שנת המהפך של גדי אלטמן התחילה בינואר עם הסינגל "כיוונים חדשים", שהציג אותו עם סגנון, סאונד, אווירה ואמירה שונים לחלוטין מאותו סולן ונגן אגרסיבי, שהיה מוכר עד עתה מהלהקות "בוטן מתוק בקרקס", "פליינג בייבי" ו"כוח ראסטה". באפריל אלטמן חגג 30, באוגוסט הוא התחתן ובשלישי הקרוב (11/11) יסגור את המעגל וישיק את אלבום הסולו הראשון שלו, "כיוונים חדשים" בהופעה חגיגית בבארבי תל-אביב. את האלבום, שהפיק מוזיקלית משה דעבול, מלווה הסינגל השלישי "האקדח".
במופע ההשקה אלטמן ישאיר בבית את כובע הצמות שהפך לסמלו המסחרי, יעלה לבמה עם גיטרה אקוסטית ויארח את גבע אלון, חברו ל"פליינג בייבי" (שתתאחד מחר, שישי, ב"ברזילי" להופעה חד-פעמית). אורחים נוספים יהיו דורית ראובני ואמן נוסף, שזהותו נשמרת בסוד, הקשור לראובני דרך שיר מסוים, ויבצע איתה את השיר בביצוע חד-פעמי.
"והמבין יבין", אומר אלטמן, על החיבור המיוחד והמפתיע שהוא מתכנן להופעה. "אני לא חושף את ההפתעה הזו, אבל יקרה משהו מאוד מיוחד ומעניין עם שיר שכולנו מכירים. עם גבע אעשה שירים של ה'בייבי', אבל עיקר ההופעה זה כמעט כל האלבום 'כיוונים חדשים'. ינגנו איתי איסר טננבאום (תופים, "פליינג בייבי"), מאור שטרית (בס, "בוטן מתוק בקרקס"), דור דניאל (אקוסטית, "בוטן" ו"האחים והחיות"), עמית שגיא ("בילי" מ"כוח ראסטה"), מתן אשכנזי (קלידים וקולות) ויערה אילון (קולות)".
בקיצור, יש לך סופר-גרופ פרטית.
"בדיוק, זה הסגנון. פניתי לכל החברים ומי שעדיין סובל אותי הגיע. אבל ברצינות - אחת המטרות זה להראות על הבמה שיש הרבה מוזיקאים מוכשרים. אני גם שמח שדורית תהיה כי הפתיחות שלי אליה שיפרה לי את האיכות חיים. העולם מנסה למתג ולכוון אותנו, אבל אני לא בשום סצנה. לא Pאנק, לא אינדי, לא רוק כבד. אני עושה מוזיקה ורוצה לחלוק אותה עם כמה שיותר אנשים".
בגלל זה האלבום החדש הרבה יותר קומוניקטיבי מדברים קודמים שעשית?
"נכון מאוד. מוזיקה יותר שקטה ממלאת צורך שלי להגיע ליותר אנשים. כמו שאת 'כוח ראסטה' הקמתי בשביל להופיע מול קהל שרוקד או עשיתי רוקנ'רול בשביל קהל של ברים. המטרה בתקליט הזה היא שאוכל להיפגש עם מי שלא מתאים לו דיסטורשן".
איך יצא שאתה משיק אלבום ארבעה ימים אחרי הופעת איחוד של ה"פליינג בייבי"?
"מקריות. גבע בא לארץ. אני בדיוק חזרתי בחו"ל. נפגשנו בארה"ב והופענו יחד בחתונה של אחי. בגלל הנסיעה נאלצתי להיפרד מהתקליט אחרי שני סינגלים, היה 'הולד' קטן ועכשיו חזרתי והתנפלתי על האלבום. יצא שההשקה והאיחוד צמודים, אבל זה כיף ואין עם זה שום בעיה".
לעומת גבע אתה עושה עכשיו הרבה פחות רעש בתקשורת.
"אני מאוד שמח בהצלחה שלו, בזה שההופעות שלו עכשיו מפוצצות. אני תמיד אהיה כאן בשבילו, ומצד שני אם יציעו לו משהו בניו-יורק על ה"בייבי" הוא יודע שתוך יומיים אני שם איתו. לגבי אישית, מבחינתי עוד לא שיחקתי את ה'משחק'. הייתי די צעיר ומהיר, 'לוז קאנון'. עכשיו זו פעם ראשונה שאני בא ואומר 'שלום, אני גדי אלטמן, אני שר מנגן ובואו תתעניינו'. נראה לי שלכל יוצר בלהקה יש חלום לעשות את הדבר שלו בלי ביקורת של החברים ללהקה. אם אני מביא גחמה פרטית הלהקה היא פשוט לא המקום. בשביל זה יש את השטאנץ של הסולו, שבו לשירים האחרים שלי יש בית".
ה'משחק' מבחינתך זה הברנז'ה, הרדיו, התעשייה, המועדונים, תל אביב?
"כן, כשהכל מעורבב יחד. אני אבוא לתוך כל זה כעובדה מוגמרת ונראה מי יישבר קודם. בסיבוב הראשון של 'בוטן' שהצליח מאוד חזק רוב ה'משחק' די חרה לי. לא מצאתי שם קסם גדול. זה היה נראה כמו ביצה. אין לי שום בעיה עם 'שואו ביזנס' אבל לי חשוב להפיק, ליצור, להמציא גלגל מחדש, ובתוך הביצה קשה לעשות את זה. יש אנשים שיותר כשירים להתעסק בזה. אם היית רץ מפוטו לפוטו, מאולפן לאולפן, הייתי נגנב. אבל זה הכל חלק מהחבילה. למדתי לשים דגש על מה שאני אוהב לעשות, ואיך לדחוף את הרעיון שלי קדימה, מעבר למוזיקה. אם יש בחוץ קהל שמגיב טוב לאיכות אשמח ליישר איתו קו. אם לא יזרמו איתי אני אמשיך לנגן, לשיר, להקליט, להופיע".
איך היה להתחתן?
"סוף הדרך. המקצוע הזה די מכין לסיטואציה, אז אתה מרגיש בבית. אתה רגיל שיש רגעים שהרבה אנשים רוצים לדבר איתך ואתה בכלל במקום אחר. זה ככה בסביבה של הופעות גדולות. אז אתה מייצר חלוקת קשב וריכוז בשמיים".
ובבפנוכו?
"מצאתי שזה מעין מהלך של איכות סביבה ושימור הקיים. לקחת את החיים ולשמר ולדאוג להם, שאהיה פה עוד הרבה שנים ולא ככה עם הנחל אנזל לאנשהו. היו 30 שנה של כיף ואלכוהול וסמים וסקס בפול גז בכל הכוח, עכשיו אפשר גם להגיד שכיף שיצאתי מהכל בחתיכה אחת ולהמשיך לחצי השני של החיים בסתלבט. חוץ מזה שזוגיות זה כמו להקה. בעצם הקמתי צמד פופ לוהט ואנחנו מתכננים לכבוש את המצעדים. ואחר כך גם צריך ילדים בשביל להרחיב את הצמד. יש לי חברים עם ילדים גדולים וזה נראה לי כיף לא נורמלי. אם אנשים יקנו את האלבום זה יעזור כלכלית לזרז את העניין של הילדים".
הבאת פה רצף: גיל 30, חתונה, אלבום סולו ראשון.
"גם זה היה לא מתוכנן. אני מתחיל להעריך את הכוח של צירופי מקרים. אני זוכר שפעם הייתי עסוק בלהזיז את ההר והיום אני לא מטפס עליו בכלל, אלא הולך איפה שלא דורסים אותי".