רון שובל – אני חוזר

לרון שובל יש ניסיון טוב עם עולם המים. זה התחיל בקצה שנות ה-80, אז פרץ עם להיט הענק "לפעמים" ("...הים סוער ואין גלים"). 27 שנה אחר כך, הוא חוזר לים: "קילומטרים של אוקיינוס לא ירחיקו אותי ממך". כמובן שהוא מנצל את המומנטום שבו הוא מזוהה עם האיים הקאריביים. ובכל זאת, השיר החדש שלו הוא אחד השירים הטובים שהוא הוציא זה שנים, ונשמע כמו מה שמארק אנתוני וחאלד היו עושים אם היו נתקעים לבד על אי בודד.

כמה חם: רותח כמו הקאמבק של רון שובל

 

 

דנה לפידות – חיבוק של אמא

דנה לפידות מוכרת בז'אנר בעיקר ככותבת ומלחינה מבוקשת במיוחד (אחראית למשל ל"יש לך" שלומי שבת, אותו כתבה עם אמה חנה, או "מנגינה" של עדן בן זקן). מאחוריה כבר שני אלבומים כסולנית – השיר הזה מבשר על השלישי. בתור התחלה, עם הקילומטראז' שלפידות צברה ככותבת ויוצרת עבור אחרים, טוב לשמוע את קולה ללחנים שלה עצמה. מדובר פה על בלדה שמאוד מזכירה את הכיוון של "מנגינה" שהוזכר, למרות שדנה מבצעת לגמרי אחרת וקצת יותר טריקית לסיווג. בסופו של דבר – זה יפה.

כמה חם: חם ולבבי. חיבוק של אמא, בכל זאת

 

 

רז חדד מארח את אלי לוזון – מלכודת התשוקה

לקראת אלבום חדש רז חדד ("תודה לך") רתם את התותחים הכבדים של הז'אנר: אלי לוזון, מגדולי זמרי הנשמה הישראליים, שמתארח בשיר הזה שכתבו קובי אוז ויוני רועה. אבל זאת אחת הבעיות הגדולות של סינגלים מפוצצים בשמות לוהטים: הרבה פעמים, השיר בסוף, איך לומר, לא לוהט במיוחד.

השיר נחמד, קליט בהחלט, אבל לא ברור איפה העוצמות של לוזון, או הלשון המושחזת של קובי אוז ויוני רועה (שאמונים, למשל על "כמה כמה" החצוף של שרית חדד מ-2012) – שיכלו להיות בדיוק העוקץ שחסר ב"מלכודת התשוקה".

כמה חם: נובמבר 2015 – חמים עם גשם


 שרית אביטן – החמצן

אגב אלי לוזון, עוד זמר נשמה ענק שיש לנו ממש פה בארץ נקרא איציק שמלי. לרוב הוא זכור מהלהיט "כמה חסר" שהוא דוגמה מייצגת לכישרון העצום שיש לו ככותב, מלחין וזמר. אפשר לראות אותו כג'ון לג'נד או אשר של סצינת הפופ-נשמה המקומית.

ב-2011 הוא הוציא את השיר "חמצן", בלדה נוגה שעכשיו זוכה לקאבר של שרית אביטן הצעירה. יש בחידוש הזה הרבה יופי גם מעצם החידוש הראוי לשיר היפה והלא מוכר הזה וגם באופן שבו שרית ניגשה לשיר: בלי לשנות את הפנייה המגדרית שלו ללשון גבר, בלי להתחכם יותר מדי, היא פשוט שרה את השיר בליווי של פסנתר. היא זמרת מצוינת ויכולה להרשות לעצמה את זה (ואני גם לא אהיה מופתע אם היא הקליטה הכל בטייק אחד). אנחנו אפילו סולחים על רגעים שלד דיקציה לא טובה בטענה שזה 'מחוספס'.

כמה חם: כמו חמצן לאש

עוד ב-mako מוזיקה:

שריף – להרים ת'מצב רוח

אין מה להכביר בקשקשת מיותרת: שריף כבר לא ילד אבל עדיין זמר פלא, חפלאיסט אסלי של האסלי והשיר הזה הוא אחד הדברים המרעננים שקרו לאחרונה בז'אנר, עם הטקסט המלא במודעות והומור עצמיים (שכתב אופיר כהן, איש "מלאת אהבה", "כל החלומות"). בהחלט נרשמה פה הרמה מאסיבית.

כמה חם: שורף עם שריף

 

 

מורן קריטי – זיכרונות

שיר חדש למי שזכור מ"שקט" שכבש את המדינה אי שם ב-2006. מה יש פה? שיר נאמן לז'אנר שייסד אייל גולן, לבלדות אמצע הדרך ע"ש שלמה ארצי & קיריאקוס פפדופלוס. הגיטרה אותה גיטרה יוונית עצלה של "כשאת איתו" וכך גם הפאסון הגולני של תחנוני הגעגועים. זה אגב ממש לא משהו שלילי -  קריטי קודם כל זמר מעולה והדמיון לגולן הוא מחמאה בעניין הזה, והנוסחה של השיר הזה חזרה להיות מעניינת אחרי כמה שנים שנרגענו ממנה.

כמה חם: הזכרונות שמעלים לך את הטמפרטורה בחורף? אז זה

 

 

אגם בוחבוט – כמו בריו

שגעת הרגאטון שנסחפה אל חופי הים התיכון כבר הוזכרה במדור יותר מפעם. מי אם לא מלכת הבית ספר, אגם בוחבוט, צריכה לדעת? זוכת "בית הספר למוסיקה" המוכשרת הוציאה שיר ראשון לקראת אלבום הבכורה שלה. זה כנראה הסיפתח הכי טוב שהיא הייתה יכולה לעשות לעצמה: זה שיר מעולה שמזיז את הבוד (בין אם תרצו בכך או לא), הקצב וההפקה הסופר מעודכנים ונכונים, הפאן שכנראה כובש ברגעים אלו את דור התלמידים. כיאה לשנת 2015 במוזיקה הים תיכונית והמזרחית - חובה לציין שם של עיר, אחרת את לא בפנים.

כמה חם: כמו טיול שנתי בברזיל

 

 

 אמה ודוד דריי – פעם פעם

טוב, אי אפשר להגיד שאת זה צפינו. דוד דריי, הילדון הצרפתי היפיוף מ"הכוכב הבא 2" ואמה, (מאיה אמה שרקי) מהעונה האחרונה של ה-X Factor, איחדו כוחות. יחד השניים מבצעים קאבר ל"פעם פעם" של ג'ו עמר, שהתפרסם בביצוע של זהר ארגוב ז"ל (הקאבר יצא בסמוך ליום השנה ללכתו של ארגוב). דוד דריי אפילו הגדיל לעשות ולתרגם את השיר לצרפתית.

השילוב בין הקולות של השניים מוצלח – דוד זמר מעולה עם סלסולים נקיים ויפים (אבל בלי המון כריזמה) ואמה, כמו הרבה זמרות צעירות, מאוד אוהבת את איימי וויינהאוס – שזה עלול להיות מעצבן, אבל מתאזן ביניהם. בזכות עיבוד אדיר של ינון יהל החפלה המוכרת הופכת לגרוב אקלקטי וסקסי עם גיטרות באווירת ג'סטין טימברלייק וחצוצרות שמזכירות את הסאונד המזוהה במקור עם ארגוב. זה ממש לא קל לעשות קאבר לזוהר ארגוב. אמה ודוד גריי הצליחו הרבה מעל המצופה.

כמה חם: שיזוף + צלייה בריביירה הישראלית (נתניה)

 

 

איתי לוי – כל העיר יודעת

כבר כמה שנים טובות שאיתי לוי חורש את האדמה ועושה עבודת שטח רצינית. בשנה שעברה הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו, "מה עובר עלייך", מתוכו הלהיט "כמעט שיר אהבה". לפני כחודשיים הוא הוציא סינגל ראשון לקראת אלבום שני, "5 מילים", גרובי עם ליטופים של כינור ערבי – שיר מצוין – ועכשיו מגיע הסינגל השני, בלדוש כמובן, שכתבו עבורו צמד דולב רם ופן חזות ("מלכת השושנים"). קשה להגיד שביחס לבלדות הגדולות שלו מהאלבום הקודם, או של נסיכים אחרים של המוזיקה הים תיכונית, יש פה עניין גדול. זה שיר לא רע, שבבתים שלו קצת מזכיר יותר מדי את "דרך השלום" של טסי ובפזמון מזכיר את אייל גולן קם משנ"צ.

כמה חם: מחומם בתנור