_g.jpg "דניאלה פיק פרומו (צילום: פבל בולו)")
בשנים האחרונות הוציאה דניאלה פיק כמה שירי פופ ודאנס לא רעים בכלל, אלא שאת רובם אתם פשוט לא מכירים כי הרדיו לא פרגן לה, לפחות לא כמו בימיה בצמד עם אחותה שרונה. לפיק היה ניסיון נחמד עם שחר סוויסה ב"לא בא לי", אחריו הגיע "אולה" והגרסה באנגלית "Oh Oh" , לפניהם הגיח "מאוהבת" והאחרון והמוצלח מביניהם היה "Yala Yala", שגם הוא לא הצליח לפרוץ את חומות הרדיו. בראיונות פיק דיברה על חוסר פרגון כללי לפופ, אבל במקרה הספציפי שלה התקשורת מתעניינת הרבה יותר בבגדי הים אותם היא לובשת ובגברים איתם היא יוצאת מאשר במוזיקה שלה.
"אפשר לפתוח את הראש ולפרגן למי ששר באנגלית"
אבל בדיוק כמו אביה, צביקה פיק, דניאלה היא עקשנית, אחת שלא מתייאשת אף פעם. עכשיו היא מוציא גרסת כיסוי רכה ללהיט הניינטיז "What Is Love" של האדאווויי, עם פסנתר ומיתרים שעיבד לוי בן-ברוך. "רציתי הרבה זמן לעשות קאבר ויש שירים שאסור לגעת בהם", אומרת פיק. "באחד הלילות הייתי בבר של חברים ביפו, וממש בסוף הלילה ניגשתי לפסנתר וניגנתי את השיר הזה בהופעה מאולתרת. הוא יושב לי טוב על הקול, גדלתי עליו, אני מאוד אוהבת אותו. הביצוע יצא מרגש ומי שהיה שם אמר לי שאני חייבת להוציא אותו בגרסה משלי וככה עשיתי. לוי עיבד, הקלטנו עם פסנתר כנף ועם מאיה בלזיצמן בצ'לו וחן שנהר בכינור. אני מרוצה מאיך שיצא".
-באיזה מסגרת הוא יוצא?
"אני מוציאה עכשיו שלושה שירים, זה הראשון ועוד שנים מקוריים, שכתבתי והלחנתי. רציתי להתחבר כאן לאנגלית ולמשהו שיישמע מוכר לבן אדם שישמע את השיר. מכירים אותי כאן בעברית ואני מרגישה שאני רוצה להתבטא כאן באנגלית. אני לא חושבת שצריך להגדיר או לפסול מראש. אפשר לפתוח את הראש ולפרגן למי ששר באנגלית כמו גלעד כהנא, מאיה איזקוביץ', אסף אבידן וגבע אלון. אני שמחה על זה, כן ירבו. גם בשבדיה חצי מהמוזיקה היא באנגלית. אני כותבת טקסטים יותר באנגלית ודוברת את השפה ברמה מאוד גבוהה, זה יותר טבעי לי, והלחן גם טבעי לי באנגלית".
-מה המטרה בעצם?
"להופיע עם השירים שאני מוציאה ולנסות להצליח איתם בחו"ל. ללקט קבוצה של שירים ולעשות אלבום. יש כל מיני רעיונות. אני רוצה לקחת להקה ולהקליט אלבום בכמה ימים של הקלטות שכל הלהקה מנגנת יחד באותו חדר, ליצור סאונד חי כזה של סול".
-אבל את זמרת פופ ודאנס.
"נכון, זה מה שהוצאתי עד היום. אני לא ידעתי שעשיתי פופ או היום משהו אחר. המנגינות שלי קליטות ופופיות, אבל זה לא אומר בהכרח סינתי ופעמונים. השירים שאני כותבת קליטים לבן אדם לאוזן. יש בית, פזמון, קטע מעבר ומשהו בשירה שלי נתן לי את הכיוון מוזיקלית שהוא כן סול כשאני שרה באנגלית. אני מאוד אוהבת שירים כמו 'סאמבאדי טו לאב' עם קול גדול, ואת אדל ולנה דל ריי. יש כאלה שמצליחים לשלב. גדלתי בבית עם השפעות פופיות וגם שמענו בי ג'יז ודיוויד בואי ואני מעריצה את ניל יאנג וטום ווייטס וניק קייב. קשה להגדיר מי אתה מוזיקלית. ויתרתי על הצורך להגדיר, אני מעדיפה פשוט להגיד את זה בשירים".
-איך את רוצה להופיע, עם להקה? עם פלייבקים?
"להופיע עם פופ זה לא קל. אין הרבה אירועים גדולים, האפשרויות קטנות. אין אירועים שאפשר להופיע בהופעה פופית קלאסית. אני יכולה להופיע במועדונים ואני יכולה להופיע עם קלידן. אם אנשים ירצו לשמוע אותי אני אבוא ואשיר אפילו דברים שהקהל לא מכיר. אני הולכת להתארח בקרוב אצל חברים - רעואל דניר, ועוד זמר מפורסם שאני איתו בקשרי ידידות".
"אני לא לוקחת את היחס של התקשורת בצורה כואבת"
-בשנים האחרונות מתעסקים יותר ברכילות סביבך או בדוגמנות ובריאליטי מאשר במוזיקה שלך.
"זו שאלה קשה. מעטים האנשים שקרובים אלי ויודעים כמה אני חולמת ומשקיעה במוזיקה. הדרך לא קלה כי אני כבר כמה שנים מוציאה שירים ומנסה להשתלב במקצוע. אני לא לוקחת את היחס של התקשורת בצורה כואבת, אבל מטריד אותי ששיר מעולה כמו 'Yala Yala' לא זכה להשמעות. כל אחד ששומע אותו לא מאמין שלא השמיעו. הוא היה יכול להיות להיט כמו השירים שלי עם שרונה, אבל אין טעם לשאול למה זה לא קורה. הכי טוב זה להגיד שהשירים הם חלק מהרפטואר שלי. אולי השירים שלי באנגלית הם לא מיינסטרים ולא מדברים לכולם, אבל אני פועלת מהלב, ועושה מה שאני אוהבת ומה שעושה לי טוב".
"לצד זה אני עובדת במקצוע, מכל הבחינות, כולל דוגמנות. התחלתי לשלב אופנה במה אני עושה ואני יותר פתוחה לדגמן. למשל יש לי שיתוף פעולה עם טריומף, שמימנו לי את הקליפים שהצטלמתי אליהם. אבל המוזיקה תמיד ראשונה אצלי, ויצא לי להוסיף לזה טלוויזיה ב'מה שתגידי' ולדגמן בשביל העבודה, לעשות מה שאני יכולה, זו ברכה שיש לי את האופציה. ואם כבר מקום ראשון אז זה החיים האישיים. חשוב לי להיות מאושרת, אהבה ומשפחה".
"עשיתי המון נסיונות ועשיתי המון הקרבות"
"אבל חשוב לי לחזור לרדיו ושיידעו על השירים שלי, שאני ממשיכה להוציא ומחכה שאוכל לחזור להופיע. הלכתי לחברות תקליטים, עשיתי המון נסיונות ועשיתי המון הקרבות. הדרך היא ארוכה. לא כל אחד מצליח כמוני בגיל 18-19. אני ושרונה החלטנו לפרק את הצמד המוזיקלי, אבל חווינו הצלחה מטורפת וזה שימח אותי. עד היום זוכרים ואוהבים את השירים האלה וכשאני מתארחת אצל אבא בהופעות הקהל שר איתי את 'השיר הזה' ואת 'זה הגשם'".
-אם כבר הזכרת אותה, מה שלום שרונה?
"שלומה נהדר. נשואה באושר ובעוד שבועיים עולה מחזמר בשם 'צ'ייקובסקי שואו' שבו אמא שלי והיא עשו אדפטציה ועיבודים ל'אגם הברבורים', זה עם מיכל אמדורסקי, דובי גל ואריה מוסקונה, עולה ברידינג ב 15 ביוני".
-ובקרוב תהיי דודה.
"כן, וזה מאוד משמח".