ראודור (צילום: גל אלי)
"ראיתי הרבה את החלקים העצובים של החיים והמוזיקה היא באמת המקום שלי לדבר על כל מה שאני רוצה" | צילום: גל אלי

ראודור חדד הוא רוקר שנולד וגדל בבאר שבע. השיר הראשון שלו "מדרון האהבה" הפך ללהיט ברשת, השיר השני "משהו משלי" יוצא עם קליפ בכורה.

הוא בן 30, איש משפחה, ושם הבמה שלו הוא שמו הפרטי - ראודור. לא מדובר בטרנד שמות לועזים כזה או אחר בסגנון תיאודור קלינשטיין, אלא בשם שהעניקה לו אמו זכרה לברכה. "אמא שלי היתה חולה במחלת פוליו", הוא נזכר. "היו שני אחים לפני ואני באתי אחרי שבע שנים. הרופא אמר כשהיא נכנסה להריון שיש סיכון שאם היא תלד זה או אני או היא, שיש סיכוי של מות וכדאי להפיל. היא לא ויתרה ואמרה שהיא הולכת נגד כל הסיכויים. כשנולדתי היא אמרה: 'ראו - דור חדש'. בסוף היא נפטרה בשנת אלפיים, מסרטן".

-עברת הרבה בחיים.
"עברתי הרבה, ראיתי הרבה את החלקים העצובים של החיים והמוזיקה היא באמת המקום שלי לדבר על כל מה שאני רוצה. חשוב לי להדגיש שאני אדם אופטימי לגמרי. זה בא מתוך בחירה והרבה עבודה קשה לראות את הטוב. לא פוחד לכאוב איפה שצריך".

-איך הגעת למוזיקה?
"היה לי אח שנפטר בצבא, אלמוג חדד זכרו לברכה, הוא שירת בגולני ונהרג בתאונת אימונים בשנת 1994. הוא היה סולן של להקת מטאל מדור הרוקסן, זמר באמת טוב. כשהוא היה בגיל ההתבגרות זה היה שיא הרוק של שנות ה-90'. היו משדרים דת' מטאל באמ.טי.וי בצהרים. מאחי קיבלתי קטע של רוק, גדלתי על דברים כבדים, וראיתי המון המון הופעות. מהבית קיבלתי קטע של לאונרד כהן, שלמה ארצי ומתי כספי, הרבה ליריות. הייתי ילד עם שיער ארוך עד הכתפיים, הכרתי מטאל באנגלית. אחרי שאחי נפטר גדלתי על הגראנג' - כריס קורנל, ג'ף באקלי, אליס אין צ'יינז, פרל ג'אם. עד היום אני אוהב ושומע".

-איך התחושה עם הוצאת השיר השני?
"זה כמו לזרוק פצצה ואתה לא יודע מה תקבלץ הכי חשוב זה להיות שלם עם מה שאתה מוציא. אני מרגיש שלם ושקט לעמוד מאחורי מה שאני מוציא ואני מבסוט מהתוצאה. היה חשוב להביא שיר יותר קצבי. להראות עוד צד".

-על מה נכתב השיר?
"כשתינוק נולד הוא טהור, דף חלק ושאר הדברים זה מה שאתה אוסף בדרך. ההורים מעבירים פחדים לילדים שלהם, את כל מה שהם לא רוצים שיקרה ואז יוצא אפקט הפוך. זה עלה לי עד כאן והחלטתי שמעכשיו אני מתחבר לעצמי, לתינוק, כמו שנבראתי. נבראתי טהור ואני רוצה להתחבר למקום נקי, לפני שדפקו בך דברים שהם לא שלך, ובכלל הוא מדבר על התחדשות".

-מה ההורים שלך דפקו בך?
"כל אחד מדבר מאיפה שכואב לו, וצריך לשמור על מי שאתה. ההורה ממקום של לגונן ירצה שהילד ילך על בטוח. אין הרבה הורים שרוצים שהילדים שלהם יהיו מוזיקאים. היום זה מהנדסים, ללכת על בטוח. לפעמים זה בא ממקום של לרצות שתהיה שקט בעצמך, מגונן יתר על המידה. זה מין מקום כזה של בן אדם עם סך כל החוויות שהוא עבר וזה מי שאתה. אני מנסה להתחבר לנשמה הפשוטה שלי ולאן שהיא רוצה ללכת".

-לאן אתה רוצה ללכת?
"אני מרגיש הכי חי על הבמה, הכי טוב כשאני מחזיק גיטרה, כשאני מבטא את עצמי ונוגע בנקודותץ המוזיקה בשבילי היא דרך חיים כל כולי בה, היא בחרה בי".

-דמות הילד בקליפ מייצגת אותך?
"היה חשוב לי להציג את הילד הנקי עם הפיג'מה שזה החלומות, מטפס על ערימות הבוץ, מנסה ומנסה ובסוף באמת מצליח לראות את האופק".

"מדרון האהבה"

-באופק נמצא אלבום הבכורה שלך.
"האלבום הוא מסע של תמיכה, של תובנות שמובילות אותך למקום אחר וחדש. שמו יהיה 'אומץ לשנות'. המילה 'אומץ' מתקשרת למילה 'מאמץ'. לא קל לשנות, להשתנות, לפתוח ככה את עצמך. ניסיתי ליצור אלבום עם סיפור שלוקח אותך משיר לשיר ומספר על קטע של צמיחה, עם הרבה תובנות. כל שיר חשוב לי שיתחיל בנקודה אחת ויסתיים בשנייה. חשוב לי המסר".

-יש באלבום שירים על אמא ועל אחיך אלמוג?
"יש לי שיר באנגלית שנקרא 'mom', שלא נכנס לאלבום ואני מבצע אותו בהופעות. הוא מתבשל לאלבום הבא. אני נוגע בנושא בכמה שירים, כמו 'אסיר תודה' שנכתב על חיפוש של אלוהים. אני שר שאני לא פוחד ממנה, לא חושש לגלות את אלוהים. ובאמא שלי היה כעס על אלוהים. היום, גם אם הוא בכבודו ובעצמו ילחץ לי את היד אני לא חוזר מיד בתשובה, זה יותר מורכב. אני נפגש באלבום עם כל מה שעברתי בחיים, בכל מיני וריאציות. חשוב לי לחשוף את המאזינים לתחושות, צבעים ורגעים, יותר מאשר להיות ספציפי. זו האמנות בעיני, להעביר תחושה".

"אני מדמיין שיחות עם אחי על מוזיקה"

-כמי שחשף אותך למוזיקה, הרגשת שאחיך אלמוג נמצא איתך בהקלטות?
"עוד לפני שידעתי שאני שר, הצטרפתי לג'אם של חברים שלו שהתחילו לנגן גיטרה. הבאתי את המיקרופון שלו איתי, וככה התחלתי לשיר. עד היום אני שומר את המיקרופון הזה. אני מדמיין שיחה שלנו על מוזיקה ודיבורים על להקות. אח גדול זה סוג של דמות שאתה לוקח איתך. לא יודע אם הייתי במוזיקה אם הוא היה בחיים".

-הכיוון שלך הוא רוק כבד מלודי?
"אני גדלתי על דברים יותר רועשים, יחסית למה שהולך היום אני נשמע כבד. אותי מעניין ליצור את העטיפה הכי טובה לטקסט ואיך לומר את מה שאני רוצה. הלחנים מתחילים אצלי מהטקסט. האלבום מאוד מגוון. יש שירים שהם אקוסטית וכינורות, יש המון צבעים וכל שיר לוקח אותך למקום אחר. החוט המקשר קיים".

-אתה נשאר בבאר שבע?
"כדי להיחשב שאני בתעשיה אני לא צריך להצטלם בבתי קפה. אני תוך שעה בתל אביב. הניתוק הוא לא מהמשפחה, אלא להתחבר לעצמך יותר".

-והשאיפה?
"אנחנו מאוד מרוצים מיריית הפתיחה של הסינגל הראשון. נשחרר כמה סינגלים והאלבום ייצא עוד כמה חודשים. כבר מתבשל אלבום נוסף. אני מקפיד להופיע כמה שיותר ולחשוף את עצמי. בהופעה יש צדדים שלא תמיד עוברים באולפן. אני מקבל הרבה תגובות בהופעה - לא ידענו שאתה ככה ואחרת. המטרה היא כמובן רק להמשיך קדימה".

*ראודור יופיע ב: 14.2- ב"אדלה" רמת ישי, 13.3 ב"אוזן בר" תל אביב.