גם אם לא עליתם השבוע לכיתה א', אתם לא בעיצומה של כתיבת הדוקטורט או לא יצאתם לקורס השתלמות מהעבודה – אתם בטח יודעים שאנחנו אף פעם לא מפסיקים ללמוד. ההתקדמות האישית שלנו תלויה בלמידה תמידית, והמוח שלנו, איבר מורכב שכמותו, רק רוצה עוד. בין אם אתם צריכים לשנן חומר לבחינה, קוראים ספר על המבצעים הכי סודיים של המוסד או פשוט רוצים לשפר את האנגלית – יש דרכים יעילות ואפקטיביות להכניס חומרים לראש, וגם להוציא אותם ממנו.
ערן כץ הוא ככל הנראה אחד המומחים הישראלים הגדולים לזיכרון. מי שהתחיל כתלמיד בינוני וכמעט סולק מבית הספר – הפך לאדם בעל מוח ברזל לאחר שקרא ספר ששינה את חייו. מאז כץ מקדיש את חייו לנושא לימוד, זיכרון וההשפעה העצומה שיש לנו על המוח שלנו ועל היכולות שלנו. ב-1998 הוא נכנס לספר השיאים של גינס לאחר שהצליח לזכור מספר בן 500 ספרות אקראיות מהתחלה לסוף, וחזר עליו במלואו לאחר ששמע אותו פעם אחת בלבד. את ספרו הראשון, "סוד הזיכרון המצוין", הוא כתב כבר לפני למעלה מעשור, ולאחרונה יצא ספרו החמישי, "5 מתנות למוח" – ספר מתח המבוסס על עובדות אמיתיות, ומעניק לקורא מיומנויות מעשיות להצלחה.
"ידע הוא בעצם זיכרון", מבהיר כץ. "כל האינטליגנציה שלנו מבוססת על זיכרון. בשביל לדעת משהו, בין אם מדובר על סיכומי שיעור היסטוריה או הדרך לפתור תרגיל מתמטי, צריך לזכור אותו". אחד העקרונות שכץ פיתח נקרא "עקרון IRV". המודל, על רגל אחת, מתייחס לכך שאנחנו יצורים מתוכנתים. כמו רובוטים. אנחנו כל הזמן שותלים תוכנות חדשות במוח – בין אם זאת תוכנת הליכה לפעוטות, תוכנת אכילה בעזרת סכין ומזלג, תוכנת נהיגה או אפילו שחייה. "אחרי שקיבלנו את התוכנה הראשונית, אנחנו משפרים אותה על ידי שינון וחזרה", הוא מסביר. "ככל שנחזור על אותה פעולה יותר פעמים – אנחנו נהפוך למומחים". אז איך זה שלא כולנו נגני גיטרה וירטואוזיים או מתכנתי על? "לכל אחד יש משהו שהוא טוב בו יותר מאחרים. אפילו אם זה קיפול כביסה. לכל אדם יש יתרון אישי שהוא מביא למיומנות, וכך הוא הופך אותה לטובה יותר עבורו. אבל בשורה התחתונה כל אדם יכול ללמוד כל דבר בשיטה הנכונה". אז מה השיטות הנכונות? או. הנה 19 המלצות, טכניקות וטיפים שפשוט יעשו אתכם יותר חכמים.
1. תתחילו עם מה שמעניין
המוח שלנו הוא כמו רכבת. כמו שהיא לא קופצת מ-0 ל-100 קמ"ש תוך שניות, אלא צריכה לצבור מהירות לאט – ככה גם המוח שלנו. לכן עדיף להתחיל ללמוד משהו שמעניין אותנו, ולא להתקבע על הלימוד הכרונולוגי, להניע את המוח עם עניין מסוים, להכניס אותו למצב של למידה ומוזה – ואחר כך להתקדם לחומרים הפחות מהנים ויותר קשים. לכץ יש טיפ זהב לאנשים מבוגרים: "אני ממליץ להתחיל את היום עם קריאה של כתבה מעניינת בעיתון או כמה עמודים מספר שמרתק אתכם. כל דבר שיניע את המוח בצורה מהנה ויכניס אתכם למצב של ריכוז חיובי".
2. תספרו עד 77
מחשבות טורדניות יכולות לפגוע בריכוז. בין אם אלה בעיות בבנק או כי רבתם עם בת הזוג – המוח עסוק בבעיה ולא בדברים אחרים. הפתרון מצוי בטכניקה שפיתח כץ, שיכולה להעיף מהמוח דברים שמציקים לכם ומונעים מכם להתקדם הלאה. זה קצת מלאה – אבל פשוט: אם תחזרו 77 פעמים על אותה מחשבה, היא תיחרט לכם במוח. כץ מסביר: "המוח שלנו מקבל פקודות. אנשים לא יודעים שהם יכולים ממש לשתול פקודות בתוך המוח ולעוות זיכרונות. אם יש לכם בעיה, תגידו לעצמכם שמחר ב-10 בבוקר תפתרו אותה, אבל עכשיו זה הזמן להתרכז בלימודים. אני מבטיח שאם תחזרו על המחשבה ברצינות 77 פעמים הפקודה תיקלט במוח ותוכלו לחזור לעסוק בעיקר. כמובן שזו לא תרופת פלא והמחשבות אולי עוד יסתובבו בראש, אבל הן לא יטרידו אתכם מלהתרכז במה שאתם רוצים". אין מה לדאוג, אם תתבלבלו מעט בספירה לא יקרה כלום. הרעיון המרכזי הוא שהשליטה על המוח שלכם היא בידכם. עדיין לא משוכנעים? חפשו סיפורים על רוצחים שהצליחו לעבור בדיקת פוליגרף על ידי כך ששכנעו את עצמם שהם לא עשו שום דבר.
3. תלמדו בזמן שמתאים לכם
כולם תמיד אמרו לכם שאתם חייבים שקט מוחלט כדי ללמוד ולזכור? כולם כנראה טעו. סביבת הלמידה ממש לא חייבת להיות סטרילית, אלא צריכה להתאים לצרכים שלכם. "היום אנחנו יודעים אנשים שמתרכזים הכי טוב כשיש להם רעש רקע של בית קפה או מוזיקה", אומר כץ. גם משך זמן הלמידה האולטימטיבי הוא סובייקטיבי לחלוטין – על פי הנורמות המקובלות לימודים חייבים להיות בבוקר, אבל יש אנשים שמתרכזים יותר טוב לקראת הערב. "עד היום אני מתקשה לקום מוקדם בבוקר", מספר כץ, "אז בשביל מה? אני קם כמה שעות מאוחר יותר אבל אני הרבה יותר מרוכז. אל תפחדו לשבור מוסכמות, כל אחד יודע בדיוק איפה ומתי הוא יכול להתרכז בצורה הטובה ביותר, זה באינטואיציה שלנו".
4. תזכרו מספרי טלפון
אולי זה נראה לכם רחוק – אבל איבוד הצלילות הוא אחד הסממנים המובהקים של גיל מאוחר, ובהחלט סיבה לדאגה. זה מתחיל בניסיון להיזכר איפה המפתחות כל בוקר מחדש ונגמר בדברים שהשתיקה יפה להם. כבר הוכח מחקרית שככל שתפעילו את המוח יותר כך תוכלו לדחות הופעה של דמנציה לקראת גיל מבוגר. אין תרופת פלא, ויש מחלות תורשתיות שהיום עדיין בלתי אפשרי למנוע – אבל בהחלט ניתן לדחות אותן כמה שיותר. כל מה שצריך לעשות הוא להמשיך לאתגר את המוח, להפעיל אותו. בין אם אלה תרגילי זיכרון, פתירת תשבצים או סודוקו, קריאת ספרים. כל דבר קטן עוזר. כמה קטן? "נסו לזכור את רשימת המכולת במקום לקחת פתק. נסו לזכור כמה מספרי טלפון בעל פה במקום להביט בנייד כל פעם מחדש", מציע כץ. "כל מהלך כזה הוא אימון למוח". תרגול זיכרון ולמידה של דברים חדשים עוזרים לשפר את המוליכות בין הסינופסות במוח, ושומרת אותנו חדים לאורך זמן.
5. תפעילו את הדמיון
אין כמעט הבדל בין למידה של ילדים לבין למידה של מבוגרים. הסוד הוא עניין ואסוציאציות. נכון שלילדים עדיף להעביר חומר בצורה יותר ויזואלית, אבל ככלל – אסוציאציות הן המפתח להבנה. "השתמשו בדמיון כמה שיותר מפותח או רגשי בשביל לקשור אליו יחידות מידע", מסביר כץ, "וכך לא תוכלו לשכוח אותן". אחת הטכניקות לשימוש באסוציאציות נקראת "החדר הרומאי": זוהי טכניקה שעוזרת לכם לסדר בראש הרבה פריטים בזמן קצר יחסית. מה שאתם צריכים לעשות הוא לדמיין מקום מאוד מוכר. זה יכול להיות החדר שלכם, מפת ארץ ישראל, או כל דבר שאתם לא יכולים להתבלבל בו ומכירים את הסדר שלו בעיניים עצומות. עברו מנקודה לנקודה לפי הסדר שבו הדברים מונחים וקשרו אליהם את מה שאתם לומדים אסוציאציות.
לדוגמה אם אתם לומדים על נושא לא שגרתי כמו אסטרונומיה, וקוראים מאמר שמוזכרות בו עובדות, למשל – השמש מגיעה לחום של 5,500 אלף מעלות וקוטר הירח הוא 3,400 קילומטר – דמיינו את המיטה בחדר מפוצצת ב-5,500 כריות שעליהן רקומה שמש. אם מעל המיטה יש חלון ואתם יכולים לראות את הירח – דמיינו עליו פנים של מישהו מוכר בן 34, וכך תקשרו את הירח לקוטר שלו. כשאתם קושרים פריטי מידע מהחומר הנלמד לאסוציאציות שאתם מכירים היטב – רוב הסיכויים שתזכרו היטב את החומר.
6. תלחצו על כפתור הכיבוי
בעיות קשב וריכוז הפכו לתופעה כלל עולמית. הדור הצעיר סובל ממנה במיוחד, עם צפצופי הסמארטפון ופיתויי הפייסבוק, אבל כאן נכנס כוח הרצון. תגלית מפתיעה: לטלפון יש כפתור כיבוי. הכפתור הזה יכול למנוע לחלוטין הסחות דעת, וכך גם במחשב ובטלוויזיה. "כל מה שצריך להבין זה ששום דבר לא באמת דחוף", אומר ערן. "כבר ניהלו שתי מלחמות עולם ללא פלאפונים או ביפרים, אז תאמינו לי, העולם לא ייחרב בכמה שעות ביום שתקדישו ללימודים".
לא השתכנעתם? ערן מציג מחקרים שמצאו כי אם כבר תפסתם 'גל ירוק' של ריכוז, תספיק שיחה של 30 שניות להוציא אתכם מהריכוז כך שיידרשו בממוצע בין 7-15 דקות לחזור לרמת הריכוז שלפניה. לא חבל?
"כמות המידע שאנחנו צריכים לקלוט ולעבד בעידן הטכנולוגי היא אדירה ולא תמיד שימושית", ערן מוסיף. "ישנו נתון שאומר שכמות החומר שהיית לומד במהלך כל חייך במאה ה16 שווה למוסף סוף שבוע אחד של הניו-יורק טיימס". וזו בדיוק הסיבה שצריך לדאוג לשמור על המוח שלנו במצב של חדות וכושר שיא.
7. תעלו על הגל הירוק
בדיוק כמו שבכביש אנחנו יכולים לתפוס גל של רמזורים ירוקים ולצלוח את הדרך בלי עיכובים, כך גם למוח שלנו יש זמן אדום וזמן ירוק. זה משתנה בין אדם לאדם אבל כל אחד מרגיש את זה. אם תפסתם גל ירוק, אתם מרוכזים בחומר והכל הולך לכם חלק, ערן ממליץ לרוץ עליו כמה שיותר עד שהוא נגמר. "אל תקבעו לעצמכם הפסקות בכוח, כמו 'אני אשב על זה עד החדשות'. או 'לא אכלתי כל היום אז בשבע אני אלך לאכול..' חבל על התירוצים, אם אתם על גל ירוק של שעתיים אז רוצו איתו, בשביל מה להפסיק? כשיהיה לכם גל אדום אתם כבר תעשו מעט יותר הפסקות".
8. תעבירו את הזיכרונות
יש לנו מספר סוגי זיכרון: קצר, בינוני וארוך. ולפעמים אנחנו צריכים לדעת להעביר את הזיכרון מהטווח הבינוני, שמשמש בעיקר ללימוד דברים, לזיכרון לטווח ארוך – שמטביע בנו חותם לאורך זמן. העברת זיכרונות נעשית דרך שינון פוחת ובאמצעות חיבור לאסוציאציה רגשית חזקה שלא נשכח. לדוגמה, אם עברתם הכשרה במשרד למערכת חדשה שתיכנס לתוקפה רק בעוד שנה – אז במשך השבוע הראשון מיום הלימוד תחזרו על החומר פעם ביומיים. אחרי שבוע מינון החזרה יורד לפעמיים בשבוע, אחרי חודש פעם בשבועיים ועד למועד בו תצטרכו לשלוף שוב את הזיכרון על המערכת ולהשתמש בידע הזה אפשר להסתפק גם בפעם בחודש רק כדי לרענן את האסוציאציות שקשרתם למידע ההתחלתי אם במקרה השתמשתם בשיטת החדר הרומי לדוגמא. המידע יישאר אצלכם כמו ביום הראשון. ניתן ליישם את הטכניקה הזו גם לתלמידים שלומדים בתחילת השנה חומר שהם יצטרכו לזכור רק בבחינת הבגרות שתתקיים בסוף השנה.
9. תרביצו הופעה של איש אחד
אחת הסיבות להשתנקות מול חומר שאנחנו לא מבינים היא חוסר ביטחון. ברגע שיש חשש ממקצוע מסוים, אין שום סיכוי לייצר ביטחון בחומר, אלא רק שיתוק וחוסר רצון ללמוד אותו. גם לבעיה הזאת יש שיטה: "הרבה אנשים פוחדים מללמוד שפות זרות, אפילו אנגלית, כי אין להם ביטחון בשפה", אומר כץ. "קחו טקסט קצר ופשוט העלו הופעה של איש אחד בחדר שלכם. אבל כמו בהוליווד – תשננו את הטקסט ותגידו אותו בביטחון מוחלט. אחרי כמה פעמים תחושו ביטחון אמיתי ותבינו שזה באמת אפשרי". כמובן שאפשר להמשיך הלאה לטקסטים אחרים.
צריכים עוד משהו שיתן לכם ביטחון בנוגע לשפות זרות? ערן מזכיר כי ישנם מספר מחקרים אשר מראים שכמעט בכל שפה צריך ללמוד רק את 1,000 המילים הכי פופולאריות – בשביל להבין בממוצע 60-70 אחוזים מהטקסט בעיתון רגיל או כדי לתקשר עם בן אדם ברמה בסיסית ברחוב. 1,000 המילים הנוספות שתלמדו יקדמו אתכם בסך הכל בעוד ארבעה אחוזים בלבד. כך שאין צורך לשנן מילונים שלמים בעל פה, מספיקות 1000 מילים בלבד.
10. תבטיחו לעצמכם פיצוי
תנו לעצמכם תמריצים. השיטות הכי טובות הם גם השיטות הכי עתיקות. עוד טכניקה שעובדת על המוטיבציה ועל המוח שלנו בערך משחר ההיסטוריה הוא מתן תמריצים עצמיים. תגידו לעצמכם שאם אתם מסיימים עכשיו את הפרק או פותרים את עשרת התרגילים אתם מפנקים את עצמכם בעוגת שוקולד חמה. כבר אמרנו שאת שיקולי הדיאטה אפשר לשכוח בינתיים. ואם בכל זאת אתם מעוניינים לשמור מעט על הגזרה, אבל להבטיח לעצמכם סרט טוב בסוף היום או בילוי עם חברים, אבל לא לפני שתעמדו במטרות שהצבתם לעצמכם.
11. תהפכו מספרים לאותיות
המוח היהודי ממציא לנו פטנטים. טכניקה מעניינת מאוד שיכולה לעזור לכם לזכור תאריכים או ספרות כך שלא תשכחו יותר לעולם יום נישואים או יום הולדת לדוגמאהומצאה על ידי בחור רוסי לפני כ200 שנה והיא מבוססת על לא פחות מגימטריה: תנו לכל ספרה בין 0-9 אות שמזכירה לכם אותה ותקשרו בניהם קשר חזק. כמו לדוגמא 6בעיני זה כמו 'פ' רק הפוך ו7 דומה לאות 'ר'. את אותיות האהו"י תשאירו בצד, הן יישארו ניטרליות ואנחנו לא נספור אותן. לאחר שלכל ספרה יש אות, תוכלו ליצור מתאריכים רצף של אותיות שבעזרת אהו"י יהפכו למילים. אז אם יש לי מישהו במשפחה שנולד בשנת 67' לדוגמא אז תוכלו לדמיין אותו עם גוף של פר. וכך לא אשכח את תאריך הלידה שלו לעולם.
12. אם כבר סיכומים – כמו בגמרא
בבית הספר הרגילו אותנו, ולא בצדק, לסכם הכל, וגם אחרי הלימודים אנחנו ממשיכים עם המנהג המיותר. כץ מציע להיזכר בשיעורים הכי מעניינים שלנו: "דווקא כשהורדנו את העט, נשענו אחורה ופשוט הקשבנו למרצה שריתק אותנו – היה הכי מעניין. כשאנחנו מקשיבים גם נבין ונקלוט הרבה יותר". לא יכולים להיפטר מסיכומים? נסו את שיטת דפי הגמרא: כשאתם מסכמים בכתב יד על דף אתם צריכים להרים את היד המון פעמים ולהזיז אותה כי הדף גדול יחסית. על פי שיטת הגמרא חלקו את הדף לשני טורים ארוכים וצרים יותר, כך שאתם כותבים פחות מילים בכל שורה אבל גם מזיזים את היד פחות זמן באוויר וזוכים לרצף הבנה גבוה יותר.
13. תחשבו שאתם רוצים להיות עשירים
לכל אחד יש המקצוע שמרתיע אותו, שלא לומר מפחיד. מבוגרים לא מתחברים ללימודי מחשב, יש כאלה שאנגלית שוברת להם את השיניים וכאלה שמתמטיקה גורמת להם לדפיקות לב. תכסיס הוא לעשות הוא להפוך את המקצוע המאיים לרלוונטי לנו – למצוא את המוטיבציה שבו, כל אחד ותחומי העניין שלו: אם אתם צעירים ושונאים מתמטיקה, אבל רוצים להיות עשירים בעתיד, מן הסתם כדאי לכם לדעת לחשב איזו עסקה תשתלם לכם יותר. אם לשלוח אימייל מעלה לכם את לחץ הדם, תחשבו שככה תוכלו לדבר עם הילדים והנכדים שנמצאים בחו"ל והרבה יותר זמינים דרך האינטרנט מאשר בטלפון.
14. תקבלו החלטה תוך 2 דקות
עוד תגלית: הכי קל וטבעי לקבל החלטה בפרק זמן מוגבל של שתי דקות, וזה לרוב מה שאנחנו עושים בהחלטות הגדולות בחיינו. למה? מתברר שהמוח צריך מעט מאוד משתנים כדי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורנו. ערן מסביר: "ככל שנאסוף יותר מידע כך תעלה הסבירות שנעשה טעות, כי נסבך את עצמנו עם המון מידע ומשתנים לא רלוונטיים. לכל אחד יש 2-3 משתנים שהכי חשובים לו בכל החלטה - אם לדוגמה מדובר בקניית רכב, ולנו הכי חשוב בטיחות וחסכוניות, אז אלה המשתנים שצריך להתמקד בהם ואין צורך להיסחף לשאר הנתונים".
15. תשאפו להיות מספר 2
הטיפ הכי חשוב של ערן הוא שלא צריך לנסות להצטיין. "הצטיינות היא שורש כל רע", הוא קובע, "בני אדם אוהבים ללמוד, זה מעניין אותנו, זה מה שמבדיל בינינו לשאר היצורים בעולם. ברגע שנתעלם מחובת ההצטיינות, נוריד המון לחץ מהכתפיים שלנו, נלמד יותר בהנאה וכמו שכבר הבנו, ככל שיש יותר הנאה יש יותר הצלחה. אז נכון שהתיכונים, האוניברסיטאות ולעיתים גם ההורים דוחפים להצטיין, אבל ערן אומר שעדיף לשאוף להיות מספר שתיים או שלוש בכיתה. כשיירד מכם הלחץ של להיות מספר 1, יש סיכוי לא רע שתהיו מספר 1 כי החבר שלכם נשאר לחוץ בזמן שאתם השתחררתם מהעול.
16. תשנו טוב, תאכלו טוב ואז תלמדו
ציפורי לילה? מתים על לילות לבנים? מעדיפים ללכת לישון בשלוש בבוקר ולקום בשש כדי לחזור ולשנן? תזכרו שאחרי שלוש שעות שינה הלימוד שלכם לא יהיה יעיל כמו אחרי שש שעות שינה. "צריך לתת לגוף עוד כמה שעות שינה, בייחוד לפני בחינה גדולה בעבודה או בלימודים", מבהיר ערן. "מחקרים מראים שתוכלו להכפיל את כמות הידע בשלוש שעות של למידה ערנית מאשר בחמש שעות של חוסר ריכוז".
ומה עם אוכל? במשך שנים שמענו סיפורים שעדיף ללמוד על קיבה ריקה כי אז הריכוז גבוה יותר, או ההפך - שיש ללמוד על קיבה מלאה כי אז לא חושבים על אוכל. את שתי בטענות ערן פוטר כ"שטויות". לא כדאי ללמוד על קיבה ריקה כי זה מקשה על ריכוז, אבל גם בטן מפוצצת לא בדיוק עוזרת להתרכז. "אין חוקים", ערן אומר, "אם אתם רוצים לנשנש משהו תוך כדי כי זה עוזר לכם להתרכז, לכו על זה. כשאתם ניגשים ללמוד המטרה היא להצליח, את שיקולי הדיאטה אפשר להניח לרגע בצד".
17. תקחו פיקוד על התשוקות
אחד האויבים הגדולים של הריכוז הוא התשוקות והיצרים הקטנים שמסיחים את דעתנו מהלימוד. זה יכול להיות דחף פתאומי לשנות את סידור הסלון או הסדרה האהובה בטלוויזיה שמתחילה עוד כמה דקות. הנה דרך פשוטה להתגבר על היצר: כל מה שצריך לעשות הוא ללכת 400 צעדים. נשמע הזוי? אולי, אבל עובד בכמה מישורים: ראשית, זה מרחיק אותנו פיזית מהדבר שמסיחה את דעתנו, וכן, רחוק מהעין – רחוק מהלב. שנית, זה יוצר הסחת דעת חיובית כנגד היצר ולסיום, עצם ההליכה היא פעילות גופנית שגורמת לנו להרגיש טוב יותר. ערן טוען שזה עשוי לרסן אפילו יצר מיני גובר בזמן שצריך להתרכז במשימה מסוימת.
18. תתיידדו עם המורים
אם אתם מפריעים למרצה, לא מתעניינים בו או לא מגיעים לשיעורים – בסופו של דבר הוא יקח את זה אישי. אבל אם תגלו עניין הוא בוודאי ישמח לעזור לכם, וגם לכם וגם לו תהיה מחויבות אחד לשני. גם המרצה רוצה שתצליחו.
אבל יש עוד טיפ: "מי שיושב בקדמת הכיתה מצליח יותר, עובדתית" אומר כץ. "כשאתם יושבים מאחור קשה יותר להקשיב ולראות את המורה. אתם מתעייפים מהר יותר, זה ביולוגי לחלוטין".
19. תשכחו מתחרות
"אנחנו אמנם חיים בעולם תחרותי, אבל צריך להבין שבמוסדות חינוך אין מנצח אחד, כולם יכולים להיות המנצחים כי כולם יכולים להוציא מאה, זה אפילו האינטרס של הבית ספר", אומר ערן ומבהיר שתחרות היא מלאכותית בלבד, ואין טעם להשוות ציונים עם אחרים. "במקום זה תדאגו לדעת שבאמת עשיתם את הכי טוב שיכולתם".