דנה לפידות פרצה לחיינו לפני ארבע שנים עם אלבום הבכורה שנשא את שמה וכלל את הלהיט "משוגעת" ואת הסינגלים "מוניות", "הפוכים" ו"בובת קברט". הרדיו פרגן, היא סומנה כ"תגלית השנה" ובראיונות סיפרה אז שהצליחה להתגבר על משקל עודף ושממש בקרוב היא נוטשת את בית משפחתה בבאר שבע ועוברת לעיר הגדולה. שנתיים אחר כך, ב-2010, חזרה עם שלושה שירים: "הלו אדון, שלום גברתי", שהקליפ שלו נראה כמו מסיבת חשק במועדון, "הרגלים רעים", שזכה גם הוא לקליפ פרובוקטיבי ו"בגלל געגועיי". אבל אז הכל נעצר והקריירה של לפידות נתקעה ליותר משנה.
בחודש פברואר האחרון יצא השיר "יש לך" של שלומי שבת שהפך ללהיט ענק המנוגן עד היום. לפידות היתה שותפה ליצירתו יחד עם אמה, חנה לפידות, ועם מנהלה האישי שמוליק וקסלר, שהפך עם הזמן לבן זוגה, ומבוגר ממנה בשש שנים. אמה חנה ווקסלר שותפים גם ליצירת השיר החדש של לפידות, "ואולי היום", שיוצא כעת.
כיום דנה לפידות כבר בת 29, נראית מדהים, אחרי דיאטה כוללת של כ-40 קילוגרמים, ואחרי גיחה קצרה לרמת-גן היא שוב גרה בבאר שבע. "יש לי אחלה בית, אבל אסיים את הקיץ ואעבור לתל אביב", היא מבטיחה. "את הניסיון שלי לגור ברמת גן לא ממש אהבתי, זה לא היה זה. בסוף קרו דברים וחזרתי הביתה. היום אני כבר במקום אחר, אני בזוגיות, מפתיעה ומרתקת עם שמוליק, הוא גם באר שבעי גדלנו כאן ביחד".
-למה לקחת הפסקה של מעל שנה בין שלושת הסינגלים הקודמים לזה שיוצא עכשיו?
"בתקופה הזו נכתבו עוד חומרים ויצא 'יש לך' של שלומי שאני כתבתי והלחנתי והתפוצץ ברמה של מועמד לשיר השנה. זה היה נורא כיף והתחלתי להופיע עם השיר. אמרתי שהגיע הזמן להמשיך לשחרר לתחום את האלבום ולהוציא החוצה, התחלנו לעבוד במרץ. השינוי הוא שהיום אני עצמאית. אחרי עשר שנים עם חברות תקליטים ומשקיעים היום אני לבד עם המנהל ואני חברה שמפיקה הכל בעצמי. אני מופיעה הרבה, פותחת סיבוב חדש, הכל בסימן התחדשות. זה השלב שאני לא תלויה באף אחד ואני הכי מחייכת בשלה וכיף לי לעשות את הדברים בקצב שלי".
-היתה לך בעיה לפני שנה עם הרדיו?
"אין קשר. הרדיו חיבק אותי בענק מאוד, תמיד. לא היה שום קשר. ההפסקה היתה ממקומות שעברתי דברים עם עצמי בתקופה לא קלה לצאת לדרך עצמאית ולהרים הכל לבד. לפני זה היו לי משקיעים, אבל אני הכי טובה כשאני לבד, הכי נכון לי, גם לאופי שלי. אני כל הזמן מתחדשת, כותבת, מלחינה מרימה הופעות לפה ולשם, אני בעשייה תמידית בשטח, לא עצרתי לשנייה. בקטע של המדיה הייתי צריכה לעשות עצירה בשביל עצמי. כדי לא להיות תלויה באף אחד ולעשות את הדברים בעצמי. זה היה צעד אמיץ שהיה הכי נכון לי לפעול מהשקט של עצמי ולהוציא את מה שנראה לי, בלי מאתיים אלף דעות על כל דבר. הייתי המון תלויה באחרים וטובה נורא לכולם ומנסה לרצות ולעשות והכל נחמד, אבל אני רוצה לעשות דברים כמו שאני רואה לנכון. זה הדגל שלי. אתה מתחלק למאתיים אלף משקיעים, מתחלק לעולמות ולא היה לי קל. עייפתי מלרצות והיום אני לא במקום של לחץ וטלטלות אלא ברוגע. אני חרוצה במקצוע אבל כשמשהו גדול עלי ולא מתאים לי - את זה לא ידעתי להגיד בעבר. היום אני עושה את הדברים מהמקום הכי טוב הכי רגוע".
"המשחק הוא תמיד סביב 5,6,7 קילו, סיפור חיי"
-ספרי לי על השיר החדש "ואולי היום".
"כל האלבום הזה נכתב לאורך כמה שנים. זה מאותה תקופה שכתבתי את 'הלו אדון' ו'יש לך' ועוד לא הספקתי להוציא את זה. זה שיר שמדבר על הליכה בעיוורון אחרי אהבה לא טובה, הרסנית ותקוה למשהו אחר, לשבור דפוס, להתבגר ולהבשיל. הפזמון הוא תקווה למשהו חדש, מאוזן ובריא יותר. יש בו המון עצב, הכל מהכל, נתנו כאן הבה אלמנטים, זה עצב מהול באופטימיות ותקווה לאופטימיות".
_c.jpg "דנה לפידות 2008 (צילום: עודד קרני)")
-בתמונה את נראית כמו בובת ברבי, המון פוטושופ?
"כולם מגיבים ככה, שאני ממש רזה שם. הלכנו על משהו בוגר ואני נראית נורא רזה. זה לא פוטושופ, אלא תקופה שהייתי נורא רזה. זה כל הזמן זז, המשקל, כי אני מאוד אוהבת לאכול ומשתדלת לשמור ולהקפיד. בתקופה ההיא הורדתי עשרה קילו ובחיים בסך הכל הורדתי 40 קילו. זה משתנה. אני לא מעלה עשר בבת אחת, אבל המשחק הוא תמיד סביב 5,6,7 קילו, זה משתנה אצלי. כשעשינו את הבוק הזה הייתי בתקופה הכי רזה שלי בחיים. עכשיו אני עם ארבעה קילו יותר".
"יש לי אובר-רגישות מטורפת. אתה נחשף לעולם קשה ומנסה לשרוד"
-זה בטח המון החלפת בגדים.
"סיפור חיי. זה קשה ובאסה כל הזמן המשחקים האלה ואתה לומד להתמודד משך השנים. אם פעם הייתי פנאטית היום אני במקום אחר, יותר מקבל את עצמו, פחות חרד מהדבר הזה. יש לזה חלק משמעותי וגדול בחיים שלי. ההרזיות והעליות במשקל מאוד השפיעו במהלך החיים, בתור אישיות. המלחמה שלי במשקל, כשאתה אוהב לאכול וכל כך רגיש, זה הכי חזק אצלי, זה אובר-רגישות מטורפת ואתה נחשף לעולם לא פשוט ומנסה לשרוד את הרכבות האלה. אני תמיד אומרת שכל האמנים הם מהמרים כפייתים. אתה מהמר על שיר ולא יודע לאן זה יגיע. לא יכולתי לדעת לאן 'משוגעת' או 'יש לך' יכול להגיע, זה העולם הזה, מקום לא קל למי שרגיש יתר על המידה. אני התחשלתי, עבדתי על עצמי ולמדתי להגיד מה אני יכולה ומה אני לא".
"כולי קונפליקט אחד גדול והיום אני שלמה עם זה שאני קשה לעיכול"
-לא באת משום קליקה במוזיקה הישראלית, את עדיין אאוטסיידרית?
"אני מרגישה שיש לי עוד מה לתת. אנשים שעיכלו אותי הם קהל נאמן שאני אוספת משך שנים והם איתי והולכים איתי. יש במדיה מקומות שחיבקו אותי לאורך כל הדרך ויש דברים שלא פיצחתי. אני התבגרתי נפשית. אם היתה לי פצצת אטום בגיל 23-24 לא הייתי יודעת לאכול את זה. לכן אני מרחמת על צעירים בכוכב נולד כי הם לא בשלים. אני שמחה בחלקי ומי שמעריך אותי מעריך. אני אמן מאוד מורכב, ולא יודעת אם עיכלו עדיין את המורכבות הזאת. אין ז'אנר שטוב לי ואני לא מצליחה בו. אני לא שייכת לז'אנר ספציפי, למרות שפה אוהבים לקטלג - אני זמרת נשמה וכל מה שמרגש אותי אני יכולה לגעת בו. אני יודעת לעשות המון דברים. זאת האישיות שלי. כולי קונפליקט אחד גדול והיום אני יודעת מי אני ושלמה עם המקום שהוא קשה לעיכול".
>> הצביעו והשפיעו במצעד הלהיטים השבועי של mako, שירונט והתחנות האיזוריות