נו דאוט – Stand And Deliver
בפעם האחרונה שנו דאוט החליטו לחדש להיט אייטיז ענק (It's My Life), לא הייתה אף תחנת רדיו בעולם שהצליחה להתנגד להם. למרות שבדרך כלל עדיף שלא לחזור על אותו הגימיק פעמיים, מסתבר שהלהקה המתקמבקת חוזרת עכשיו לעשות בדיוק את אותו הדבר. הפעם מדובר ב "Stand And Deliver", הלהיט הגדול של "Adam And The Ants" מ-1981. באופן מפתיע (או שלא) גם הפעם התוצאה מוצלחת למדי והלהקה מצליחה לנכס את השיר לעצמה בלי לעשות בושות למקור. את השמעת הבכורה הרשמית לשיר הם יעשו השבוע בהופעת אורח בסדרה האמריקנית המצליחה "Gossip Girl" ואחריה הציעו לסיבוב איחוד שיימשך עד סוף הקיץ.
לה רוקס – In For The Kill
כל שנה מביאה איתה לפחות צמד פופ סופר-מגניב אחד אל המצעדים. אחרי שה"טינג טינגס" שלטו ביד רמה ב-2008 מגיע עכשיו צמד האלקטרו-פופ החדש "לה רוקס", שכבר הספיק להגיע החודש אל המקום השני במצעד הבריטי, עם הסינגל השני והממכר שלו "In For The Kill".
כמו אצל ה"טינגס" גם הפעם מדובר בקומבינה של סולנית נאת מראה ומפיק נחבא אל הכלים שעושים מוזיקה שמזכירה, כמה לא מפתיע, קלאסיקות של צמדים אחרים מהאייטיז כמו "יוריתמיקס" ו"יאזו" ושל חשודים נוספים כמו "היומן ליג" ו"דפש מוד" (המקבילות אצלנו הן כנראה טרי פויזן). אלבום הבכורה שלהם ייצא רק ביוני, אבל בינתיים הם גם ככה עסוקים מספיק בלחמם את לילי אלן ובהכנות להופעות בכל הפסטיבלים הכי נחשבים באירופה.
שון פול מנסה לחזור; אמינם עלול לשעמם
שון פול – So Fine
כמו לא מעט מכוכבי הדאנס הול והראגאטון ששלטו במצעדים לפני שלוש שנים, גם שון פול הבין שהז'אנר המוזיקלי בו הוא מתמחה די יצא מהאופנה, שלא לומר עלה על העצבים. ארבעת הסינגלים שהוציא בשלוש השנים האחרונות לא ממש הצליחו לעשות רעש והחזירו אותו לעבוד שעות נוספות באולפן בתקווה למצוא את הלהיט שיחזיר אותו לעניינים. התוצאה: מיני-להיט חביב בשם ,So Fine,, שיהיה הסינגל הרשמי הראשון מאלבומו הרביעי "Imperial Blaze", שאמור לצאת באוגוסט.
אמינם – 3AM
אחרי שתיקה ארוכה בשנים האחרונות, אמינם מחממם מנועים לקראת צאת אלבום הקאמבק שלו "The Relapse" ב15 במאי. עכשיו הוא משחרר, כמעט במקביל ללהיט הפאן הנוכחי שלו "We Made You", את הסינגל השני (או השלישי אם מחשיבים את Crack A Bottle) והרציני יותר "3AM", שעוסק בהתמכרות שלו לסמים, זאת שגרמה לו לפרוש בפעם הקודמת. באופן לא מפתיע, ולמרות הפקה משובחת של דר דריי, גם השיר הזה נשמע כמו קטע אמינמי קלאסי, מה שמעלה חשש לאלבום די עייף ובעיקר משעמם.