יוני פוליקר פרומו (צילום: יניב דרוקר)
"קשה לי להעלות שוב את כל הטראומה, המוות שלו, ההורים שנשברים מזה, הבית שהזדעזע". יוני פוליקר | צילום: יניב דרוקר

יוני פוליקר נוגע לראשונה באופן ישיר באמצעות שיר במותו של אחיו, קובי פוליקר ז"ל. זה קורה בשיר החדש "תבטיח", שפוליקר כתב והלחין, עם עיבוד של רפי קריספין ושמוליק דניאל. בקליפ המרגש, שביים אורי אושה ומוקרן כאן בהקרנה ראשונה, נראה ילד שלובש את מדי אחיו החייל ויוצא לצבא במקומו.

אחיו של יוני, קובי פוליקר ז"ל, נהרג ב-1991 בעת שירותו הצבאי, כאשר חייל מהיחידה שלו היכה אותו בראשו עם קסדה והביא למותו. הדוד, יהודה פוליקר, הקדיש לזכרו את האלבום האינסטרונטלי "לעיניך הכחולות" והפך את סיפורו של קובי פוליקר ז"ל לסיפור מוכר שרבים יכלו להזדהות עמו. יוני פוליקר, שהיה בן 11 כשאחיו נהרג, כתב באלבומו החדש שני שירים על האובדן. לדבריו, הדוד יהודה היה זה שדחף אותו לכך. "תבטיח" הוא השיר הראשון מביניהם. השני ייקרא "שלום אחי הגדול".

"הטראומה השפיעה עלי עד היום. אני חרדתי"

"בוקר יום שישי, השכונה רגועה, אתה מתכנן לי הפתעה, ומופיע מקצה הרחוב בערב תצא לבלות עם הילה, ועוד חברים שלך ושלה, בשלולית, הפאב בקריות / בכל מקום כתבת את שמך על הקיר, אולי אתה רצית בכלל להזכיר, לי ולך, שיש לי אותך / תבטיח, על עצמך שתשגיח, שם בחולות, בחום ובקור, אולי תיקח אותי? תשגיח שם בצבא, מחכה שתבוא בשבת הבאה, אל תשכח אחי, אל תשכח אותי / דרך כביש החוף בשקיעה, ההורים שוב רבים בנסיעה, אתה שומר עלי מאחור. אתה רואה אותי לבד, מול שער ריק, אני מבקיע ואתה מחבק, מקנאים בי כולם, ביחד ניצחנו את כל העולם".

-יוני פוליקר, הוצאת כאן משהו שהוא יותר גדול משיר.
"הוא נשמע לך עצוב כי אתה מכיר את הסיפור שמאחוריו. זה שיר שמעלה זכרונות, שבו אח צעיר אומר לאח שלו החייל שישמור על עצמו. יש בו חרדה, אבל בגדול הוא מלא תקווה ורוצה שיהיה בסדר".

-לא היה לך קל.
"השיר גרם לי הרבה לחפור בסיפור. ההתעסקות בשיר ובקליפ במשך זמן לא קצר גרמו לי לחזור למקום ההוא. זה קשה, קשה לי לחזור לאותו מקום, להעלות את כל הטראומה עצמה, הסיטואציה, המוות שלו, ההורים שנשברים מזה, הבית שהזדעזע, יש הרבה השלכות והשפעה עלי. אני לוקח את כל ההשלכות של החוויה הזו עד היום. זה מתבטא באיך שאני מתנהל ומגיב, הפחדנות המסוימת שיש לי מהחיים. אני חרדתי. ועם כל הכאב של הסיפור הזה, למרות שעבר זמן מאז, אני מרגיש חופשי לדבר, לא מדחיק את הדברים".

-הגעת לזמן שבו אתה יכול לגעת בפצע?
"כן. עד היום לא נגעתי ולא רציתי לגעת, כי ידעתי איזה משקל יהיה לזה. תמיד כתבתי לו שירים עם עצמי. זה מעלה את כל הסיפור שוב פעם. החלטתי ללכת על השיר הזה, שהוא אחד השירים שאני הכי אוהב באלבום גם בלי כל המשמעויות. בהקשר שבו הוא נכתב הוא כמובן מקבל משמעות אחרת לגמרי. היה לי חשוב שהוא יכיל את הסיפור, למרות שאני חושב שיוכלו לאהוב אותו גם בלי להכיר את הסיפור".

יוני פוליקר (צילום: קובי ריכטר)
"המשפט שהכי קורע אותי זה 'תשגיח שם בצבא, מחכה שתבוא בשבת הבאה, אל תשכח אחי, אל תשכח אותי'" | צילום: קובי ריכטר

-הוא מתאר מצבים שקרו?
"כל מה שמתואר שם אלה דברים באמת שקרו. ישבתי וכתבתי הרבה זכרונות ודפים. דן תורן, שעזר לי עם עריכת הטקסט, עשה היילייטס על הדברים המשמעותיים ועשינו מהם שיר. קובי באמת היה כותב את השם שלו על קירות. היתה פעם שהוא בא ביום שישי באופן מקרי. אני זוכר שהסתכלתי בתקווה על השער בציפיה שהוא יבוא והוא פתאום הגיע. המריבה של ההורים שלי שם באוטו - הכל דברים שקרו. בבתים אני מעלה זכרונות מחוויות איתו ,ובפזמון אני שר לו שישגיח על עצמו ושאולי ייקח אותי איתו. המשפט שהכי קורע אותי זה 'תשגיח שם בצבא, מחכה שתבוא בשבת הבאה, אל תשכח אחי, אל תשכח אותי'".

-משפט שגורם לבכי. לבשת מדים שלו, כמו הילד בקליפ?
"לא, אבל רציתי להמחיש בקליפ את הרצון שלי כילד להזדהות איתו כחייל. את הפחד מזה שהוא ביחידה קרבית. ראיתי את הקליפ בראש - ילד שלוקח את המדים והולך במקום אחיו ומנסה לעשות מעשה הירואי כזה. זה מזכיר לי את 'שיער' שהוא בעל כורחו, בכלל לא חייל, ושולחים אותו למלחמה, והוא נקלע לסיטואציה. זה עשה לי סוג של זעזוע, המוטיב של ילד-חייל".

-מי הילד שמגלם אותך בקליפ?
"עמית פריג', בן של חברים טובים שלי. הוא הכוכב של הקליפ, העיניים עליו. אני לא יודע עם הוא דומה לי, אבל יש לו עיניים כחולות מהממות. הוא דומה לי במשחק שלו ולא באיך שהוא נראה".

"זו שאלה שעלתה לי כילד, למה הוא ולא אני"

-אתה שואל כאן בעצם "למה קובי נהרג ולא אני". כאילו שהיית מוכן להתחלף איתו.
"כן, זו שאלה שעלתה לי כילד, למה הוא ולא אני. כשאתה מאבד אח ואתה ילד אתה לא מבין דברין. הבן אדם שמקבל את הכי הרבה תשומת לב הוא אח שלך, שהוא לא בחיים, וכילד אין לך כלים להתמודד, אין לך תחרות. כילד הייתי צריך את ההורים והם היו בטראומה. לכן זה מקום שהוא נכון לגבי".

-יאיר לפיד קרא לשכול של אחים "השכול הזנוח".
"כן, שכול של אחים הוא פחות בספוט לייט, והוא עדיין מאוד קשה וכואב. למרות שלאבד ילד נראה לי ממש נוראי. ילד שגידלת אותו, ראית אותו בידיים כשהוא נולד, השקעת וטיפחת אותו כל השנים. נורא לחשוב על זה. קשה לי לחשוב על לאבד ילד או בן. אני מבין למה זה מקבל את היחס היותר גדול".

-אתה חושש לאבד ילדים משלך?
"כן, יש בי פחד שיהיו לי ילדים משלי. זה ממש ממש מפחיד אותי. אני לא יודע מה אחשוב כשיהיה לי ילד, אבל אני אדם חרדתי. חוויתי מה זה לאבד בן אדם ברגע. אחרי זה גם עם קובי הקטן שהתאבד (בן הדוד של של קובי ויוני, שהתאבד ביריה בראשו על קברו של קובי ז"ל ארבע שנים אחרי מותו). אלה מכות שבאו בבום. אולי בגלל זה לא מיהרתי לעשות ילדים. אני כבר בן 33 ואין לי את הלחץ הזה. להפך, מלחיץ אותי שיהיו לי ילדים".

יהודה פוליקר (צילום: אילן בשור)
"לזכותו של יהודה יאמר שהוא דחף אותי לזה. הוא ישב עלי איזה שנתיים שאכתוב שיר לקובי". פוליקר | צילום: אילן בשור

יוני פוליקר נולד כציון פוליקר, ונקרא על שם דודו, אבל שמו הוחלף בעקבות תאונת דרכים שעבר כתלמיד תיכון ובה נפגע בראשו ממכונית שדרסה אותו במעבר חציה. בצה"ל הציעו לו לשרת בלהקה צבאית או גלי צה"ל, אבל הוריו לחצו עליו שלא יתגייס, והוא שוחרר משירות. למרות שלא שירת בסדיר, התקבל יוני פוליקר לאחרונה, כאזרח, למסגרת של הופעות מילואים מול חיילים. אלא שהטראומות לא הניחו למשפחת פוליקר. רחלי, אימם של קובי ז"ל ויוני, איבדה את אחיה, אמה וגיסה בתאונות דרכים. לפני שבע שנים הוריו של יוני, רחלי ומשה פוליקר, התגרשו. אבל יוני נשאר בקשר טוב עם דודו יהודה, ומנגן איתו בהופעות.

"המשפחה שלנו תמיד בצל השואה, החרדות והפחדים תמיד ברקע"

"יש טראומה", אומר יוני פוליקר. "אנחנו משפחה שהיא גם תמיד בצל השואה, החרדות והפחדים תמיד ברקע. זה לא רלוונטי למציאות יומיומית, אבל המציאות הוכיחה לנו שהפחד נכון, וזו סטירה לפנים. זה בעצמות. אני מקווה שלילד שלי לא אעביר שום דבר מהפחדים האלה".

-איך יהודה דודך הגיב לשיר?
הוא שמע ומאוד אהב. יאמר לזכותו שהנגיעה שלי בנושא של אחי היא בזכותו. הוא נדנד לי איזה שנתיים שאני צריך לכתוב שיר לקובי. נמנעתי, ויהודה איתגר אותי. בזכותו כתבתי, והוא מאוד אהב את השיר".

-השיר מתאים אפילו ליום הזיכרון.
"זה שיר לכל מי שאיבד אי פעם מישהו קרוב, או יש לו חרדה לאבד. כל מי ששולח חייל לשרת היחידה קרבית, לכל ילד שיש לו אח גדול בצבא. אני לא יודע מה יקרה איתו, אבל אני הכי שלם איתו, כי הוא ממש מהחיים שלי".

-אולי זה השיר הכי טוב שיצרת עד עכשיו.
"כן, הוא בנקודה יצירתית גבוהה מבחינתי, אחד השירים הכי טובים שעשיתי. אחד השירים שאני הכי אוהב באלבום. כשנוגעים בהארדקור של החיים יוצאים הדברים הכי חזקים. השיר הוא מהחיים שלי וספציפית הוא נוגע בהרבה תחושות של הרבה בתים בישראל".

-הגעת לנקודה שאתה מספיק חזק כדי להתעסק בשכול שלך?
"כן, למרות שזה מכניס אותי להרבה בלבלות העניין, אבל אני הולך עם זה. אני מדבר וחושף את עצמי כי זה הסיפור וזה השיר, זה מה שיצא".