אין תמונה
"אנחנו באים לנגן את מיטב הלהיטים". נוורמור בהופעה

תאמינו או לא, אבל אחד הסולנים הגדולים בעולם המטאל, ווארל דיין (Warrel Dane) מלהקת "נוורמור" (Nevermore), שתופיע מחר בארץ, הוא מעריץ של סיימון וגרפונקל. "אני מעריץ גדול של פול סיימון", הוא אומר, "מה שאני אוהב בשירים שלו ושל גרפונקל זה המילים, הן מדהימות, השירים שלהם כל כך פאקינג מדכאים ואפלים, וזה בכלל אמור להיות מוזיקת פולק שמחה".

האהבה הזו של דיין לצמד מהסבנטיז מסבירה מדוע באלבום המצליח ביותר של "נוורמור" "Dead Heart In A Dead World" (2001) הקליטה להקת המטאל גרסה ללהיט הגדול ביותר של סיימון וגרפונקל, "The Sound Of Silence", שזכתה להצלחת ענק.

"זה פשוט שיר קלאסי שאני מאוד אוהב, וגדלתי עליו", אומר דיין, "האחים האחיות הגדולים שלי (אני האח הקטן), הקשיבו לכל המוזיקה הזאת וזה השאיר המון רושם עלי, רק לאחר מכאן התחלתי ללמוד על בלאק סאבאת' וכל המטאל". ואם זה לא מספיק, בהמשך עוד יסתבר שדיין ממש שונא סטיגמות של מטאל ואוהב לשתות תה קמומיל, כמו סבתא פולניה אמיתית.

"אני לא יודע איך להגדיר את הז'אנר שלנו"

אין תמונה
שירים על התנסויות בסמים כמו אל.אס.די. נוורמור

להקת "נוורמור" הוקמה בסיאטל בתחילת הניינטיז, בדיוק כאשר הגראנג' התפוצץ לכל העולם בפנים. למרות שחברות התקליטים לחצו עליהם לעשות גראנג' "כי זה מה שהולך עכשיו" העדיפו חברי הלהקה להישאר עם האמת המוזיקלית שלהם ולנגן מטאל. לא ממש ברור איזה סוג של מטאל, כי בכל מקום מגדירים אותם אחרת. דיין, אם תשאלו אותו, בכלל שונא הגדרות ז'אנריות ובעצמו לא יודע איך להגדיר.

"זה שאלה טובה, אני לא יודע", הוא אומר, "יש לנו אלמנטים מכל מיני ז'אנרים, יש כאלה שקוראים לנו 'טראש' יש כאלה שמגדירים אותנו כפרוגרסיב-מטאל, ויש כאלה שסתם מטאל, אני ממש לא יודע. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בשילוב הז'אנרים, וזה לא משהו מתוכנן, הסאונד שלנו פשוט קורה לנו במקרה, זה לא משהו שאנחנו מתכננים מראש".

מבשל לחבר'ה בסיבובי ההופעות

אין תמונה
"אנחנו לא מנסים להיראות עשירים או לעשות פוזות". נוורמור

עד היום הוציאה "נוורמור" שבעה אלבומים מצליחים, שמייצגים קו מוזיקלי אפל, פסיכדלי מאוד, עמוק ואומנותי. תכני השירים עסקו בהתנסויות בסמים כמו אל.אס.די, אטימות וקונפורמיזם חברתי, טראומות נפשיות, וגעגועים לרגש טהור ולא מכני. דיין, הסולן בעל הקול התיאטרלי והצלול, כתב על טימותי לירי, עשה גרסה אפלה ל"באוהאוס" והוכיח שהוא לא טיפוס רגיל. במקור הוא בכלל שף, אהבתו השנייה אחרי מוזיקה היא בישול, והוא זה שמבשל את האוכל כאשר הלהקה נמצאת בסיבובי הופעות גדולים. "החברים מתחננים שאני אכין להם אוכל באוטובוס, ובעבר אפילו הייתה לי מסעדה בסיאטל, אבל זה לא הסתדר טוב עם המוזיקה".

למרות ההצלחה לה זוכה "נוורמור" וסיבובי הופעות ארוכים עם להקות כמו אופת' ואין-פלאמס נשאר דיין מחובר לקרקע ויוצא נגד הסטיגמות והצביעות של עולם המוזיקה העכשווי. "משגע אותי שאנשים מתעסקים כיום יותר בתדמית, מאשר בתוכן", הוא אומר. "אמנים כיום מתעסקים יותר מידי בהופעה החיצונית ובאיך המופע ייראה מבחינה ויזואלית, ופחות מידי במוזיקה. אנחנו לעומת זאת מתעסקים הרבה יותר במוזיקה שלנו, אנחנו לא מנסים להיראות עשירים או לעשות פוזות על הבמה, אותנו לא תמצאו אותנו מתלבשים כמו להקות בסגנון של "KISS" או פויזן".

"לפני הופעות אני שותה תה קמומיל"

"נוורמור" היו אמורים להופיע בישראל כבר לפני שנה, בפסטיבל "אנת'ם", שבוטל בקיץ שעבר. "אני ממש לא יודע מה קרה", אומר היום דיין, "וגם אף אחת מהלהקות שהיו אומורות להופיע בפסטיבל לא יודעת בדיוק מה קרה, פשוט כמה ימים לפני המופע קיבלנו הודעה שהמופע בוטל, והבנתי שהיו למפיק בעיות. אבל אני שמח שהפעם אנחנו נגיע, נגן את מיטב הלהיטים שלנו, מכל הקריירה, ולא רק משהו מ-2 האלבומים האחרונים שלנו. תצפו להרבה אנרגיה והרבה האדבאנגינג".

-ומה אתה מבשל ללהקה לפני ההופעה?
"אנחנו לא ממש אוכלים, אבל אני אוהב לשתות תה קמומיל לפני הופעות, וזה ממש לא מטאל".

נוורמור, שלישי, 28.7, מועדון התיאטרון ביפו.