Beck – Heaven's Ladder
זו השנה של בק, או לפחות השנה הטובה שלו מזה עשור. אחרי יציאת "Morning Phase", שמסתמן כאחד מאלבומי השנה, מגיע "Song Reader", האלבום. ב-2012, בעודו נמצא עמוק בבצורת יצירתית, בק הוציא לאור חוברת תווים עם שירים חדשים לגמרי פרי עטו, מילים ומוזיקה. היה זה מהלך שנראה כקוריוז והביא עימו הרבה אכזבה, במיוחד לנוכח הביצועים החובבניים לשירים הללו שהועלו על ידי גולשים ברשתות.
אגב, זו הייתה חלק מהמטרה. ספר השירים עלה כמופע פעמיים-שלוש ועכשיו יוצא כפרויקט מוקלט עם 19 סולנים המבצעים את השירים, ביניהם ג'ארוויס קוקר, לורה מארלינג, ג'ק ווייט, נורה ג'ונס ולא מעט שמות פחות מוכרים. התוצאה לא אחידה, כמובן, אבל מרתקת כמו מחקר אנתרופולוגי. השיר היחיד שמבוצע ע"י הכותב הוא "Heaven's Ladder", שיר בק קלאסי, בלדה של מלאכים, קצת עצובה ובודדה עם נגיעות על-זמניות. הביצוע הכי מכובד שניתן למצוא ברשת בינתיים הוא אירוח של הנסיך בק בתוכנית של קולבר.
Mark Lanegan Band – Sad Lover
חוץ מהביקורים התכופים שלו בישראל, מארק לאנגן עובד בשנים האחרונות כמו משוגע. נדמה שהחזות הקודרת והפרפורמנס המאופק אך מדויק שלו, לא תואמים את המוזיקאי שיוצר ללא הרף. כבר קצת קשה לעקוב. בדרך לאלבום הבא המתוכנן לסתיו הוא מוציא EP חדש בן חמישה קטעים, שיודפס על גבי ויניל בלבד ובכמות מוגבלת של עותקים בארה"ב ובקנדה. השיר המוביל מתוכו לוחץ על דוושת הגז ולא מרפה ומוציא החוצה את כל הרוחות והשדים בסופת הוריקן שיש בה הרבה עצב ודמעה אחת.
Foxygen – How Can You Really
אחרי הכבדות הזו מגיע להשתחרר קצת עם קטע שגם ההורים שלכם יאהבו. הרכב הרוק (?) מקליפורניה "פוקסיג'ן" לוקח עוד צעד אחד אחורה ברטרו לקראת אלבום חדש כפול (!) שיכלול 24 שירים (!). קשה ממש להשתגע על השיר החדש. למרות רוח הנעורים הסיקסטיזית, הלחן נשאר סתמי ושבלוני. לפחות יש קליפ קווירי שקשה להוריד ממנו את העיניים.
Karen O – Rapt
קארן או היא מסולניות הרוקנ'רול הכי מעולות ומוצדקות שיש, לבטח בדור תחיית הרוק של תחילת העשור הקודם כסולנית ה"יה יה יה'ז". עוצר כאן לפני ששטף הסופרלטיבים מתפרץ, כי אני מעריץ. השנה קארן או עושה את זה לראשונה סולו באלבום שעתיד לצאת בלייבל "קאלט" של ג'וליאן קאזאבלנקס, סולן "הסטרוקס". אין בינתיים דרך להעריך את יצירת הלו פיי המיניאטורית הזו, אלא בעיקר להתענג על הקול שמעולם לא נשמע קטן ושבור יותר.
The Raveonettes – Endless Sleeper
עוד הרכב שהתחיל ממש במקביל ל"יה יה יה'ז" ומגיע מאותם אזורים הוא "הרייבונטס". בעקביות מדודה הם עושים את הקטע שלהם כבר יותר מעשר שנים. ביישור קו עם הטרנד העכשווי, בשבוע שעבר הוציא הצמד הדני אלבום חדש בהפתעה. תפס אותי לא מוכן, אבל מכה ברכות גלים של גיטרות יפות.
Merchandise – Green Lady
בהמשך ישיר לטור הקודם, מרצ'נדייז חושפים שיר נוסף. החשדנים יראו בו בלדת אייטיז נימוחה. הנאיבים יאהבו ויתרגשו ויאהבו.
Iceage – The Lord's Favorite
להקה דנית עם שם נדוש עושה את המוזיקה הכי בלתי צפויה שיש. קטע הרוקאבילי המתגלגל הזה כתוב למופת ומזכיר לי את פיט דוהרטי ברגעי החסד שלו. אה, ויש גם קליפ מצוין. לחיות ולמות עם זה. מושלם.
Cymbals Eat Guitars – Warning
כמה יפה השיר החדש של ההרכב הניו יורקי "Cymbals Eat Guitars". "אתה נראה כמו רוח רפאים, ממש כמו (דיוויד) בואי ב-'סול טריין'", שר הסולן שקיבל השראה לשם ההרכב מציטוט של לו ריד. העולם הוא רפרנס אחד גדול לדברים שכבר קרו וזה בסדר, כל עוד יש נשמה ולב ויכולת להתרגש.