בלאק אייד פיז עושים קאמבק מפואר, אבל שוכחים את אריקה באדו
Liz - When I Rule The World
זה לא חדש שהמתיקות המוגזמת של ה-K-Pop הקוריאני מאיימת לזלוג למערב ולהשתלט על המיינסטרים. זה די מתבקש. בסך הכל, רוב מה שמגניב אצלם מגיע גם לכאן אחרי כמה שנים, וסגנון החיים ההיפראקטיבי שלהם הוא לגמרי הכיוון אליו הולך דור הפוסט-אינטרנט במערב. SOPHIE שהפיק את השיר הזה הוא האיש המושלם להביא את הבשורה הזו, כשבדיוק החודש, אחרי שנים שהוא דוחף את הסאונד הזה באנדרגראונד, הקטע הענק שלו Lemonade עשה את הקרוסאובר והפך לפסקול של פרסומת של מקדונלדס. חבל רק שלמרות שנראה שהכל מוכן לכיבוש המצעדים, הקליפ של “When I Rule The World” לא מצליח לפגוע ומרגיש כאילו משהו בו לא באמת מתחבר, וזאת למרות השימוש המופרז בוורוד, כלב קטן, נצנצים וכל דימוי שצריך על פי הספר "המדריך לבאבלגאם פופ". עדיין הווידאו הזה שווה שיתוף כי מדובר ברוח רעננה ושיר מדבק, כזה שאפילו ליז המעצבנת (הי, זה עבד לבריטני) לא ממש מצליחה להרוס.
Kendrick Lamar - For Free?
קנדריק לאמאר? עוד פעם? כן, בהחלט. המוזיקאי המדובר ביותר של הרגע מוכיח שוב בדיוק למה הוא האיש ש-2015 רשומה על שמו. רק קנדריק נמצא במעמד שבו הוא יכול לשחרר קליפ שבכלל לא מלווה סינגל אלא סתם קטע מעבר בן שתי דקות מהאלבום שלו. הוא הביא את עצמו לשם, לעולם בו הוא מכתיב את החוקים ויכול לעשות מה שהוא רוצה, והקליפ החדש, עוד וידאו עמוס ושונה מכל מה שמסביב, ממשיך בדיוק בקו הזה. הפעם אנחנו פוגשים את קנדריק המוטרף, עם שגעון אותנטי בעיניים ושפת גוף מלחיצה, הולך על הגבול שבין ספוקן וורד לראפ על מצע של ג'אז גרובי בזמן שהוא מטריד ורודף את האישה שלו בכל פינה באחוזה שלה ומסביר לה שאיבר המין שלו הוא לא סחורה שמקבלים חינם. מבולבלים? יופי.
Puff Daddy & The Family Feat. Pharrell Williams - Finna Get Loose
הייפ וויליאמס, במאי ההיפ הופ הגדול ביותר אי פעם, חוזר עם קליפ חדש לאחד מהאנשים המשפיעים ביותר על הראפ לדורותיו, פאף דדי. וויליאמס אחראי באופן כמעט בלעדי לויז'ואלז שמזוהים עם ימיו הגדולים ביותר של ההיפ הופ הגדול מהחיים של סוף שנות התשעים ותחילת האלפיים, ועשה קליפים לכו-לם, כולל מיסי אליוט, וויל סמית', ד"ר דרה, נאס, קליס, ג'יי זי, ועוד - ובעיקר לבאסטה ריימז וקניה ווסט שהפך לבמאי הכמעט בלעדי שלהם. את הניסיון העצום הזה הוא מביא לקליפ הנוכחי עם שילוב בין שחור לבן לצבעוניות מתפוצצת. השיר עצמו הוא לא בדיוק משהו לכתוב עליו, אבל כן מביא בשורה של קצב אולדסקול אמיתי, ובעיקר משמח כי אנחנו זוכים לקבל את פארל עושה ראפ כמו שצריך וכמו שהוא יודע כל כך טוב, ולא שוב מתלקק כמו בלהיטים הבלתי נסבלים שלו מהשנה החולפת.
Alabama Shakes - Over My Head
הקליפ הזה הוא בכלל לא קליפ וזו גם בדיוק הסיבה שהוא ראוי לתואר "אחד הטובים של הרגע". הקיץ הזה הוכיחו אלבמה שייקס שהם תופעה שמוכרחים להתייחס אליה, עם הטור חובק הפסטיבלים שלהם, שבא אחרי יציאת אלבומם השני והמוצלח " Sound & Color". ההופעות החיות של הלהקה מעיפות את השירים המוקלטים לגבהים חדשים, בעיקר בזכות ההזדמנות לראות את הסולנית בריטאני האוורד, תופעה בפני עצמה, במלוא עצמתה. בשביל להתחבר לחוויה הזו בדיוק הם התכנסו לצלם באולפן A של אולפני קאפיטול האגדיים (מקום בו הקליטו כולם, מפרנק סינטרה ועד מייקל ג'קסון) שמתאים כמו כפפה לשילוב האמיתי והכן של אלבאמה שייקס בין ישן לחדש. שני ביצועים מאותו הסשן יצאו כקליפים רשמיים, ומאפשרים לראות את הפשטות המופלאה של הלהקה פורצת החוצה, כשהם לא צריכים כלום חוץ מחדר חזרות בשביל לרגש ולגעת בשמיים.
All Day Remix - DJ Spinn and The Era
עוד קליפ-לא-בדיוק-קליפ מככב השבוע, וידאו שבעצם מציג סצנה יותר מאשר מלווה מוזיקה. כשחושבים על זה, די מפליא שסצנת ה-Footwork שמבעבעת כבר כמה שנים טובות בשוליים, עדיין לא מככבת בקליפים על ימין ועל שמאל. לא עוד. די ג'יי ספין רקח רמיקס ל"All Day" של קניה ווסט והפך אותו למה שמסתמן כהמנון הפוטוורק של הקיץ. הקליפ, בכיכובם של The Era Crew, הרכב אולסטאר של רקדנים משיקגו, בירתה של הסצנה, מדגים איך הפוטוורק הוא לא רק אחד הסגנונות המוזיקליים המחוברים ביותר לרחובות של ימינו, אלא ממש דרך חיים שלמה, עם אופנה, סטייל ומנהגים. עבודת הרגליים של הפוטוורק שכוללת בעיקר תזוזות שנראות כאילו פלג הגוף התחתון חטף שבץ, מלוות את רקדני הקרו - צעירים ומבוגרים, רזים ושמנים - מהרגע שהם פוקחים עיניים ועד שהם מסיימים את היום. הפוטוורק הוא משהו שעושים All Day, והוא כאן כדי להישאר.
DVA x Addison Groove - Allyallrecords
בערך מאותם העולמות, אבל מהצד הבריטי והאלקטרוני יותר של הספקטרום, DVA ו-Addison Groove, האיש ששם את הפוטוורק על המפה, מציגים את הקליפ המהפנט ביותר של השנה. מדובר בצפייה לא קלה לעיכול בצורות, קווים ומשטחים שחורים-לבנים, ממדים ועולמות שלמים בהבהובים מינימליסטיים ומופשטים. הקליפ הזה משחק לצופה עם הראש בתעתועים ויזואליים ותמיכה מוצהרת באפילפסיה. קשה לחשוב על וידאו מתאימים יותר לקטע שבעצמו מגיע מהעתיד. הקליפ הוא למתקדמים בלבד, לא מומלץ לחולי לב, לנשים בהריון, לילדים מתחת לגיל 12 או למי שלא אוהב לאבד את ההכרה ולהתפוצץ מהשראה.
Lady Leshurr - Queen's Speech Ep.4
ולסיום רק עוד קצת מאנגליה, עם אחת מהבחורות הכי שוות של הגריים (בגדול, האנדרגראונד של ההיפ הופ הבריטי), ליידי לאשור. אחרי הקליפ המבדר של " Where Do You Know Me From" מתחילת השנה של סטורמזי, עוד דמות חשובה בסצנה - אפשר בהחלט לומר שהקטע החדש בראפ הבריטי זה קליפים של הליכה ברחוב. במקרה של סטורמזי, הוא פגש את אמא שלו והסתובב איתה בבלוק, ובמקרה של ליידי לאשור היא כמעט נדרסת על הכביש, פוגשת חברים שיושבים באוטו ושרה איתם על זה שצריך לצחצח שיניים בבוקר. הקליפ הזה לא לוקח את עצמו ברצינות יתרה וזה מה שעושה אותו כל כך כיף, בעיקר כשלאשור עצמה חמודה להחריד ומייצגת מעולה את הגל החדש של הגריים שחוזר שוב לתמונה אחרי עשור ונראה שבא יותר בפאן הפעם ופחות בעצבים.