חבל שאי אפשר ללכת עירומים. אי אפשר? מי אמר? ספנסר טוניק, צלם העירום האומנותי-המוני, צילם בים המלח אלף ישראלים עירומים וגאים, שחגגו את גופם לצלילי מנגינת חופש האומנות והביטוי. בעוד שהמוזיקה היא דרכו של היוצר לחשוף את נשמתו ולחדור אל נשמתו של הקהל, יש גם כאלה שחושפים את כל הגוף, ממש כמו שעשה מייקל ג'קסון, הפיטר פן הנצחי של עולם הפופ בקליפ "You're Not Alone" מ-1995 ועם החשיפה שם קץ לשמועות - כל גופו הלבין, לא רק הפנים.
ברוח אירוע הצילום של ספנסר טוניק בים המלח קיבצנו עבורכם כמה מקליפי ההתפשטות המוצלחים ביותר. זה הזמן להדליק את המזגן, להרחיק ילדים מצג המחשב ולהתחבר לאקסהבציוניסט המוזיקלי השוכן בגופכם.
אלאניס מוריסט - Thank U
בימוי: Stéphane Sednaoui
פשוט להתפשט. פשוט פחות להפוך את הצפייה בגורם המתפשט לחוויה שאין בה תאווה או מיניות אלא סמל לדבר אחר ומנוגד. אלאניס מוריסט לקחה על עצמה את האתגר בקליפ לסינגל Thank U, הראשון מתוך אלבומה הרביעי "Supposed Former Infatuation Junkie" (98'), בו השילה את הבגדים והובילה את העירום הנשי והלא מושלם שלה במסע של נחמה וחיזוקים רגעיים מזרים ברחוב, בסופרמרקט ובסאבוויי. בפוקוס מלא, בתוך המון אנושי מטושטש ומהיר, כששערה הארוך מצליח לכסות מעט מהחזה ואת השאר מכסה עבודת מחשב עדינה, שרה מוריסט על השלמה, קבלה, תקווה, הכרת תודה ושאר ערכים שהציניות יפה להם, לפחות בעולם הרוק הנשי הכסחיסטי אליו הבליחה ב-95' עם אלבומה השלישי "Jagged Little Pill".
עם עלייתו לאוויר זכה הקליפ לאינספור הרצות ב-MTV וב-VH1 ואף התברג בשנת 2001 למקום ה-66 ברשימת 100 הקליפים הטובים של ערוץ המוסיקה VH1. השיר עצמו, שנכתב בהשראת כל אשר חוותה ולמדה מוריסט בטיול להודו ממנו שבה ב-97', זכה לעדנת המצעדים והאפיל למקום 17 ברשימת הבילבורד באותה שנה. השיר המפורסם זכה לקאבר מפורסם מעט פחות, בביצועו של סטיבן ווילסון (פורקיופיין טרי, בלאקפילד), ששינה את השורה "How about them transparent dangling carrots" לשורה "How about changing a line 'cause it don't make sense".
בלינק 182 - What's My Age Again?
בימוי: Marcos Siega ו- Brandon PeQueen
חברי להקת הפופ-פאנק בלינק 182, הלוא הם טום דה-לונג', מארק הופוס וטראוויס בארקר, אולי נראים כמו שלישיית מאדר-פאקרים שלא שמים קצוץ על העולם, אולם בפועל, גם להם אכפת מאוד מעינה הבוחנת של החברה, הבוהה תמידית בגופם של אליליה ומשפיטה אותם למשטר קפדני של דיאטה ואימון גופני.
אז איך שומרים על הגזרה תוך שמירה על גישה פאנקיסטית, צעירה וחצופה? הקליפ לסינגל What's My Age Again?, השני מתוך אלבומם"Enema of the State" שיצא בשנת 99', הוא התשובה! לכבוד הקליפ השאירו השלושה את מכנסי האימון בבית ויצאו לג'וגינג אפקטיבי ברחובות העיר, כשלגופם קעקועיהם בלבד וטשטוש ממוחשב על גבי העניינים. במהלך השיר, העוסק בבחור בן 23 שלא מצליח להתנהג בהתאם לגילו, פוגשים החברים בשלל דמויות המומות ומהממות, ביניהן זו של כוכבת הפורנו ג'ני לינדמולדר, שגם הופיעה על עטיפת האלבום.
בשנת 2001 סיפר הופוס בראיון את שהיה ברור מאליו כבר לפני - במרביתו של הקליפ עטו חברי הלהקה חוטיני בצבע גוף לגופם; סצנת העכוזים החשופים, שצולמה באולפן, הייתה האותנטית היחידה. בפועל, זה לא באמת שינה משהו - הקליפ היה בשעתו מהטחונים שבקליפי MTV ותרם רבות להצלחתו הגדולה של השיר במצעדים. בשנת 2000, בקליפ לשיר Man Overboard, שחזרה הלהקה את הקליפ הזכור עם גרסה מוקטנת שלו, תרתי משמע. מאז חלפו להן השנים, חברי הלהקה הספיקו להתפרק (2005), להתאחד (2009) ובעיקר ללמוד איך להתנהג בהתאם לגילם ולשחרר סינגלים שנגעו בסוגיות עמוקות מעט יותר, ועדיין - ?What's My Age Again תמיד ייזכר כפנינה של פיגור ושובבות משעשעת וקליטה.
Make the girl dance – Baby Baby Baby
בימוי: Greg Kozo ו- Pierre Mathieu
בחורות עירומים זה חולירע? לא בקליפ Baby baby baby של גרג קוזו ופייר מת'יאו, צמד מגניבולי האלקטרו הצרפתי שמאחורי ההרכב Make the girl dance. הנוסחה פשוטה ואפקטיבית - שלוש כוסיות על, ככל הנראה דוגמניות, מחליפות זו את זו בצעדת מסלול דוגמנות מלאת אטיטוד, לאורכו של רחוב רו מונטוריל הפריזאי והמגניב גם כן. בידן טייפ תינוקי, לגופן פסי הסתרה שחורים בלבד עליהם מתחלפות מילות השיר ו... זהו, פחות או יותר. פיסת האומנות הזו, שליוותה את סינגל הבכורה של ההרכב שיצא לרשת עוד בטרם שווק כסינגל רשמי ב-2009, צולמה לדידם של הצמד בשוט אחד שארך כעשר דקות, ללא כל תיאומים או אישורים מיוחדים ובאמצעות מצלמה בודדת שהוצבה על טנדר שליווה את הבנות.
פרצופיהם ההמומים של ההולכים והשבים הם אותנטיים, קימורי הבנות גם כן (בכל זאת, דוגמניות...) וכך גם 300,000 הצפיות להן זכו Make the girl dance בתוך יממה אחת בלבד, מה שהזניקם מעמדת הרכב אנונימי למרכזה של שיחת השעה. בזכות הקליפ המוצלח נבחר השיר ללוות פרסומת למוצר חדש של ויקטוריה סיקרט כמו גם פרסומת למשחק המחשב גיטאר הירו 5, שעשתה הומאז' ישיר לקליפ המקורי. בקיצור - מדובר בדוגמה ניצחת לכוחה של ויראליות, אישה ועדשה.
רובי וויליאמס - Rock DJ
בימוי: Vaughan Arnell
חשבתם שרק רוקיסטים אמיצים ואמני אלקטרו מחופפים מעיזים להתפשט ולהפשיט בקליפים שלהם? תחשבו שוב! בשנת 2000 היה זה לא אחר מאשר רובי וויליאמס, הפליט המגה-מצליח היחידי (נכון לסוף הניינטיז ותחילת שנות ה-2000) מלהקת הבנים טייק ת'את, שבחר להתפשט בקליפ לסינגל Rock DJ, מתוך אלבומו הרביעי "Sing when you're Wining" משנת 2000. וויליאמס, הילד הרע של עולם פופ המצעדים הבריטי דאז, עולה בקליפ לרחבת רולר-דיסקו עמוסת צעירות מצודדות על גלגיליות ומתחיל לפזז במרץ בכדי ללכוד את תשומת ליבן. כשזו לא מושגת, פוצח וויליאמס בסשן התפשטות מוחצן שמזכה אותה בתשומת הלב הנשית המיוחלת רק כאשר מוריד הוא את שכבות העור, השרירים ושלל האיברים הפנימיים שנמצאים לכולנו הרבה מתחת לבגדים. הקליפ מסתיים בכתובית המשעשעת " No Robbies were Harmed During the Making of this Video".
כמצופה, עורר הקליפ וייצוגיו המפורשים מחלוקת גדולה וגרם לערוצי מוסיקה רבים, ביניהם MTV ו- VH1 Europeלצנזר את סופו של הקליפ (בו מתחיל וויליאמס בקילוף עורו). הדבר לא הפריע לקליפ לזכות בקטגוריית האפקטים המיוחדים בטקס פרסי MTV לשנת 2001. השיר עצמו, המסמפל את שירו של בארי ווייט, It's ecstasy when you lay down next to me, משנת 1977 וכן את שירם של A tribe called Quest, Can I kick it?, גרף את המקום הרביעי ברשימת השירים הנמכרים ביותר בבריטניה לשנת 2000.
אריקה באדו - Window Seat
בימוי: Erykah Badu, Coodie ו- Chike
נסיכת הסול והרית'ם אנד בלוז היפהפייה והלנצח רלוונטית אריקה באדו מקבלת כאן, בקליפ לשיר Window Seat מתוך אלבומה החמישי (New Amerykah Part Two (Return of the Ankh, שיצא ב-2010, השראה מובהקת מהקליפ Lessons Learned של מאט וקים. בגרסה שלה לקליפ התפשטות בעל ערכי הפקה נמוכים בחרה באדו לצעוד תוך כדי התפשטות בפארק הדאלי פלאזה שבדאלאס טקסס, המקום בו נרצח קנדי.
באדו בחרה גם לעמוס את הקליפ במסרים חברתיים אנטי-קונפורמיסטיים, כשסופו הטראגי של הקליפ, בדומה לסופו של Lessons Learnedולסופו של קנדי, מהווה ביקורת על השלכותיה של חשיבה עדרית, הרוצחת את האינדיבידואליזם. שלא כמו מאט וקים, באדו, מיינסטרימית בהרבה מהצמד, ספגה חיצי ביקורת מחודדים והפכה לאויבת המדינה ההו כה שמרנית עם צאת הקליפ החושפני והביקורתי. תושבת דאלאס אף הרחיקה לכת עד כדי הגשת תביעה נגד הזמרת. באדו בחרה אז לקחת את העניינים בקלות וליהנות מהיות שיחת היום, מה שבסופו של דבר הביא לקליפ ולאלבומה עוד ועוד פרסום.
ד'אנג'לו -Untitled (How Does It Feel
בימוי: Paul Hunter ו- Dominique Trenier
ואם כבר במוזיקה שחורה עסקינן, קטגוריה שעירום, בעיקר זה הנשי, אינו זר לה כלל וכלל, נבחר דווקא להתעכב ולו במעט על הקליפ ל- Untitled (How Does It Feel) מתוך אלבומו השני של זמר הסול וה-R&B דיאנג'לו, שמעולם לא נראה עירום יותר. הקליפ הזה, שמציג דיאנג'לו מיוזע, בנוי לתלפיות ומתחנן, המסכן, לאהבתה של אישה, גרם לנשים רבות (וגם לגברים) להזיל ריר, לגברים מודאגים אחרים לרוץ ולעשות מנוי לחדר הכושר ולדיאנג'לו למכור היטב את אלבומו Voodoo.
דבנדרה בנהארט - Foolin'
בימוי: Isaiah Seret
הוא אדיב (כי הוא היפי), מגניב (כבר לא כל כך) והופיע פעמיים בתל אביב, וכאן, בקליפ לשירו Foolin' מתוך האלבום "What Will We Be" (2009) חושף דבנדרה בנהארט, פליט שיגעון הפריק-פולק של לפני כחמש שנים, עכוז חבול, חיבה ל-S&M, תלותיות, תסביכי אב ועוד שלל סיסמאות שרק שהשתיקה בשילוב הצפייה יפות להן. המלודיה של השיר מתוקה כדבש, בעוד הקליפ - לא לבעלי לב חלש.