ארקדי דוכין חזר עם שיר חדש, "הבלדה על אלישע ונלי", סינגל ראשון שלו מתוך אלבום חדש שצפוי לצאת בהמשך השנה. השיר מעיד שדוכין היה ונשאר איש של סיפורים אנושיים.
"הכישרון שקיבלתי, אני מקווה מאלוהים, מאפשר לי לספר סיפורים בתוך שיר", אומר דוכין. "יש לנו משימה לאמנים, לא רק לשיר בשביל הכיף אלא גם להעביר מצבים אנושיים מול הקהל".
-יש פה מבחינתך סגנון חדש?
"אם יורשה לי, זה כאילו הטרובדורים של פעם בעטיפה של 2012. אני מקבל השראה מאנשים כמו ויסוצקי וז'ק ברל. אני לא יודע אם אני מגיע אפילו לרבע ממה שהם היו, אבל לשם אני מכוון. זה השאנסון של שנות האלפיים".
-יש לך משהו שטרם הגשמת כאמן?
"לצערי זה הסבל שלי בתור אמן. מאלבום לאלבום אני רוצה להגשים משהו חדש ולא תמיד הקהל אוהב את זה, ולא כולם מקבלים את זה, כי אנשים רוצים לשמוע מאמן שוב את אותו דבר, כמו בטעמים של אוכל שמתרגלים לאכול את אותו הטעם. אבל אני רוצה... אני רוצה אלבום עם הפילהרמונית, אני רוצה מיליון ואחד דברים".
-העלית רעיון לעשות מופע למען הנטבחים בסוריה.
"כן, זה בא ממקום אנושי. אין לי אג'נדה פוליטית, אני לא מבין בפוליטיקה. פשוט מאוד כואב לי שיש לנו שכנים שסובלים. לצערי נודע לי שזה עלול לגרום להם יותר נזק מתועלת כי אסד עלול לקשר אותם לציונות, אז בינתיים זה מוקפא".