1) כן, יש אנשים שבאמת נהנים כשמכים אותם בזמן סקס. אנחנו לא מתכוונים לאיזו טפיחה קלה על הטוסיק שהאפקט שלה הרבה יותר פסיכולוגי מאשר פיזי, אלא ממש למכות שיכאבו לרובנו. מחקרים רבים שמנסים להבין את מהות הכאב טוענים שהסיבה לכך היא שהמוח שלנו עושה הקשרים פיזיים בין תחושת כאב לתחושות עונג, ויש אנשים שתחושות אלו מקבילות וכמעט מתערבבות להם. כמובן שכל זה נכון במסגרת אווירה נכונה, כשאתם בערב רומנטי בחדר המיטות עם בת הזוג שלכם, ולא כשארבעה זרים תופסים אתכם בסמטה חשוכה.
2) רוצים לקבל התחלה של תשובה לשאלה "איך זה מרגיש להישרף חיים"? תשפכו אלכוהול על פצע פתוח. האתר Nature Neuroscience פרסם מאמר בשנת 2002 שמסביר את העניין: כולנו יודעים כמה שורף פצע פתוח כשהוא בא במגע עם אלכוהול. הסיבה שזה כל כך שורף היא שחתכים בעור חושפים קצות עצבים הרגישים לחום. בדרך כלל הם מתריעים בפני טמפרטורות גבוהות ומסוכנות, אבל האלכוהול מפחית את הסיבולת שלהם בצורה דרסטית - מה שמביא אותם למצב שבו חום הגוף הרגיל שלנו גורם להם להציף את המוח באותות של שריפה, אפילו שאין באמת מקור חום רציני. אז למקרה שתהיתם, כנראה שככה זה מרגיש. נסו את זה בבית!
3) עד שנת 1987, תינוקות רבים נותחו ללא כל שימוש בחומרי הרדמה. שתי סיבות היו לטרנד הנורא הזה: ראשית, עד אמצע המאה הקודמת הייתה אמונה רווחת שתינוקות אינם מפותחים דיים כדי להרגיש כאב. בגדול, הקונספציה הייתה ש"תפיסת הכאב" גוברת ככל שמתבגרים (אידיוטי? אולי, אבל גם אי אפשר היה לבדוק את זה ללא ניסויים בבני אדם). סיבה שנייה וקצת פחות מופרכת: חשש שחומרי הרדמה חזקים יהרגו את התינוקות במקום להרדים אותם.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת חלה התקדמות משמעותית הן בחקר הכאב והן בתחום חומרי ההרדמה. ב-1987, לאחר קמפיין שניהלה בארה"ב אם שתינוקה עבר ניתוח לב פתוח ללא חומרי הרדמה, הוחלט שאין עוד סיבה להימנע מהרדמת תינוקות.
4) לCIA- הייתה חוברת מיוחדת שמלמדת את החוקרים איך לענות, להכאיב ולהפעיל לחץ פסיכולוגי על נחקרים כדי לקבל תשובות. המסמך הרשמי שיצא בשנת 1963 הסביר במכבסת מילים שהרעיון הוא ללמד כיצד לחקור בצורה אפקטיבית יותר, והמסר המובלע היה שלהכאיב לנחקרים עד שהם מחזירים את נפשם לבורא זה לא רעיון גדול מבחינת איסוף מודיעין. בקיצור, המסמך הופץ בין החוקרים ה-CIA כדי למקסם את המודיעין שהם מצליחים להוציא מנחקר לפני שהוא מזדכה על נשמתו.
5) יש מצב שלידה לא כואבת יותר מבעיטה לביצים. טוב, האמת היא שמדובר בעובדה מעט טריקית. במשך שנים מתנהל בין המינים ויכוח סביב השאלה מה כואב יותר (הביצה או התרנגולת. סתם נו), והתשובה הקצרה היא שקשה מאוד לקבוע חד משמעית. כאב הוא תחושה שתלויה בהמון מדדים פרטניים, בין היתר ניסיון קודם, סיבולת וגורם ההפתעה - כך שיכולות להיות לידות מאוד קלות ולא כואבות, ומנגד אנשים שדי נהנים מבעיטות לאשכים, כמו שקראנו בעובדה הראשונה. לתשובה מפורטת יותר, צפו:
6) לאנשים שסובלים מכאב כרוני יש מוח קטן יותר. כך מצאו בשנת 2004 מדענים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב. במחקר נמדדו מוחותיהם של אנשים משתי קבוצות – כאלה שסובלים מכאב כרוני שלא עוזב אותם וכאלה שסבבה להם – ונמצא שבממוצע, נפח המוח בקבוצת הכאב קטן בכ-11% מאשר בקבוצה השנייה. הסיבות עדיין לוטות בערפל, אבל מעכשיו תוכלו לנחם אנשים שכואב להם במילים "לפחות יש לך שכל ממש קטן".
7) סקס מקל על כאבים טוב יותר מתרופות! כך גילתה קבוצת נוירולוגים מאוניברסיטת מונסטר בגרמניה. ממצאי המחקר שפורסם ב"טלגרף" הבריטי העלו כי קיום יחסי מין מקל על כאבים עזים כמו מיגרנות לדוגמה, וההסבר הוא שבזמן סקס, הגוף משחרר למערכת העצבים המרכזית אנדרופינים (הורמונים שמתפקדים כמשככי כאבים טבעיים). החוקרים ביקשו מאנשים לעשות סקס בזמן כאב ראש, והנסיינים דיווחו על הקלה משמעותית בכאבי הראש לאחר הסקס. 20% דיווחו שהכאב נעלם לחלוטין בתום הסקס. אז בפעם הבאה שהגברת משתמשת בתירוץ העתיק בעולם, הציגו בפניה את המחקר הבא:
8) הסצנה המפורסמת מהסרט "הנוסע השמיני" נכתבה בגלל כאב כרוני. דן אובנון, תסריטאי "הנוסע השמיני", סבל ממחלת קרוהן - מחלת מעיים שגורמת לכאבים מטורפים בכל חלל הבטן. לטענתו, את הסצנה הקלאסית שבה החייזר פורץ מתוך חזהו של ג'ון הארט הוא כתב בהשראת התקף כאבים בלתי נסבל שתקף אותו. ואנחנו היינו בטוחים שזה היה בהשראת הימור על חומוס לא מוכח.