עומר אדם – אחרי כל השנים
לא צריך פה הרבה מילים: אין לאף אחד ספק שעומר אדם הוא כרגע חוד החנית של המוזיקה המזרחית, אולי בזכות זה שהוא זמר ענק, אולי בזכות זה שהוא זמר פרגמטי במיוחד שלא מפסיק להתפתח ולהשתנות, תוך כדי שהוא מסגל לעצמו סגנון משלו. השיר הזה הוא הוכחה לזה – רק עומר אדם יכול היה לשיר אותו. זה ביצוע מצוין שלו, עם שטיקים ווקאליים לא מוכרים ומרעננים מצדו, כמו גם סולו קלידים מפתיע ויפה.
כמה חם: התחממות גלובאלית
עופר לוי – עם דמעות בעיניים
אם יש לעומר אדם אבא רוחני – זה עופר לוי. המלך הבלתי מעורער של ז'אנר הדיכאון ואחד הרוקסטארים האמיתיים היחידים שידעה התרבות השיראלית מוציא סינגל חדש לקראת אלבום 13 במספר עליו הוא עובד בימים אלו. לא הז'אנר ולא האיש זכו עד כה להכרה תרבותית או קבלה ציבורית, למרות קהל עצום ואדוק במיוחד לבלוז העברי שמתקיים שנים מתחת לפני השטח.
לוי הוא גאון מוזיקלי, והוא גם מצהיר על עצמו ככזה לעתים. מה לעשות – בצדק. הוא מלך וקשה להתווכח איתו, וקשה למצוא משהו שהוא הקליט בשנים האחרונות ולא היה ברמה גבוהה מאוד – עם כל הניסיונות המוזיקליים שלו, ויש אינספור ולכל כיוון. "עם דמעות בעיניים" הוא בלדת דיכאון קלאסית, על בינו לבינה, הלחם והמים של העופר לוי.
כמה חם: חדרי הלב און פייר
מאיה בוסקילה – באמצע יום
סוף סוף מאיה בוסקילה מצאה את דרכה חזרה לבלדת פופ מוצלחת (טוב, בערך) אחרי התברברות עם סינגלים אחרונים שלא ממש קלעו, אולי בגלל ההירתמות למאבק בגלגלצ, אפשר לשמוע את הזמרת שוב. נשמע שהיא יותר מצליחה לשבת פה על השיר ולשלוט בו, אבל לא מדובר בשיר חדשני במיוחד. הטקסט לרגעים ריקני ולרגעים, בפזמון למשל, יש לו סאבטקסט יפה: "אם טוב לך אי שם לא מבקשת שתחזור". זה יפה.
בעיקר נקווה שמאיה תבין יותר מה עובד לה כזמרת ומה לא, השיר הזה הוא דוגמה טובה למה כן, למרות שהיא יכולה הרבה יותר.
כמה חם: כרבולית בלב הסערה
בינת אל פ'אנק Bint el Funk – Umak
ההרכב של שירן קרני נקרא בערבית "הבת של הפ'אנק" וכמובן לא בכדי: לפני 4 שנים בירושלים היא גיבשה סביבה הרכב שיביא את שירת הנשים התימנית שהיא שמעה בבית, כמו תימניות/ים רבות (האחיות חיים מA-WA למשל) ולערבב אותה עם פ'אנק אפריקאי ואמריקאי.
קשה שלא להזכיר את A-WA, ולאור השנים שבינת אל פאנק עובדת, לא הוגן לבחון אותה בצל ההצלחה של האחיות לבית חיים. אבל מדובר באותו מתכון של גרוב מבית תימן שמתבלן באופן כל כך מתבקש פ'אנק ופופ מערבי. את המתכון הזה רקחו לפניהן בזה הסדר: חנה אהרוני, צביה אברבנאל, עופרה חזה, דנה אינטרנשיונל ורביד כחלני.
חזרה לבינת אל פאנק, ו-Umak: הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה של ההרכב – קודם כל, סוף סוף! למי שמכיר את מה שעושה ההרכב, זה זיקוק של המהות שלהם לכדי שיר שמבשר ברוך השם אלבום ראשון. ככה צריך. בקרדיטים נכתב שהמילים עממיות בדואיות. מעניין.
כמה חם: חאפלה במאהל
רז חדד – דמעה
לקראת אלבום שני עליו הוא עובד כבר כמה שנים טובות, רז חדד התקשט בתכשיט יקר מפז לזמר מזרחי: שיר שכתב לו יוני רועה והלחינה אהובה עוזרי, המלכה האם (מתי פרס ישראל למען השם?). זה שיר יפה וסוחף, כמובן הודות ללחן של אהובה, האשה שלא מפסיקה ליצור לרגע וטוב שכך, המילים והעיבוד של יוני רועה וכמובן הקול והביצוע הנכון של חדד.פאר טסי
כמה חם: צאי אל הזריחה יא אוחתי תראי איזה שמש בחוץ
שיר לוי – בעיר שלך
כותב טור זה נוטה להשתמש בתארים מן המונרכיה לא מעט עבור אמנים, אז זהירות, הנה עוד אחד: שיר לוי הוא נסיך. פשוט ככה. מי שראה אותו בריאליטי "חי בלה לה לנד 2" בטח יודע את זה. ובכלל, הוא גם יפיוף, גם בחור צנוע ושקט סך הכל, שלא מחפש לשבור את האינטרנט כמו כולם ומתמקד בשירים. מאוד מזכיר את איך שאבא ישי עובד (לו אפילו אין טלפון נייד).
שיר לוי לא מוציא שירים לא טובים. הוא מוציא שירים טובים ושירים מצוינים – זה שיר מצוין. בלדה עם פלירט קל לדיסטורשן, לא לראשונה אצל לוי, שמקפיד ללכת בחן על התפר שבין מוזיקה מזרחית לרוק לפופ – גם, קצת כמו אבא. רק רוצות למסור ללוי: אל תתייסר, גם אנחנו בעיר וערות
כמה חם: אח על מלא
פאר טסי – כמה דמעות
מה שכיף עם פאר טסי זה שהקול יוצא לו בקלות. הוא זמר די משוכלל שיכול לשיר כמעט כל דבר טוב. "כמה דמעות" הוא בלדת 'רוק' חמודה וזהו, לא מלהיבה, אבל זורמת באוזניים ונגמרת. טסי לא באמת צריך בלדות אמצע הדרך, כי כשהוא מסיים את השיר הוא מוכן לעוד נאמבר. ובכלל, בעוד בשירים שמחים הוא שולט כמו בוס, נשמע שהוא לא לגמרי מצא את עצמו בבלדות. הניסיון ליצור בלדות פופ-רוק-ים תיכוני חמקמקות, סטייל אייל גולן, מצליח לו – אבל רק בלעשות וי ולהמשיך. רוצים בלדה מיתולוגית. עם תזמור וקצת דיכאון וסלסולים. מה רע?
כמה חם: טמפרטורת חדר