להקת "פרנקלין" עם שחר חסון בשיר "קיטשית"

פרנקלין (צילום: עדן פראג') — "אנחנו מופיעים מופרד - בנות מקדימה ובנים מאחורה". פרנקלין | צילום: עדן פראג'

קוראים להם "פרנקלין" והם הלהקה הכי מגניבה בארץ. יעידו על כך עשרות אלפי מעריצות ומעריצים שהיו בהופעות שלהם ברחבי הארץ בשנתיים האחרונות - במועדונים, בחופים ובמסיבות חשק מטורפות. יעיד על זה כל מי שמבין משהו במה זה להיות הכי cool, שומע את השירים שלהם ומייד עף לו התחת. יעידו על כך מיליוני צפיות לשירים שלהם ביו טיוב - להיטי רשת גדולים אחד אחד כמו "מותק (שיר הפקאצות)", "או מיי גאד", "הבלוז לשמנדריק", "906090", "בואי נעזוב", "חבל", "הכינור השיכור", ו-"פופולופו". ולא, הם לא קונים צפיות ביו טיוב, זה ממש לא לרמה שלהם.

"הם" זה בן מאור (צנב) בן 21 מתל אביב, ארצי קופר בן 21 מתל אביב ואביחי נפתלי בן 21 מרמת גן. אם "ארצי קופר" זה שם של טייס, קצת כמו "עברי לידר", הרי שהשאלה הראשונה היא כמובן מה זה "צנב"? "צנב זה בנצי, רק הורדנו את היו"ד והפכנו את זה". ברור. איך לא חשבו על זה קודם. שאלה שנייה: איך בהופעות? תשובה: "אנחנו מופיעים מופרד - בנות מקדימה ובנים מאחורה. זה נקרא הדרת בנים".

המוח היצירתי וההומור של השלושה גם עומדים בבסיס המוזיקה שלהם. הנוסחה פשוטה: "פרנקלין" מביאים רעיון מבריק לשיר, יוצרים ביט היפ הופ גרובי, עליו שמים טקסט שמדבר על בחורות וכמה כיף להיות קול, מתבלים בהומור ואפקטים ומעיפים לרשת - כמו שעושים באמריקה - וכולם זורמים על הראש שלהם. עכשיו הם מוציאים את השיר החדש "קיטשית" (כאילו, קיצ'ית) יחד עם הסטנדאפיסט שחר חסון, שיש לו בעצמו היסטוריה של שירים היתוליים עם להקת הפליז. זהו מעין שיר המשך ל"מותק", שיר הפקאצות, שדיבר על צפונבונית מאוסה. הפעם מטפלים הפרנקלינים בסוג מאוס לא פחות של בחורות - הקיטשיות.

אביחי: "זה שיר על בחורות קיטשית שנמאס לנו מהן. הבאנו אחת כזו ששיר את הפזמון".
ארצי: "בחורה קיטשית זו בחורה שרוצה ללכת לים ולעשות לך קיצי ביד ושיהיו לכם שמות חיבה מעפנים".
צנב: "אנחנו לא אוהבים את זה, אז עשינו על זה שיר".

-איך היה לעבוד עם שחר חסון?
אביחי: "הוא מצחיק בטירוף".
ארצי: הורס אותך באולפן מרוב רעיונות. הוא נראה כאילו שטותניק, אבל נתן לנו השראה כי הוא איש עבודה מטורף מהבוקר עד הלילה".
צנב: "הוא עובד על מליון דברים והכל אצלו איכותי וחכם".

-מאיפה השם "פרנקלין", זה קשור לצב הירוק שמופיע על הלוגו שלכם?
אביחי: "יש לנו באולפן צב, הוא קיים הרבה לפני הלהקה, זה בובה של צב שצנב זכה בה ביריד בלונה פארק". צנב: "סוג של כרית, היינו ישנים איתה".
ארצי: "קראנו לו 'פרנקלין' ועל שמו קראנו ללהקה".

-איך התחלתם?
אביחי: "ארצי וצנב עשו רוק עוד בבית ספר ואחרי הבית ספר. צנב אפילו הכניס שיר לפלייליסט של גלגלצ. ארצי הופיע המון עם להקה שלו".
ארצי: "אביחי היה ראפר והחלטנו לשלב הכל יחד".
צנב: "אביחי טוען שהוא יזם את החיבור ואנחנו טוענים שאנחנו אבל זה פשוט השתלב טוב".

-איך אתם יוצרים שירים?
ארצי: "אנחנו זורקים פזמון, ביט, ריף גיטרה ועל זה מביאים את השאר".
צנב: "פעם מהביט, פעם מהטקסט. השירים באים מכיף להשתחרר, לעשות מה שאוהבים. לא הצלחנו במסגרות הממסדיות".
אביחי: "לכן אנחנו הכיתה הטיפולית של הסצנה".
ארצי: "אנחנו מתעלים את זה למוזיקה במקום לדברים שליליים כמו שוטטות וסמים. אין לנו הרבה אופציות בחיים אז ננעלים באולפן".
צנב: "כולנו היינו בבית ספר ובצבא, אבל לא היה לנו כיף".
אביחי: גם צנב במסגרת מסוימת בצבא".
ארצי: "שמתאימה לו. אביחי זז בין בסיסים, אני עשיתי שירות לאומי".

-אתם ממש מגובשים.
ארצי: "אנחנו החברים הכי טובים אחד של השני. אביחי התלבש לתוך החיבור שלי ושל צנב. אנחנו בעצם החברים היחידים של עצמנו, כמו משפחה".
אביחי: "יש חיכוכים גם. לפעמים רבים. יום אחרי ההופעות בסוכות הופענו בחיפה ומשם נסענו לכנרת, הלכנו מכות וחזרנו הביתה".
צנב: "חזרנו עם תחבושות. אביחי סיים בבית חולים".

-איך הסביבה הקרובה מקבלת אתכם?
אביחי: "ההורים מחוברים אלינו לפייסבוק, הם נמנים עם המעריצים".
ארצי: "אבא שלי הוא העורך דין של הלהקה. אסור להסתבך איתנו".

-אתם הכי בשפה של הצעירים, הרבה סקס בטקסטים.
ארצי: "מי שמתרכז בטקסטים קולט שהסקס מרומז. בשיר על הצפונית יש גם על כסף. מחאה שקטה שהיא עשירה ואנחנו עניים".
אביחי: "אנחנו מוכרים את המחאה בעזרת סקס".
ארצי: "בקרוב יש שיר על האיום האיראני. שיפלו כבר פצצה ויפסיקו לדבר על זה כל הזמן שטויות, שנימחק קצת".
צנב: "לעשות ריסטארט למערכת".
ארצי: "אנחנו שרים בעיקר על חופש ועזבו אותי באמא שלכם".

"מותק" (שיר הפקאצות)

-מתי הרגשתם שמתחילה ההצלחה?
אביחי: "כשיצא 'מותק' באוקטובר 2010 לפני שנתיים וקצת. בטעות הוא הצליח, הצלחה היסטרית. חצינו את המליון צפיות עם שיר היפ הופ לנוער".
צנב: "היה כיף, הופעות, עניינים".
ארצי: "ראינו קבוצה של בנות מאילת שעשו ריקוד לשיר והיינו בטוחים שרק המשפחה שלנו מכירה את זה".
צנב: "באותה תקופה התחלנו להופיע, לאט לאט זה התעצם"
ארצי: "בחנוכה עשינו שבע הופעות בחודש. עכשיו הכל נעצר, כי יש עניינים של חתימה בחברת תקליטים. אנחנו כנראה חותמים ב'הליקון'. הם לא ינהלו אותנו אישית, כי רק אנחנו מנהלים את עצמנו. הם ישווקו לנו הופעות. לא נהיה אמני בית שלהם".

-כמה הערצה יש אליכם? איך מודדים?
ארצי: "אנחנו מודדים את ההצלחה לפי כמות הבחורות. צנב הוא היחיד בלי חברה".
צנב: "אני מקבל לטלפון תמונות בפוזות ובלבוש מאוד מסוים".
ארצי: "וככה נמדדת ההצלחה".
אביחי: "לנו יש חברות. החברה שלי הזמינה הופעה שלנו, נוצר קשר ונהיינו חברים"
ארצי: "חברה שלי היא בהארד קור של המוזיקה, פחות פאנקי, היא שומעת בוב דילן".
צנב: "היתה לי חברה חמש שנים, החלטתי שדי לי ומספיק".

-איך המעריצות מקבלות את העובדה שיש לכם חברות?
אביחי: "תשאל ההפך. איך החברות מקבלות את המעריצות - הן הן בסדר גמור עם זה. הן בגילנו פלוס מינוס".
ארצי: "לא היתה לנו בעיה עם בחורות לפני הלהקה".
צנב: "וזה לא השתנה הרבה מאז".

-מה גילוי ההערצה הכי מטורף שנתקלתם בו?
אביחי: "קיבלנו משתי מעריצות חמודות בובה ענקית של לב עם הקדשה ושוקולדים וזה מאוד הפתיע".
ארצי: "זה יותר כיף מהתמונות החושפניות. אנחנו מעדיפים כריות של לב ושוקולדים על ציצים. סתם לא".

-אז מי היא הבחורה המושלמת עבורכם?
ארצי: "בוסית. אחת שתשחק איתנו כדורגל. שתעשן איתנו נרגילה".
אביחי: "סופרוומן".
צנב: "שתעשה בשבילנו הכל".

-איזה סמים חביבים עליכם?
אביחי: "בירות".
ארצי: אני וצנב בעראק".
צנב: "חלקנו עם התנסויות פחות וחלקנו יותר".
אביחי: "בכללי אנחנו בתקופה שלא נוגעים"
ארצי: "זה מסיט את הראש מהדברים החשובים".

-אתם מרגישים תחרות מהרכבים כמו "האולטראס"?
אביחי: "בלי שמות. אנחנו עושים מה שכיף לנו ולא מה שהקהל רוצה לשמוע".
ארצי: "אנחנו פחות בעניין של תחרות. יותר יוצרים מוזיקה, פחות ראפרים וזמרים. אנחנו מתחרים יותר בדג נחש והם הרבה יותר טובים מאיתנו".
צנב: ,בקיצור, לא מתחרים במי ששאלת עליו".

-ואיזי?
אביחי: "אם יש הופעה שלנו ושל איזי אנחנו מבטלים את שלנו והולכים לשלו. סתם, לא באמת".
ארצי: "זה לא תחרות מי מחייך יותר יפה. זה כל אחד מה שהוא מתחבר אליו".
צנב: "אנחנו רוצים שיתחברו אלינו כולם".

-מהן השאיפות שלכם?
ארצי: "להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את הגיטרה למוזיקה. אנחנו מגיעים להופעות עם גיטריסט, זמרי ליווי, רקדניות. אנחנו מעדיפים להוציא עוד כסף ושההופעה תהיה מכובדת ועשירה בתוכן, להחזיר את הכבוד למוזיקה זה מה שחשוב לנו.
צנב: "יש הרבה חבר'ה שמחפשים רק את הביזנס, שמערבבים ליינים של מוזיקה בשביל הכסף וזה לא כיף".

-תוציאו אלבום?
אביחי: "אנחנו חושבים על להוציא דיסק".
ארצי: "כמו כל התעשייה מתלבטים. מה שחשוב זה השירים, לא משנה איך תשמע אותם".

-הדג נחש זה מודל להצלחה?
אביחי: "הם ממש טובים".
ארצי: "שבק ס, הדג נחש - לוקחים גיטרה, בס, תופים ועושים על זה גרוב. אנחנו בקטע הזה".
צנב: "פחות בקטע השני של לכוון את המוזיקה לפי הקהל".

-לסיום, מסר למעריצים?
"על כל שיתוף של השיר החדש בפייסבוק אנחנו תורמים 5 שקלים לעמותה לנוער בסיכון. הלוואי ויהיו המון שיתופים".