גליה ירון נמצאת בחודש התשיעי להריונה עם ילדה השני, שעומד לצאת לאוויר העולם בסמוך להוצאת אלבומה השני, ממנו היא מוציאה היום שיר שני בשם "ישר ללב", אחרי שהראשון "סוף העולם" כבר הושמע ברדיו. ירון כתבה והלחינה את השיר כמו גם את כל יתר עשרת שירי האלבום, שיישא אופי פופי ואקוסטי, בהפקתו המוזיקלית של יונתן גולדשטיין (ג'וני הקטן). "האלבום ייצא אחרי החגים ובעקבותיו גם אצא להופעות", אומרת ירון, "זו תהיה חופשת לידה קצרה מהרגיל. אני מערבבת אלבומים ולידות, זה היה ככה גם באלבום הראשון שלי 'חדרי המתנה' שיצא לפני 3 שנים. אבל ההמתנה בין שני האלבומים היתה ארוכה יותר מדי".
-איך ההרגשה בדיסק שני?
"מאוד שונה מלהוציא את הראשון. ההתרגשות היא אותה התרגשות, אבל יודע כבר יותר למה לצפות, למה לא לצפות, להתמודד, למדת כבר, אתה למוד קצת".
"לא מתאים לי להיות כוכבת"
-היו לך ציפיות שהתאכזבת מהן בפעם הקודמת?
"היו לי אכזבות, כן. התגובות היו יפות, אבל לא היתה הצלחה מסחרית מסחררת. לא באתי משם גם. לא נכנסתי להלך חשיבה כזה מלכתחילה. אבל היה קצת מאכזב. הקלישאה של העיקר העשייה היא נכונה ושרירה, אבל עדיין זה יכול לבאס כי אתה לא מגיע למספיק קהל וצריך להוכיח את עצמך עוד ועוד".
-כתבת עם אמילי קרפל את "נמשים", את רואה מה קורה מסביב, אולי לא מתאים לך להיות כוכבת?
"אני חייבת להסכים איתך. החומרים שמהם נקרצים כוכבים במדינה שלנו לא בטוחה שיש לי אותם, כי הם לא קשורים לכישרון. העשייה שלי פחות מתלהמת ודוחפת. שירים שלי דורשים כמה הקשבות טובות כדי להבין ולהתחבר. אני רואה בזה סוג של מחמאה. זו אני, זו הסחורה. יש בתעשייה דרישה לתווי תקן מסוימים, אבל זה לא מה שמנחה אותי. אני באה מעשייה ומאהבה שלי לדבר".
-איך עבדו הבחירות האמנותיות שלך ושל ג'וני?
"שני השירים שיצאו, במיוחד 'ישר ללב', הם הכי פופיים באלבום . מעבר להם יש הרבה גיוון באלבום, יש נגיעות של אקוסטיקה, דברים שלא היו מצפים אולי מג'וני. הוא משך אותי לכיוונים שלו ואני אותו לשלי. היה סנכרון שהתחבר נורא יפה. פשוט זרמנו ויצאה תוצאה מגוונת אך שלמה".
"כשהפכתי לאמא לא ידעתי אם אוכל לחזור למוזיקה"
-אילו שירים כתבת?
"כשהפכתי לאמא היתה לי שנה שבה לא ידעתי אם אוכל לחזור לזה כי הייתי במקום אחר, לדברים לקח זמן לחלחל. אני חושבת שהאמהות כן הרחיבה לי את הנושאים שיכולה לגעת בהם. יש עוד ערוץ מאוד עיקרי בחיים שדרכו קורים דברים. זה שינה והעמיק לי את הכתיבה. לקח לי שנה-שנתיים להקשיב לעצמי ולכתוב והרגשתי שאני מתמקצעת. אני כאילו חיה בזמן מושאל משלי. זה שינה אותי אבל אני לא יכולה לדעת באמת".
-את נשואה לדודוש קלמס מה"דג נחש", שגם הופעת והקלטת איתם, איך זה משפיע?
"אני מסתכלת עליהם ויש דברים שהלוואי שהיו קורים גם אצלי, בעיקר החריצות שלהם. יש להם משמעת עשייה מאוד חזקה. רוטינה. מצד שני יש את החיסרון והיתרון של להיות לבד או חלק מקבוצה. נראה לי דבר מדהים להיות בקבוצה או להקה".
-טוב לחיות עם עוד מוזיקאי בבית?
"זה דבר מעולה, במיוחד עם דודוש. הוא נותן לי את הספייס שלי לעשות את הדברים שלי. האוזן שלו מאוד חשובה לי ואני מעריכה מאוד את הידע והטעם שלו. הוא פחות מעורב ביצירה בזמן אמת כי אני חייבת את הלבד והשקט. תמיד יש לי גב ולאן ללכת. מה גם שביום יום הוא יותר עושה הפקות מוזיקה לטלוויזיה יש לו אולפן מעבר לדג נחש וזה מגניב".