TMI 07: כל מה שרציתם לדעת ויותר על אריאל פינק

אריאל פינק, או בשמו המלא אריאל מרקוס רוזנברג, הזמר, היוצר, המשורר, המלחין, המולטי-אינסטרומנטל, הכוכב העולה והנופל באותו הזמן, יגיע מחר (שלישי) לבארבי תל אביב, להופעה שתהיה ככל הנראה בלתי צפויה, מוזרה וייחודית בדיוק כפי שהוא בעצמו. לפינק בן ה-37, שיוצר מוזיקה בערך מאז שנשר מהתיכון וגילה את הטייפ-המקליט, יש לא מעט חומרים. בספירה לא מדוקדקת, מדובר בלמעלה מ-80 (!) אלבומי אולפן, איפי'ז, אלבומים גנוזים והקלטות. פינק הוא אחת הדמויות המגוונות והביזאריות בתעשיית המוזיקה העולמית. הייחודיות שלו, גם בהתנהגות וגם בסאונד הלו-פיי המוקפד והמלא בצלילים לא שגרתיים, היא ככל הנראה מה שמושך אליו את העניין והסקרנות הרבה ובה בעת את הביקורות הפחות מפרגנות לעתים, בעיקר מצד הקהל שלא מצליח להכיל אותו. בהאזנה לפינק, נדמה שכל אחד יכול למצוא בו את הטעם המוזיקלי שלו: הרגיש, הפסיכדלי, הדאנסי, הקשוח, הסרף, הדרים-פופ, הדיסקו, האייטיזי וגם כל היתר. כדי להכין אתכם טוב יותר להופעה, הנה המלצות לעשרה שירים, בהתמקדות על שלושת אלבומיו האחרונים, אותם הוא מקפיד לבצע בהופעות:

1. Ariel Pink - Black Ballerina

פינק שחרר בסוף השנה שעברה את אלבומו "POM POM", שנחשב לאלבום הכי קומוניקטיבי שלו, ונושק לעולמות הפופ הפסיכדלי ולצדדים הקלילים והרגישים יותר. באלבום הזה, היתה זו הפעם הראשונה שפינק השתמש בשם "אריאל פינק" בלבד ולא בשם המלא עם הלהקה, Ariel Pink and The Haunted Graffiti. זה אולי חלק ממה שנדמה כתהליך מוזיקלי שעבר עליו באלבום, שהנגיש אותו קצת יותר לאוזן הממוצעת. הסיפור מאחורי השיר הזה ממחיש את ההומור, הביקורתיות והמוזרות של פינק, ומתאר סיטואציה גרוטסקית בה סב לוקח את הנכד שלו למועדון חשפנות. שילוב כמעט בלתי אפשרי בין לפופ לאנטי-פופ. בדיוק כמו פינק עצמו.

2. Ariel Pink's Haunted Graffiti - Among Dreams

פינק, כאמור, התחיל את דרכו בגיל צעיר כשהתאהב בטייפ-רקורדר והחל להקליט חומרים ואלבומים בכמויות בלתי נתפסות, בסאונד הלו-פיי שתחילה היה קיים מתוקף הנסיבות הטכניות כשהיה בן 10, אבל המשיך איתו לאורך כל הדרך. פינק (או רוזנברג), גדל בלוס אנג'לס, באזור סמוך לבוורלי הילס, למד אמנות, נשר מהתיכון והחל לעבוד בחנות תקליטים, שם החל לצבור את הידע והטעם המוזיקלי שלו. הוא האזין למגוון רחב של סגנונות, ממייקל ג'קסון ועד דאת' מטאל - אבל הקיור היתה הלהקה האהובה עליו. בשנת 2003 הוא הוצג לחברי האנימל קולקטיב דרך חבר משותף, שלמזלו, בדיוק הקימו לייבל משלהם ופינק היה האמן הראשון שהחתימו ושחררו את המוזיקה שלו. האלבום נקרא "The Doldrums" והוא היה לא מובן בדיוק כמו המוזיקה המוקדמת יותר של פינק, אבל העניק לו חשיפה גדולה יותר באופן משמעותי. הקטע "Among Dreams" הוא קטע יפהפה המשלב סאונד סיקסטיזי קליל עם דרים פופיות ולולי-פופ משנות החמישים.

3. Ariel Pink's Haunted Graffiti - Round And Round

לאחר החתימה בלייבל של האנימל קולקטיב, פינק החל לגבש לעצמו להקה. כשהופיע לבד, זכה לתגובות שליליות מהקהל שלא ידע להתמודד עם חוסר התקשורתיות שהפגין. וכך התגבשה הלהקה Ariel Pink's Haunted Graffiti. בשנת 2009 הוחתם פינק בלייבל 4AD ושחרר את הסינגל "Round And Round" שזכה להצלחה כבירה במונחים שפינק לא ידע עד כה - הוא אף הגיע למקום ה-1 של פיצ'פורק לשנת 2010. הסינגל יצא באלבום "Before Today" בשנת 2010, שהוא היה האלבום שסימן באופן מסוים את פריצתו של פינק לתודעה הרחבה יותר, לפחות בעולמות האינדי.

4. Ariel Pink - Picture Me Gone

בקפיצה להווה ולשיר מאלבומו האחרון, פינק מעביר ביקורת על תרבות ה"סלפי" ועל השתלטות הטכנולוגיה על חיינו. כשהוא שר "צלם אותי נעלם", הוא מדבר על אלבומי תמונות שהוחלפו במדיה דיגיטלית ועל תרבות האינסטנט שלא משאירה מקום לאכפתיות או לקשרים אנושיים. השיר הזה, מעבר לביקורתיות בו,  הוא בעל סאונד שמדגיש את התהליך שעבר בניסיון להיות נגיש יותר. הקול של פינק נשמע בין הצלולים והברורים שנשמעו עד כה, הוא עמוק ונעים ולא מתחבא מאחורי צלילים או אפקטים. השיר מלווה כמובן בקליפ לא קונבנציונלי, שמדגיש את הרגש העז שניסה להעביר בשיר ועושה זאת בהצלחה רבה.

5. Ariel Pink - Dayzed Inn Daydreams

עוד שיר מאלבומו החדש של פינק שיושב בדיוק על אותה משבצת של שיר עוצמתי, מרגש, ביקורתי על התנהלות החברה ומגובה בקליפ חריף גם הוא. השיר, בכל אחד מהצלילים שלו, נשמע כהמנון פוטנציאלי שמעלה את השאלה האם תם השלב בו פינק היה שייך לזרם האלטרנטיבי בלבד, ואולי אכן הגיע לשלב בו הוא יכול לדבר ללב של כולם? בכל מקרה, ספק אם מישהו מסוגל להאזין לו, לצפות בקליפ ולהישאר עם עיניים יבשות.

Ariel Pink's Haunted Graffiti - Only In My Dreams .6

פינק הפך לדמות מוכרת בתעשיית המוזיקה בעיקר לאחר שחרור הסינגל "Round And Round" בשנת 2009. כהרגלו, המשיך לעבוד קשה ולשחרר אינספור חומרים. ב-2012 שחרר פינק את האלבום "Mature Themes" שהמשיך לבלבל את המאזינים. מצד אחד הוא משך אליו קהל שהלך והתאהב בו, ומצד שני הרחיק ממנו עוד יותר את כל אלו שהתנכרו להייפ סביב האלבום הקודם. ככל הנראה זה קשור לכך שפינק סיפק ראיונות איומים לתקשורת בהם יצר תדמית של מיזוגן, קריזיונר ואדם לא נחמד באופן כללי. עם זאת, קשה להתעלם מכך שכבר באלבום הזה פינק הלך ונהיה תקשורתי מוזיקלית יותר ויותר. האלבום הזה המשיך לקצור שבחים וביקורות מהללות מפיצ'פורק. השיר "Only In My Dreams" יצא כסינגל והיה לאחד המצליחים של פינק. בשיר הוא מתאר כיצד בחלומות שלו הוא זוכה בכל הבחורות שהוא מחזר אחריהן (או שלא רק בחלום? לא לגמרי ברור היכן מתחיל ומסתיים החלום והיכן השיר). שיר קיצי, קליל וכיפי, שבאמת גורם לתהות כיצד פינק הוא לא דמות מרכזית ופופולרית הרבה יותר בתעשיית המוזיקה.

7. Ariel Pink's Haunted Graffiti - Symphony Of The Nymph

שיר נוסף ומעולה מהאלבום "Mature Themes" שאולי מסביר את התהייה מעלה. פינק ממשיך לזגזג בין הסאונד הלא עקבי, הפרובוקטיבי והלא קונבנציונלי, בו השירה שלו מכוסה באפקטים. סאונד הלו-פיי זועק וזורק לעולם בחצי הלצה שיש כאן אמן שלא התקדם טכנולוגית. אבל מדובר בשיר שהוא פנינה מוזיקלית, מלאה בשכבות וצלילים מרתקים, מילים מאתגרות שמסבירות בדיוק למה פינק הוא לא קונצנזוס או נחלתם של רבים. יש בו שכבות שיכולות להעיק או לעצבן אנשים מסוימים, ומצד שני להפנט ולהדהים אנשים אחרים. אם אתם שייכים לחלק השני, מומלץ לשמוע את החומרים המוקדמים מאוד של פינק, שיגרמו לכם למחוזות למקומות מוזיקליים קסומים.

8. Ariel Pink – Not Enough Violence

בחזרה לאלבומו האחרון של פינק, בשיר שלא נשמע כמו שום דבר אחר באלבום הזה ואולי גם לא באלבומים שקדמו לו. מקצבי דארק אייטיז ודאנס מהיר. הקול של פינק נשמע אפל ומתכתי. מדובר בשיר ביקורתי על אלימות, שיר שקשה להתעלם ממנו, בין אם בלחישות העמוקות בבתים או בקול הגבוה בפזמון, פינק יוצר תחושה מסחררת שעוברת בין צלילים של ג'וי דיוויז'ן, ניו אורדר, הקיור ופינק פלויד. אבל הוא בעיקר גורם להתפעלות גדולה מהגיוון של ומהאופן שבו הוא מסוגל לגעת ולאמץ לעצמו באופן מקורי כל סגנון מוזיקלי, גם אם הוא אינו תואם לקו הכללי של האלבום או של התקופה המוזיקלית בה הוא נמצא.

9. Soko - Lovetrap (feat. Ariel Pink)

אחד הדברים שהכי מאפיינים את פינק, באופן מפתיע, הוא שיתופי פעולה (בין היתר רמיקסים רבים  לשירים וגם קאברים שהוא עשה בעצמו). באלבום האחרון משתתפים למעלה מ-20 אנשים בנגינה ושירה, אחת מהם היא המוזיקאית הצרפתייה סוקו, שהיא מעין כוכב עולה בעולם המוזיקה והמשחק. השניים שחררו שיר משותף השנה, שלמרות שספק אם פינק מבצע אותו בהופעות (הלוואי) מדובר באחד משירי האהבה המתוקים שיצאו. בקליפ רואים את סוקו מחופשת לפינק עצמו ועושה ליפסינג לשני תפקידי השירה. צלילי הסינת'י העדין שעוטפים את הבתים, יוצרים תחושה של סרט רומנטי משנות השמונים, ואז מתמוגגים לצלילי הדרים-פופ המרוממים בפזמון, מה שהופך את הדואט הזה לאחת היצירות המענגות של פינק.

10. Ariel Pink's Haunted Graffiti - Bright Lit Blue Skies

הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום "Befor Today", אותו אלבום שהקפיץ את פינק לתודעת תעשיית המוזיקה, שם עליו את הספוט התקשורתי ועורר את סקרנות הקהל בכל פעם ששחרר חומרים חודשים. השיר הזה מורכב מטעימות של מוזיקת ביץ' בויז, הן בזכות מקצבי הגיטרות והן בזכות הקולות ההרמוניים בפזמון. האפשרות של פינק לשים מסכה שונה בכל פעם ולככב בכל סגנון מוזיקלי שהוא לובש על עצמו, היא זו שמעוררת את ההערצה לפריצת הגבולות המוזיקליים.