נורית גלרון פרומו 2010 (צילום: אילן בשור)
"הוצאו מהקשרם זה אנדרסטייטמנט". נורית גלרון | צילום: אילן בשור

נורית גלרון היא אייקון של מוזיקה ישראלית איכותית מגוונת, מג'אז ומוזיקה קלאסית ושירי משוררים, דרך פופ עד לרוקנ'רול. עשרות שנים, הרבה אלבומים, עשרות להיטים, ושירים שריגשו ישראלים רבים לאורך תקופות, פסגות בולטות בפסיפס שיוצר את פס הקול המקומי. גלרון מייצגת עבור רבים מוזיקה ישראלית "ישנה" וטובה. ואולי בגלל זה דבריה על המוזיקה הים תיכונית בהיכל התרבות, שהוצאו מהקשרם, עוררו כזו חמת זעם בקרב אמנים שנעלבו, מישי לוי ועד דודו אהרון, נקודה שעוד נגיע אליה.

אבל למרות כל השנים וההישגים גלרון מתרגשת באמת לקראת הופעתה בעוד יומיים (שישי, 21:00, מרכז סוזן דלל בתל אביב) בפסטיבל הפסנתר, במופע בכורה עם המוזיקאי גיל שוחט. גלרון, ווקאליסטית בחסד, כבר לא יכולה לחכות: "גיל שוחט הוא עילוי שאין כמותו מבחינה מוזיקלית, אני שמחה מאוד שאנחנו מופיעים יחד, מה יש לי יותר לבקש, זה חלום", היא אומרת. "עשיתי בזמנו תקליט של רק יצירות קלאסיות עם הסימפונט ומתוכו אשיר שלושה קטעים, של באך, שוברט ומוצארט. מהרפטואר שלי אני שרה דברים לא רגילים כמו 'הייה נא טוב אלי' של סשה ארגוב ורחל ו'שיר באמצע הלילה' של יוני רכטר, שאני מרשה לעצמי וגיל מאוד מחובר אליהם. וגם יהיו להיטים כמו 'אני אשתגע' ו'אתה פה חסר לי'".

"במופע הזה אני חייבת להיות מאוד מדויקת"

-יש הכנות מיוחדות?
"למופע הזה אני באה קצת אחרת, בעיקר מבחינת הדיוק. אני חייבת להיות מאוד מאוד מדויקת בעיקר בחומרים הקלאסיים. בחומרים שלי אני הולכת אחריו אינטרפרטאציות אחרות לשירים שלי, עם ההשראה שהשירים נתנו לשנינו, לגיל ולי. אגב, כיוון שזה רק שנינו אז הלוגיסטיקה היתה אחרת ואת החזרות תיאמנו בינינו".

-אתם מתכננים לרוץ עם המופע?
"אני עוד לא יודעת אם נרוץ איתו, כי כל אחד מאיתנו במסלול שלו, אבל למקרים שיסתדר לנו נשמח לעשות את זה מאוד. יש לנו שני תאריכים להופעות מחוץ לתל אביב. גיל עוד קצת עסוק בארץ ובחו"ל, הוא הרי כוכב בינלאומי. אנחנו לא יוצאים ממש למסע, אבל כשזה יתאפשר וירצו אז יקרה. ובמקביל לא סגרתי את ההפקה הנוכחית של שירי נתן זך שממשיכה לרוץ ברחבי הארץ".

"חשוב לי לחבר את הדור הצעיר למוזיקה מורכבת"

-מי הקהל שלך כיום?
"לשמחתי אני רואה גם את הדור הצעיר וחשוב לי מאוד לחבר אותם למוזיקה יותר מעמיקה והם לעיתים קרובות מחפשים את המורכב יותר מאשר את הלהיטים. אני שמחה שיש לי אפשרות להציע רפרטואר מאוד גדול והמופע הזה הוא ברובו חומרים די מורכבים".

נורית גלרון, הופעה עילי בוטנר (צילום: עידו קליר)
" פרס ישראל? לא! בחיים לא קיבלתי פרסים ואני לא חיה על פי פרסים או כבוד". נורית גלרון בהופעה | צילום: עידו קליר

-את מקבלת לדעתך את הכבוד שאת ראויה לו?
"אני עדיין מופיעה ובא קהל לראות אותי. מה אתה רוצה יותר מזה, פרס ישראל? לא! בחיים לא קיבלתי פרסים ולא הייתי בן אדם שחי על פי פרסים או כבוד. ההערכה שלי מגיעה מכך שאנשים ממשיכים לבוא ולשמוע אותי זה. מספיק לי".

-בתקופת "משהו בלבבה" היית ממש כוכבת.
"יש תקופות יותר ופחות חזקות. ממרום גילי ומהפרספקטיבה הפיקים זה דרך, לא הרגע שאתה למעלה או נמוך. הדרך מאוד מספקת אותי ובעיקר העובדה שאני עדיין עושה מה שאני רוצה ונוגעת וטועמת דברים כמו סדרה שהופעתי בה ("רביעיית רן") ומוזיקה קלאסית. אני חיה ונושמת ואני בהחלט מסופקת".

"הייתי מועמדת לזמרת השנה?"

-היית מועמדת השנה ל"זמרת השנה" של ערוץ 24 ורשת ג'.
"באמת? הייתי מועמדת?".

רוני דלומי - מצעד שנתי ערוץ המוזיקה     (צילום: אלעד דיין)
"אף פעם לא הייתי זמרת השנה". רוני דלומי קוטפת את הפרס מנורית גלרון | צילום: אלעד דיין

-כן, יחד עם חוה אלברשטיין וירדנה ארזי, ושלושתכן הפסדתן לרוני דלומי.
"אין לי מה להגיד. אף פעם לא הייתי זמרת השנה. אף פעם, בחיים לא. לא פרס ולא זמרת השנה, אפילו לא ב'משהו בלבבה'. אבל באמת זה לא חולף בראשי. בחיי האלוהים שאין לי את המנגנון הזה. ממש לא".

-פעם היית מעורבת מאוד פוליטית, גם בשירים כמו "אחרינו המבול".
"הפוליטיקה בהחלט בוערת בי ואכפת לי ממה שקורה ולאן הבאתי את ילדיי, אבל אני כבר לא עולה על בריקדות. אני בהחלט בן אדם שמתעסק באקטואליה, זה חשוב, אבל אני לא לוחמת. היום אני מופיעה עם 'אחרינו המבול' והקהל מבקש אותו".

-תוציאי היום שיר כזה? תלכי להפגנות?
"היום אני לא רואה מצב. התקופה קצת אחרת אני חושבת. השמאל התקרב למרכז והימין התקרב הכל התערבב ואנשים מתחילים להבין שיש בעיה. אז היו יותר קיצוניים. היום הכל יותר דרך המחשב,  עצומות דרך האינטרנט. אם זה היה בנפשי בטוח הייתי מוציאה שיר כזה היום".

"אם כולם היו גזענים כמוני אז העולם היה ורוד"

דודו אהרון נותן בראש (צילום: שי פרג)
"הייתי מקליטה דואט עם כל מי שיביא לי שיר טוב". דודו אהרון, שנעלב מדברי נורית גלרון | צילום: שי פרג

-האמירה שלך על מוזיקה ים תיכונית בהיכל התרבות, שאמרת שיופיעו, רק שישאירו אחריהם נקי, הוצאה מהקשרה וגררה זעם רב.
"זה שעשו מזה סיפור זה לא חשוב. אוהבים לעשות סיפור. יש לי הרבה כבוד למוזיקה המזרחית ואמרתי את זה גם אז. היא תמיד היתה במאסות של קהל ומכירות תקליטים הכי גבוהות. ההבדל הוא שהעשייה לא היתה בתקשורת, אלא בתחנה המרכזית, שמכרו מלא דיסקים ופחות בתקשורת. כשהרייטינג התחיל להיכנס לסיפור הבינו איפה הקהל נמצא. לגבי מה שאמרתי - הוצא מהקשרו זה אנדרסטייטמנט. אני הבן אדם האחרון מכולם שאפשר להאשים אותו בגזענות. אם כולם היו גזענים כמוני אז העולם היה ורוד. הוציאו אותי גזענית ומי שמכיר אותי יודע שאני לא. אני מנצלת בפני כל מי שקרא את הדברים ונפגע מהם".

-היית מקליטה דואט עם זמר ים תיכוני?
"הייתי מקליטה דואט עם כל מי שיביא לי שר טוב ויבקש ממני לשיר איתו. שיביא שיר טוב, אז למה לא, מהמוזיקה הים תיכונית. זה יכול להצטרף לרפטואר הגדול שעשיתי".

>> ירדנה ארזי: השיר הבא יהיה מזרחי