האם שירה גבריאלוב בדרך להיות עוד מקרה של אמן ישראלי עליו ניתן לומר "אין נביא בעירו"? האלבום הבינלאומי שלה צפוי לצאת בעוד חודש וחצי בארץ ובחו"ל, כך היא מבטיחה. ובינתיים השיר המקורי שלה Don't Just Walk On By, נכנס לפלייליסט של תחנת המוזיקה הגדולה והמשפיעה ברדיו דנמרק - DK P4, הקאבר שלה ל"Crazy" של נארלס בארקלי מוביל בימים אלה אוסף להיטים בטורקיה, והיא מחממת בנונשלנטיות הופעות של פול יאנג וסוזן וגה.
אבל בינתיים, בצדו המקומי של הים התיכון, מוצאת את עצמה גבריאלוב מחר (שלישי 19.10, 20:30) על הבמה של מועדון האוזן-בר בתל אביב, שגודלו כגודל אחורי הקלעים של יאנג, בערך.
-בארץ את מצליח פחות מבחו"ל
"לא לגמרי. לא במימדים שהייתי יכולה לקוות אבל אולי כרגע אני לא מכוונת למקום הזה. אני לא בענין של להתמסחר כדי שזה יצליח בארץ. להתמסחר זה ללכת לאן שכולם רוצים ולעשות מה שכולם אוהבים, שזה מיינסטרים כזה או אחר, פופ או מזרחית או היפ הופ. אני זה משהו מעורבב של הכל ומשם אני פועלת, מהלב, פחות מהראש של מה אולי יתפוס".
"אני שומעת מזרחית אבל לא יכולה לכתוב ככה"
-לשיר מזרחית כדי להצליח זה לא בושה.
"זה לא משהו שאני יכולה להפיק ולכתוב בו. אני מעריכה מאוד מזרחית ובאתי הרי מבית שעושה טורקי ויווני והגיע מכל מיני שורשים אוריינטאליים. אני לא מצליחה עוד לכוון למקום הזה. אני שומעת מזרחית אבל לא מצליח לכתוב ככה, כי יוצא לי משהו אחר ומוזר".
-מפריע לך שלא הולכים אחריך?
"לא מפריע לי. אני לא במוזיקה רק בשביל ההערכה והוקרה והכרה, אלא נטו כדי לעשות מוזיקה ואני לא שולטת בזה. אני אוהבת ליצור".
מאחורי הקלעים של פול יאנג וסוזן וגה
-חיממת את פול יאנג ואת סוזן וגה. עם מי היה יותר כיף?
"עם שניהם היה כיף ומרגש באופן אחר. המוזיקה שלה אחרת משלו ושתיהן טובות בעיני. היה מאוד מעניין לשמוע את ההופעות ולהכיר קצת, כמה שהיה אפשר, לשאול אותם שאלות לפני העלייה לבמה, את הצוות, הנגנים, זמרי הליווי. אצל שניהם הם מגיעים אחרי כולם, המעמד שלהם לגמרי מבקש את זה. בגדול זה היה מאוד מרגש. פול מאוד נחמד מעבר ליצירות ההורסות שלו".
-איך הגעת לזה?
"פנו אלי בשני המקרים. לא יודעת למה, אולי זה התאים לקונספט של ההופעה, אולי זה משהו שדומה מבחינת הליין שלהם. אני לא אסרב לחמם הופעה כזו או כזו. פחות התעסקתי בשאלה למה דווקא אני. ההתרגשות השתלטה עלי יותר".
אחרי שחתמה חוזה הפצה בטורקיה, ארץ המוצא של משפחתה מצד אביה, המוזיקאי והזמר מיקי גבריאלוב, סוגרת שירה גבריאלוב מעגל נוסף, הפעם בדנמרק, כשאביה גר וניגן שם במשך שנתיים במסגרת להקת "הצ'רצ'לים". "דנמרק מלהיבה אותי לא פחות מטורקיה", היא אומרת. "זו דלת חדשה שנפתחת וזה קורה מהרבה רצון ועבודה קשה, אמונה עצמית וסוכן טוב שדוחף איתי והולך איתי לכל אחד בצורה אישית עד שמישהו אומר 'כן', והרבה אמביציה".
-עד כמה את אמביציוזית?
"חייבים להיות בתחום הזה. הייתי חצי שנה בלונדון וחצי שנה בפריז, חיים מאוד קשים. עבדתי בעבודה יומיומית בנוסף להקלטות. בלונדון במעדניה יהודית כשרה ובתור מלהקת בחברה 'GO מודלז אנד טאלנטס'. ואני אעשה מה שצריך עד גבול מסוים של הטעם הטוב. זה חשוב לי ואני מאמינה במה שאני יוצרת וכולם עושים עבודה מאוד קשה ואם זה לא דרך חברת תקליטים אז לבד, עובדים כפול ובסוף זה יקרה".
-למה לא דרך חברת תקליטים?
"זה עדיין לא קרה רשמית בחברה בינלאומית גדולה. אמרו לנו לחתום דרך חברות-בת וככה יקבלו את זה בחו"ל, ויש הצעות לחתום במדינות אירופה שעומדות על הפרק, אבל אני מאמינה שגם אם עושים את זה אחד אחד זה בסדר, עד שאחתום אצל כולם".
"לא אגיד 'לא' אם יציעו לי להופיע באירוויזיון"
-למה דווקא את תצליחי שם?
"יש לי רצון ואנרגיות בשביל כל הדבר הזה מעבר ליצירות, שאני מרגישה הן מספיק ברמה כדי לגשת איתן לחברות ומדינות זרות. כזמרת אני מאמינה שאני יכולה להביא משהו אחר, משהו שלי. יש רבים וטובים ממני, אבל אני מאמינה שהכוח הזה חשוב, הוא משתנה רציני במשוואה".
-האירוויזיון מעניין אותך?
"אולי לכתוב למי שיופיע שם אבל אני לא חושבת שאגיד לא אם יציעו לי לייצג את ישראל".
-אמן מחו"ל שהיית הכי רוצה לחמם?
"פיונה אפל. מתה עליה ברמות הכי קשות".
>> דנה לפידות בשיר חדש וראיון אישי; אור בר התגברה על תקיפה מינית בדרך לאלבום