בהרבה מהחלק הראשון. כי ליידי גאגא הרי לא הגיעה למעמד שלה במקרה. היא טיפוס מיוחד, שונה מכוכבות הפופ הרגילות. גם אם לא תמיד היא יודעת להדגיש את זה באופן הנכון.
מה שנחשב קיצוני לפני שנתיים, נראה פתאום רגיל
זה לא סוד שליידי גאגא קצת בבעיה. האלבום האחרון ״ARTPOP״ היה חלש בהרבה ממה שבא לפניו וגם חלש יחסית לשוק הפופ העולמי. הלהיטים לא באמת התחרו בלהיטי תחילת הדרך, ובכלל משהו קרה לה בדהירה לצמרת. הפופ העולמי נהיה ז׳אנר מאוד אכזר. מה שנחשב פרוע וקיצוני לפני שנתיים, נראה פתאום רגיל וכמעט מיושן. מי שנחשבה בתחילת הדרך מוטרפת וקיצונית, אבל השנה כבר היה לנו את הכדור של מיילי סיירוס, ואת הישבן של ביונסה. וגם את ניקי מנאז' ואיגי אזיליה. וגאגא תצטרך כנראה לעבוד הרבה יותר קשה כדי להישאר בשורה הראשונה מול כל הבנות האחרות.
_i.jpg "ליידי גאגא בפארק (צילום: שוקה כהן)")
אחת הדרכים היא למשל להתאמץ פחות. מופע החימום של גאגא היה דיג'אית מחופשת לנערת פיפטיז, שנתנה שלושת רבעי שעה של ביטים קשים, מהסוג שבמועדון ינגנו אולי בחמש בבוקר. טעות. הקהל של ליידי גאגא מעדיף את הפופ שלו רך. זה לא קהל שבא לשמוע מוזיקה חדשנית אלא ליהנות מלהיטים וזמרת קצת פסיכית. ואת זה הוא קיבל באופן ממש מעולה רק ברגע האחרון.
רגע השיא: מתפשטת מול הקהל
לקראת הסוף עלתה גאגא על כיסא, סובבה את הגב לקהל, החליפה מולו בגדים, כשברור שהיא בלי חזייה, ומי שעומד לפניה רואה את זה. היא לבשה תחפושת חמודה של נערת קיי פופ יפנית ואז פרצה בביצוע שמח וכיפי ל"Bad Romance". זה היה תענוג אמיתי, רגע שיא, שהדגיש את הקטעים הפחות טובים של המופע. לדוגמא הביצוע שקדם לשיר הזה, היה של "אלחנדרו" הלהיטי הלטיני הכה אהוב, ומשום מה בחרה גאגא לתת לו הפקה הרבה יותר אגרסיבית, מה שלא איפשר לקהל, לרקוד ולשיר כאילו היה זה מועדון לטיני באי נופש. וחבל. ובכלל לליידי גאגא אין עדיין כל כך הרבה להיטים. אז אפשר היה לוותר על שיר חדש ולתת ביצוע מלא ללהיט הנהדר שלה "Edge Of Glory" במקום להשמיע ממנו שתי שורות. שוב, חבל.
זאת הפעם השנייה של ליידי גאגא בארץ. בפעם הקודמת היא הייתה בתחילת הדרך. באה עם כמה רקדנים וזהו. אלא שאז, בשיא הערב, היא שרה את "Poker Face" כשהיא שוכבת על פסנתר ומנגנת באצבע אחת, במשך רבע שעה, וסחפה את הקהל. היא נראתה אז כמו מי שרוצה להיות. הפעם היא הגיעה בשלב שבו יש כבר מי שמספידים אותה. אז כרגיל ההכתרות היו מוקדמות וגם ההספדים. אבל רגע כמו ההוא עם האצבע מהפעם הקודמת, לא היה הלילה.
ליידי גאגא היא כוכבת פופ מעניינת וראויה. ראיתי אותה לפני שנתיים בלונדון, כשהייתה ברגעי השיא שלה, עם קטעי וידאו מדהימים ובגדים שלא נראו כמותם. אלא שכל אלה נעלמו מיד כשהתברר שהאלבום האחרון לא מספק את הסחורה. זה עולם אכזר אתם יודעים, וכל החנפנים בורחים בשנייה שהם מריחים חולשה. אכזר ומאוד מהיר, כמו הכל עכשיו. אז החלק הראשון של המופע עם שירים לא משהו, וידאו ארט בינוני וכוריאוגרפיה שנראית מעט מלפני שנתיים, נתן את הרושם שהערב הזה ייגמר בבכי. אבל הוא לא. כי כשבאו השירים היותר טובים, וכשגאגא עצמה נהייתה יותר רגועה, נהיה גם יותר כיף.
לא מתביישת לחשוף כרס קטנטנה
יש משהו מקסים באישה עם עודף משקל קליל, וכרס קטנטנה, שלא מתביישת לעלות לבמה כמעט ערומה ולהתנהג כאילו היא כוסית-על. אני יודע, יש שמועות על הריון, אבל גם לפני זה היא לא היתה במיוחד רזה. והיא גם אחת שאומרת דברים. "Born This Way" הוא ההמנון של בני נוער להטבי"ם בכל העולם וליידי גאגא היא האלילה האמיתית שלהם. והם היו שם כולם, בעיניים בורקות ושרו איתה כמעט כל מילה.
עוד קטע מיוחד היה האירוח של טוני בנט. הזמר הקשיש שיופיע בישראל מחר (ראשון), הקליט לפני שנה דואט עם גאגא לאלבום דואטים, שזכה לכבוד גדול בארצות הברית, ובשבוע הקרוב יוציא איתה אלבום חדש, כולו דואטים של שניהם. הבעיה היא שרוב הקהל בפארק הירקון לא מכיר את בנט, ולא רוחש לו את הכבוד שרוחשים לו אלה שיראו אותו בהיכל התרבות. בנט קיבל את קריאות העידוד שלו, אבל הקטע איתו, שבו גאגא נראתה כמו לייזה מינלי, ירגש כנראה יותר צופי יו-טיוב אמריקאים.
ארבעה עשר רקדנים ורקדניות, ארבעה נגנים, אינסוף תלבושות. זה מה שהביאה איתה ליידי גאגא לישראל. אז הסיכום הוא שההופעה הראשונה שלא בוטלה הקיץ לא היתה ההופעה הכי טובה שנראתה אי פעם בארץ, אבל גם לא משהו שכדאי לזלזל בו. אני מקווה בשביל ליידי גאגא שלקראת האלבום הבא שלה היא תצליח להמציא את עצמה מחדש. אחרת הפעם הבאה, אם תהיה כזאת, תהיה שוב מעבר לכביש, בגני התערוכה, עם קהל של אלפים בודדים.