_B.jpg "כוורת מופע זמרות איה כורם (צילום: רועי ברקוביץ')")
איה כורם תשתתף ב-23 בדצמבר במיזם החדש של אגודת זכויות היוצרים אקו"ם שייקרא "בית ליוצר". במסגרת הפסטיבל, אותו מנהלן אמנותית דורון מדלי, יופיעו על בימת "צוותא" בתל אביב, בסוף השבוע שבין ה-23 ל-26 בחודש, אמנים כמו רמי קליינשטיין, לאה שבת (תארח את אביהו שבת), מאיה רוטמן, אלון אולארצ'יק, נחצ'ה היימן, שלמה יידוב, זיו רובינשטיין ועוד.
האמנים יעניקו לקהל, איש איש בדרכו, מופע ייחודי אותו הם לא מבצעים בדרך כלל על הבמות. כל ההכנסות מהמופעים יגיעו ישירות לאמנים, כשהמטרה הסופית של אקו"ם היא הקמת בית קבע ליוצרים החברים בארגון.
איה כורם, שתחגוג בשבוע שלאחר מכן יום הולדת 30, תעלה (חמישי, 24.12, 23:00) מופע פסנתר מיוחד יחד עם הפסנתרן איתמר גרוס. במופע תחגוג כורם יום הולדת 30 ותבצע את מיטב שיריה מצמד האלבומים הראשונים "איה כורם" ו"שפה זרה", ובנוסף תחשוף שירים חדשים מהאלבום הבא.
"זו הופעה אחרונה לפני שאני מפסיקה להופיע לטובת עבודה על התקליט הבא", אומרת כורם. "הופעה שלי רק עם פסנתר זה משהו שלא קרה הרבה זמן ולכן יהיה מאוד מרגש. נעשה כל מיני דברים מיוחדים, כולל שירים שעדיין לא שמעו, קאבר אחד או שניים ואולי תהיה אורחת לכמה שירים, אבל זה עוד לא סגור סופית".
"הכל משפיע על הכתיבה, גם אם אני חיה לבד או ביחד"
-ספרי לי על האלבום הבא שלך.
"אפיק אותו מוזיקלית בעצמי יחד עם הגיטריסט גיל לואיס. אני חושבת שהוא שונה, אבל עוד לא יודעת להגיד איך הוא שונה. מרגש אותי שאפיק אותו כי זה צעד גדול ומפחיד. אין לי ספק שזה יגרום לדברים להישמע אחרת. היום אני יודעת הרבה יותר מה אני רוצה בתחום הסאונד וההפקה, בניגוד לעבר. בסופו של דבר מה שקובע את זהות התקליט אלה השירים שאתה כותב".
"כתבתי את האלבום החדש בתקופה שונה, והשירים החדשים דורשים התייחסות שונה מבחינה הפקתית. העולם שלי גדל, התרחב, מקורות ההשראה אולי השתנו. באופן טבעי אני מכירה היום המון דברים חדשים. פעם עניינו אותי רק המילים והלחן והיום אני שומעת גם אמינם, למרות שזה מילים לפנים".
-הושפעת בכתיבה מהעליות והירידות בקריירה?
"הכל משפיע. זה שהתקליט הראשון הצליח מאוד והשני פחות, אם אני חיה לבד או ביחד, איך אני מגישה עם עצמי, שמחה או עצובה, או מדוכאת, המון דברים. בתקופה הזו של השנתיים הרגשתי שקורים כמה דברים מאוד חשובים. הביטחון שלי במה שאני עושה גדל והפסיק להיות תלוי באיך שהסביבה מגיבה. לא משנה איך העולם יגיב, אני אמשיך לעשות את מה שאני עושה. ככל שהזמן עובר אני לומדת יותר ויותר לסמוך רק על עצמי ועל הניסיון שלי הולכת למקומות שלא הייתי בהם כדי לעניין את עצמי".
"ההפקה המוזיקלית באלבום השני שלי היתה בעייתית"
-"האישה עם השקית" שהוצאת לפני כמה חודשים כשיר מחאה, יהיה באלבום? יש שירים דומים לו?
"כן. אני עוד לא סגורה מה יכנס ומה לא, אבל זה מעניין אותי ואמשיך להתעסק בנושאים האלה, למרות שלא אוהבים בארץ זמרי מחאה".
-חשבת לשלב צליל ים תיכוני ברוח הטרנד השולט כרגע?
"לשמוע אתי מסלסלת זה הכי אשכנזי ששמעת בחיים. כתבתי שיר כזה לאלבום של מירי מסיקה והיה נורא כיף, אבל לא אבצע שירים כאלה, זה לא אני".
-איך התמודדת עם הכישלון של האלבום השני?
"אני אענה לך על השאלה הזו בראיון לקראת היציאה של התקליט הבא. אני חושבת שההפקה המוזיקלית בתקליט השני היתה בעייתית, אבל הוא היה עוד צעד שאני עושה, צעד חשוב. בכלל, מה שקרה היה מאוד חשוב, כי להוציא עוד אלבום שיצליח כמו הראשון לא היה מלמד אותי על עצמי כל כך הרבה".
"אני לא מרגישה ילדה קטנה, אלא ילדה קטנה"
-מרגישה טוב בגיל 30?
"אני לא מרגישה בת 30. שמע, אני עושה תקליט שלישי שזה פאקינג אמייזינג. גם בגיל 40 ו- 50 ארגיש כמו ילדה קטנה. זה האופי שלי. המקצוע הזה משאיר אותך ילד. אתה כל הזמן מתרגש ונשאר ילד".
-ראיתי אותך במופע הזמרות משירי כוורת, היה לך נוח לחלק את העול עם אחרות?
"אין דבר כזה לחלק את העול, זה בדיוק ההפך, כי אתה צריך להיות הכי טוב שאתה יכול אי פעם. ערב שירי כוורת היה התנסות באחריות הכי מטורפת שהיתה לי בקריירה. שילמו לי להפיק אותו מוזיקלית עוד לפני שמישהו ניגן תו אחד. זו היתה אחריות הרבה יותר גדולה מהופעה רגילה שלי".
"מבקרי מוזיקה שוכחים את הכבוד לבני אדם שיוצרים"
-במבט לאחור, מה היתה "חבורת רימון"?
"זה היה בלון של התקשורת. אלה אנשים שאיתם אני עובדת ושותפים ליצירה, לא מה שכתוב בעיתונים. אבל זו לא השטות היחידה ולא האחרונה שכתבו עלי. כתבו המון שטויות ואני משתדלת לא להתעצבן, כי על כולם כותבים דברים לא נכונים".
-יש לך בעיה עם עיתונאים?
"יש לי בעיה עם עיתונאים למרות שאני לא מכלילה. זה התחיל בראיון הראשון שעשיתי ומאז זה לא נהיה יותר טוב, אבל זה כן נהיה פחות מפחיד, כי הבנתי איך העסק עובד. יש לי גם בעיה עם מבקרי מוזיקה, כי עצם זה שמישהו עושה משהו מעומק ליבו ונשמתו וקוטלים אותו - הלב שלי נחמץ. הדבר הכי חשוב שלמדתי זה שכל מי שבמקצוע הזה, ולא משנה מה הוא עושה, מגיע לו הרבה כבוד, כי זה מקצוע קשה. ומבקרי מוזיקה ועתונאים הרבה פעמים שוכחים שאמנים הם גם בני אדם, ושיש הוגנות בסיסית בין בני אדם".