פסקול הסרט "הפנתר השחור" הוא מהאירועים התרבותיים הגדולים של השנה – שיתוף פעולה נדיר בין אחד מהסרטים המדוברים של 2018 לאחד האמנים הגדולים של דורנו שמתרחש בדיוק במקום שבו גל סרטי הקומיקס המתמשך ותודעה חברתית טרנדית נפגשים. קנדריק לאמר ומארוול יוצרים זיווג מלכותי שמאחד שושלת אחת לשנייה לכדי יצירה תרבותית־מסחרית עצומה. יחי המלך טצ'אלה וקינג קנדריק.

למרבה השמחה, התוצאה לא נופלת מהציפיות. קנדריק וחבריו ללייבל TDE (סקולבוי קיו, אב סול, ג'יי רוק וסיזה הנהדרת תמיד) בנו אלבום שמזגזג בקלות בין שירי ארנ'בי מסחריים לבאנגרים מבוססי תופים אפריקאים, עם תמה מקבילה לסרט עצמו וליבה מוזיקלית יציבה שהופכת את האלבום הזה ליצירה שעומדת בפני עצמה. זה אקט מרשים לכשעצמו, אבל הפן הבאמת ייחודי שלו מסתתר דווקא ברגעים שבהם לא מבינים ממנו מילה.

אני לא מדבר על החלק המאוד מוזר של פיוצ'ר בסינגל "King's Dead", אלא דווקא על הופעות אורח של חמישה ראפרים מדרום אפריקה שגונבים את ההצגה, גם לצד נבחרת האורחים המרשימה שמופיעה באלבום. הבית הפותח של Saudi בשיר האנרגטי "X", הקריאות הרפטטיביות של Babes Wodumo בבלדת התופים "Redemption" או הראגמאפין האפריקאי של Sjava על הביט הנוגע של "Seasons" – כולם משלבים ברמה כזו או אחרת את שפת הזולו, שפתם של בני השבט שקרוי כך ואחת השפות הנפוצות בדרום אפריקה. שפה שבטית, עמוסת עיצורים ייחודיים, שגורמת לראפ להישמע כמעיין תפילה מקומית וקצבית.

שילוב המוזיקאים הדרום אפריקאים בכלל ושפת הזולו בפרט בנרטיב המוזיקלי של האלבום הוא דבר דיי הגיוני בהתחשב בכך שהסרט "הפנתר השחור" מספר על גיבור העל השחור הראשון, מלך המדינה האפריקאית הפקטיבית ווקאנדה. צלילי הזולו מוסיפים אותנטיות לסאונד של האלבום והופכות את הקשר בין שכונות קומפטון וקייפטאון (קשר אותו כבר חקר קנדריק באלבום המופת "To Pimp a Butterfly") לחזק מתמיד. אבל יותר מכך, אקט הייבוא של קנדריק עושה דבר נדיר במיוחד – מביא לאמריקאים המסוגרים קצת ראפ מרחבי העולם, ועוד, רחמנא ליצלן, בשפה זרה.

לרוב, התרבות האמריקאית די סגורה להשפעות מבחוץ. סרטים זרים, מוזיקה מרחבי העולם או ספרות לא אמריקאית מצליחים בארה"ב לעיתים נדירות ונחשבים ברוב המקרים למוצרי תרבות של אניני טעם מתנשאים. הצלחות כמו "דספסיטו שבהחלט אינו אנין, הן החריגות מהנורמה שרק מזכירות שיותר מתשעים אחוז מהמוזיקה שהאמריקאים צורכים נולדה בארה"ב. אל תתנשאו מעליהם, אנחנו לא טובים מהם בהרבה. אצלנו מתעלמים גם כשמדובר בתרבויות שהן חלק מאיתנו. מתי בפעם האחרונה היה להיט ישראלי בערבית, רוסית או אמהרית?

הרתיעה מהאזנה לשירים שאת מילותיהם אנחנו לא מבינים ברורה לגמרי, אבל שגויה מיסודה. זה נכון, כשמאזינים לשיר בשפה שאנו בורים לה נאבד חלק משמעותי מהערך התוכני של השיר, אבל האם זה הפן היחיד שרלוונטי? האם לפני שלמדתם פרזנט סימפל לא אהבתם שירים באנגלית? טיעון זה תקף על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לראפ. רוב המאזינים מתקשים לעקוב אחר שצף המילים שמוטח באוזניהם בהיעדר דף ליריקס צמוד, ובז'אנר שבו אופן הגיית הראפ, אותו אופן שבו מגלגלים את המילים על הלשון, מתפקד כאינסטרומנט מוזיקלי של ממש, גם ג'יבריש מוחלט יכול להיות בעל ערך אם הוא נעשה היטב.

לא רק שאפשר לשמוע ראפ בשפות אחרות מאנגלית, גם ממש כדאי. דווקא משום שראפ הוא הז'אנר שנותן הכי הרבה מקום לשפה, ראפ בשפות אחרות נשמע שונה מראפ באנגלית. כפי שראפרים ישראלים נאלצו לעשות שינויים מוזיקליים כדי להתאים את העברית למקצבי ראפ, כך גם הדרום אפריקאים, הרוסים, הצרפתים וכל שאר המדינות אליהם הגיע ההיפ הופ. למעשה, רוב המדינות שתוכלו לחשוב עליהן מחזיקות בסצנת היפ הופ ייחודית במינה. אם רק נוציא את הראש לרגע מהעכוז האמריקאי נוכל לראות שיש בחוץ מוזיקה שלא דומה לשום דבר ששמעתם בחיים.

הסצנה הרוסית, למשל, היא אחת מתעשיות הראפ הגדולות ביותר מחוץ לארה"ב, עם כוכבי ענק, פסטיבלים והמון המון מוזיקה טובה. אמנים כמו Oxxxymiron, כוכב ראפ רוסי ששיריו מגיעים לעשרות מיליוני צפיות, מגלגלים את השפה הרוסית על הלשון באופן שנשמע זר לכל אוזן שאינה רוסייה, אבל מעורר התפעלות. Haftbefehl, גרמני ממוצא כורדי, יוצר שירים מלאי אנרגיה שמצליחים להעביר את הזעם שלו גם דרך מחסום השפה. השיר האחרון של Balti, ראפר תוניסאי ותיק, הגיע ל-182 מיליון צפיות בארבע חודשים בלבד. ותאמינו או לא, אבל יש לנו כמה ראפרים בינלאומיים עצומים שמרפרפים בשפות זרות ממש כאן ליד הבית. מיד נגיע אליהם, אבל לפני כן בואו נקפוץ לצרפת לרגע.

במשך תקופה קצרצרה, קולקטיב הראפ הצרפתי Saïan Supa Crew זכו להצלחה צנועה גם בארץ הקודש. דחיפה אינטנסיבית של מגישי תכנית הרדיו "עסק שחור" קוואמי ולירון תאני עזרה להכניס כמה משיריהם לקהל ההיפ הופ המתגבש של ראשית שנות ה-2000 ושירים כמו "Darkness" המתפוצץ או "À Demi-Nue" המתקתק הפכו למוכרים בסצנה הישראלית. מאות ילדים שנכשלו בשיעורי צרפתית בתיכון ידעו לדקלם שירים שלמים בלי להבין מילה אחת מהם.

באותם הימים פעלו ראפרים דוברי צרפתית רבים, בניהם להקת IAM (ששיתפו פעולה עם ראפרים אמריקאים כגון מת'הוד מן ורדמן) או MC Solar, אבל לסייאן סופה קרו היה קסם, כריזמה וייחוד מוזיקלי שלא היה לאף אחד אחר. הרכב רב חברים שכולל בתוכו גם שני ביטבוקסרים והמון חדווה מוזיקלית ויוצר שירים מלאי שכבות, השפעות וצלילים מוזרים שבאופן קסום מצליח להישאר גם קליל, קליט ופופי. הפלואו שלהם יוצא דופן, מגוון הקולות הצבעוני מהפנט וגם אם לא הבנתם מילה אחת ממה שהם אומרים, שיר כמו "Angela" מצליח להיות קטע רומנטי להפליא. הרכב צבעוני שכזה השפיע על הסצנה הישראלית יותר מכפי שנוטים לזכור – הוא לימד את הראפרים הצעירים שאפשר לקחת סגנון אמריקאי לחלוטין, ולהפוך אותו למקומי לחלוטין. נצ' נץ'י וטונה, למשל, למדו היטב.

ואם כבר חזרנו לארץ, תנו לי לספר לכם על כמה ראפרים גדולים מכאן שבכלל לא הכרתם. הרכב הראפ הרוסי-ישראלי iZReaL, שמראפרפ רק ברוסית, זוכה להצלחה מרשימה במדינות דוברות רוסית ונוסעים מפעם לפעם להופעות גדולות בחו"ל. תאמר נאפר, יליד לוד, הוא אחד מאבות הראפ הערבי ואחד מהראפרים המוכשרים ביותר שנולדו על האדמה המקוללת הזאת. אבל לא שמעתם עליו עד שהוא הרגיז את מירי רגב. רק בגלל שהם דוברי ערבית ורוסית לא תמצאו אותם ברדיו. האוזן הישראלית רגישה לכל מה שלא מוכר לה. זה די עצוב.

ברגע שמשתחררים מכבלי השפה, האפשרויות בלתי מוגבלות. לפני כמה חודשים עלה לאוויר אתר אינטרנט פשוט בשם foreignrap, שמציג באופן רנדומלי קליפים של שירי ראפ מרחבי הגלובוס. שם תוכלו לדלג בין יותר מ-50 מדינות בלחיצת כפתור פשוטה ולגלות מוזיקה מדהימה, מיוחדת ויוצאת דופן. זה כמעט מפוצץ את השכל להבין כמה מסוגרים אנחנו באמת. בין אם זה בעזרת הפסקול הפנטסטי של "הפנתר השחור", בעזרת ראפרים צרפתים מופלאים, בעזרת כפתור הרנדום או אפילו בהצצה ליד הבית - כדאי מאוד להסכים לשמוע גם דברים שאינם בשפה שלכם. יפתח לכם עולם חדש ומופלא.